תנ"ך - ואמרו
אל־יושב
הארץ
הזאת
שמעו
כי־אתה
ה'
בקרב
העם
הזה
אשר־עין
בעין
נראה׀
אתה
ה'
ועננך
עמד
עלהם
ובעמד
ענן
אתה
הלך
לפניהם
יומם
ובעמוד
אש
לילה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאָמְר֗וּ
אֶל־יוֹשֵׁב֘
הָאָ֣רֶץ
הַזֹּאת֒
שָֽׁמְעוּ֙
כִּֽי־אַתָּ֣ה
יְהוָ֔ה
בְּקֶ֖רֶב
הָעָ֣ם
הַזֶּ֑ה
אֲשֶׁר־עַ֨יִן
בְּעַ֜יִן
נִרְאָ֣ה׀
אַתָּ֣ה
יְהוָ֗ה
וַעֲנָֽנְךָ֙
עֹמֵ֣ד
עֲלֵהֶ֔ם
וּבְעַמֻּ֣ד
עָנָ֗ן
אַתָּ֨ה
הֹלֵ֤ךְ
לִפְנֵיהֶם֙
יוֹמָ֔ם
וּבְעַמּ֥וּד
אֵ֖שׁ
לָֽיְלָה:
(במדבר פרק יד פסוק יד)
וְאָמְרוּ
אֶל־יוֹשֵׁב
הָאָרֶץ
הַזֹּאת
שָׁמְעוּ
כִּי־אַתָּה
יְהוָה
בְּקֶרֶב
הָעָם
הַזֶּה
אֲשֶׁר־עַיִן
בְּעַיִן
נִרְאָה׀
אַתָּה
יְהוָה
וַעֲנָנְךָ
עֹמֵד
עֲלֵהֶם
וּבְעַמֻּד
עָנָן
אַתָּה
הֹלֵךְ
לִפְנֵיהֶם
יוֹמָם
וּבְעַמּוּד
אֵשׁ
לָיְלָה:
(במדבר פרק יד פסוק יד)
ואמרו
אל־יושב
הארץ
הזאת
שמעו
כי־אתה
ה'
בקרב
העם
הזה
אשר־עין
בעין
נראה׀
אתה
ה'
ועננך
עמד
עלהם
ובעמד
ענן
אתה
הלך
לפניהם
יומם
ובעמוד
אש
לילה:
(במדבר פרק יד פסוק יד)
ואמרו
אל־יושב
הארץ
הזאת
שמעו
כי־אתה
יהוה
בקרב
העם
הזה
אשר־עין
בעין
נראה׀
אתה
יהוה
ועננך
עמד
עלהם
ובעמד
ענן
אתה
הלך
לפניהם
יומם
ובעמוד
אש
לילה:
(במדבר פרק יד פסוק יד)
וְיֵימְרוּן
לְיָתֵיב
אַרעָא
הָדָא
דִּשׁמַעוּ
אֲרֵי
אַתּ
יְיָ
שְׁכִינְתָך
שָׁריָא
בְּגוֹ
עַמָא
הָדֵין
דִּבעֵינֵיהוֹן
חֲזוֹ
שְׁכִינַת
יְקָרָך
יְיָ
וַעֲנָנָך
מַטַל
עִלָוֵיהוֹן
וּבעַמוּדָא
דַעֲנָנָא
אַתּ
מְדַבַּר
קֳדָמֵיהוֹן
בִּימָמָא
וּבעַמוּדָא
דְאִישָׁתָא
בְּלֵיליָא
:
יושב
-
י"ז
מלא
בתורה
(בלישנא):
ראה
במ'
יג
,
יט.
יושב
הארץ
-
י"ב
(בלישנא):
בר'
לד
,
ל;
נ
,
יא;
שמ'
לד
,
יב
,
טו;
במ'
יד
,
יד;
יהו'
כד
,
יח;
שו'
יא
,
כא;
ש"ב
ה
,
ו;
יש'
כד
,
יז;
כו
,
כא;
יר'
מז
,
ב;
יח'
ז
,
ז.
כי
-
אתה
-
ז'
בתורה:
בר'
ל
,
כו;
שמ'
יט
,
כג;
במ'
יד
,
יד;
כב
,
לד;
דב'
יח
,
ט;
לא
,
ז
,
כג.
עין
בעין
-
ג':
במ'
יד
,
יד;
*דב'
יט
,
כא;
יש'
נב
,
ח.
עלהם
-
י"ג
חסר:
ראה
במ'
ד
,
כז.
ובעמד
(הראשון
בפסוק)
-
ב'
חסר
(בלישנא):
במ'
יד
,
יד;
יר'
נב
,
כא.
אל
-
יושב
-
ל';
עין
בעין
-
ג';
ועננך
-
ל';
ובעמד
-
ל'
חס'.
ואמרו
אל
יושב
הארץ
הזאת
-
כמו
'על
יושב
הארץ
הזאת'.
ומה
יאמרו
עליהם?
[מה
שאמור
בסוף
העיניין:
"מבלתי
יכולת
יי'"
(להלן
,
טז).]
בשביל
ששמעו
כי
אתה
יי'
שוכן
בקרבם
,
ועין
בעין
אתה
נראה
להם
,
והכל
בדרך
חבה
,
ולא
הכירו
בך
שנתקה
אהבתך
מהם
עד
הנה
(ראה
תנח'
שלח
יג).
ואמרו
אל
יושב
הארץ
הזאת
-
ואמרו
מצרים
על
יושבי
ארץ
כנען;
כמו
שמפורש
לפנינו
שיאמרו
מצרים:
"מבלתי
יכולת"
וגו'
(להלן
,
טז).
אבל
עכשיו
מפרש
תחילה
למה
יאמרו
מצרים
כן:
כי
שמעו
שאתה
הוצאתם
בכח
גדול
ובעמוד
אש
ובענן
,
הכל
דרך
אהבה
יתירה
וחיבה
,
ולבסוף
יהרגם
כאיש
אחד?!
ואמרו
מצרים:
לא
מתוך
שנאה
עשה
להם
כך
,
אלא
מבלתי
יכולת
להלחם
עם
שלשים
ואחד
מלכים.
ושמעו
מצרים
כי
העלית
-
טעמו:
אשר
העלית.
ואחר
שאמר
ושמעו
,
ואמרו
אל
יושב
הארץ
הזאת
-
היא
ארץ
כנען
,
פרש
מה
שמעו
,
על
כן
פעם
אחרת:
שמעו
כי
אתה
יי'
כבודך
בקרב
העם
הזה
אשר
עין
בעין
-
על
הכבוד
שראו
הזקנים
(ראה
שמ'
כד
,
י);
או
על
מראה
כבוד
יי'
לעיני
בני
ישראל
(ראה
שמ'
מ
,
לח)
,
והוא
הנכון.
נראה
-
פועל
עבר;
וטעמו:
נראת
אתה
יי';
וכן
ונשאר
(בנוסחנו:
ונאשאר)
אני
(יח'
ט
,
ח);
וכן
"כי
אומלל
אני"
(תה'
ו
,
ג)
-
בעבור
היות
הלמ"ד
בפתח
גדול
(בנוסחנו:
אמלָל).
עומד
עליהם
-
בשבתם.
אשר
עין
בעין
-
והכל
יודעים
שאתה
מחבבם
,
כי
עין
בעין
נגלה.
אשר
עין
בעין
נראה
אתה
יי'
-
אמר
רבי
אברהם:
על
מראה
כבוד
יי'
לעיני
בני
ישראל
(ראה
שמ'
כד
,
יז).
נראה
-
פועל
עבר
,
וטעמו:
נראה
(בראב"ע:
נראית)
אתה;
וכן
"ונאשאר
אני"
(יח'
ט
,
ח)
,
וכן
"כי
אומלַל
אני"
(תה'
ו
,
ג)
,
בעבור
היות
הלמ"ד
בפתח
גדול.
והכפל
עין
בעין
-
אמרו
בו
המפרשים:
כדרך
בני
אדם
,
שעיניו
יראו
את
עיניו
בדברו
אתו;
וכן
"פנים
בפנים
דבר
יי'
עמכם"
(דב'
ה
,
ד).
ועל
דרך
האמת:
עין
-
לשון
מראֶה:
"ועינו
כעין
הבדולח"
(במ'
יא
,
ז);
"וארא
כעין
חשמל"
(יח'
א
,
כז);
יאמר:
אשר
מראה
במראה
נראה
הוא
שמך
הגדול.
וכן
ענין
הכתוב
ביחזקאל:
"וכמראה
המראה
אשר
ראיתי
כמראה
אשר
ראיתי
בבואי
לשחת
העיר
ומראות
כמראה
אשר
ראיתי
על
נהר
כבר"
(ראה
יח'
מג
,
ג).
ויאמר
משה
אל
יי'
,
שאין
ראוי
שיעשה
זה
(ראה
לעיל
,
יב)
,
פן
יביא
זה
אל
שיחשבו
הגוים
,
שמפני
שלא
היה
לשם
יתעלה
כח
לנצח
האומות
האלו
באופן
שיירשו
ישראל
ארצם
,
קם
והרגם
במדבר.
והנה
בענין
העגל
אמר
משה:
"למה
יאמרו
מצרים
לאמר"
(שמ'
לב
,
יב)
,
ובזאת
התפלה
אמר
כי
כל
הגוים
אשר
שמעו
את
שמע
השם
יתעלה
יאמרו
זה.
ולהשלים
הביאור
בזה
אמר
משה:
ושמעו
מצרים
את
הדבר
הזה
אשר
תעשה
לישראל
עתה
מהכליון
החרוץ;
ושתק
מלספר
מה
שיאמרו
על
זה
עד
סוף
הענין
,
שאמר
בכלל
,
שכל
שומעי
שמע
השם
יתעלה
יאמרו
שמבלתי
יכולת
השם
להורישם
הארץ
כלה
אותם
במדבר.
וזה
,
שכבר
הוצאתה
בכחך
את
ישראל
מקרבו
,
ויספרו
זה
המצרים
אל
יושב
הארץ
הזאת
,
להורות
על
חוזק
השגחתך
בישראל
,
ויושבי
הארץ
הזאת
שמעו
ונתפרסם
להם
,
כי
עין
בעין
נראית
לישראל
במעמד
הר
סיני
(ראה
שמ'
כד
,
יז)
ובזולתו
,
שהיו
רואים
ישראל
בבא
השם
לדבר
עם
משה
(ראה
שמ'
לג
,
ט
-
י)
,
ועננך
עומד
אצלם
בעת
הגעת
הנבואה
למשה
(ראה
במ'
יז
,
ז)
,
ובעמוד
ענן
אתה
הולך
לפניהם
יומם
ובעמוד
אש
לילה
-
וזה
כלו
מורה
על
יתרון
השגחתך
בהם
בחזקת
היד.
ואחר
שכן
הוא
,
הנה
יאמרו
כלם:
לו
היה
יכול
השם
יתעלה
להורישם
הארץ
,
לא
היה
נמנע
מזה
,
שהרי
הוא
מראה
שהוא
אוהב
אותם
אהבה
יתרה;
אך
מפני
שלא
יכול
על
זה
,
קם
והרגם
במדבר.