אדני
-
קל"ד
(בלישנא
,
ללא
צרוף
שם
הוויה):
בר'
יח
,
ג
,
כז
,
ל
,
לא
,
לב;
יט
,
יח;
כ
,
ד;
שמ'
ד
,
י
,
יג;
ה
,
כב;
טו
,
יז;
לד
,
ט
(פעמיים);
במ'
יד
,
יז;
יהו'
ז
,
ח;
שו'
ו
,
טו;
יג
,
ח;
מ"א
ג
,
י
,
טו;
כב
,
ו;
מ"ב
ז
,
ו;
יט
,
כג;
יש'
ג
,
יז
,
יח;
ד
,
ד;
ו
,
א
,
ח
,
יא;
ז
,
יד
,
כ;
ח
,
ז;
ט
,
ז
,
טז;
י
,
יב;
יא
,
יא;
כא
,
ו
,
ח
,
טז;
כח
,
ב;
כט
,
יג;
ל
,
כ;
לז
,
כד;
לח
,
יד
,
טז;
מט
,
יד;
יח'
יח
,
כה
,
כט;
כא
,
יד;
לג
,
יז
,
כ;
עמ'
ה
,
טז;
ז
,
ז
,
ח;
ט
,
א;
מי'
א
,
ב;
זכ'
ט
,
ד;
מל'
א
,
יב
,
יד;
תה'
ב
,
ד;
טז
,
ב;
כב
,
לא;
ל
,
ט;
לה
,
יז
,
כב
,
כג;
לז
,
יג;
לח
,
י
,
טז
,
כג;
לט
,
ח;
מ
,
יח;
מד
,
כד;
נא
,
יז;
נד
,
ו;
נה
,
י;
נז
,
י;
נט
,
יב;
סב
,
יג;
סו
,
יח;
סח
,
יב
,
יח
,
כ
,
כג
,
כז
,
לג;
עג
,
כ;
עז
,
ג
,
ח;
עח
,
סה;
עט
,
יב;
פו
,
ג
,
ד
,
ה
,
ח
,
ט
,
יב
,
טו;
פט
,
נ
,
נא;
צ
,
א
,
יז;
קי
,
ה;
קל
,
ב
,
ג
,
ו;
איוב
כח
,
כח;
איכה
א
,
יד
,
טו
(פעמיים);
ב
,
א
,
ב
,
ה
,
ז
,
יח
,
יט
,
כ;
ג
,
לא
,
לו
,
לז
,
נח;
דנ'
א
,
ב;
ט
,
ג
,
ד
,
ז
,
ט
,
טו
,
טז
,
יז
,
יט
(שלוש
פעמים);
עז'
י
,
ג;
נחמ'
א
,
יא;
ד
,
ח.
יגדל
נא
כח
יי'
כאשר
דברת
לאמר
-
ומהו
הדבור?
יי'
ארך
אפים
-
לצדיקים
ולרשעים.
שכשעלה
משה
למרום
מצאוֹ
להקדוש
ברוך
הוא
שהיה
כותב:
יי'
ארך
אפים;
אמר
לו:
לצדיקים!?
אמר
לו:
אף
לרשעים.
אמר
לו:
רשעים
יאבדו!
אמר
לו:
חייך
,
שתצטרך
לדבר
זה.
כשחטאו
בעגל
(ראה
שמ'
לד
,
ו)
ובמרגלים
ונתפלל
לפניו
ב'ארך
אפים'
,
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
והלא
אמרת
לי:
'לצדיקים'!?
אמר
לו:
והלא
אמרת
לי:
'אף
לרשעים'!
יגדל
נא
כח
יי'
-
לעשות
דבורך.
לשון
רבנו
שלמה
מדברי
אגדה
(סנה'
קיא
,
א
-
ב).
ודרך
האמת
תכיר:
מפני
שהשם
במקום
הזה
כתוב
באל"ף
דל"ת
,
יאמר
שיהיה
הגדולה
בכח
רחמים
,
כי
מדת
הדין
היא
שמתוחה
כנגדם;
והזכיר
במדות
ארך
אפים
ורב
חסד
ולא
הזכיר
"אמת"
(שמ'
לד
,
ו)
-
כי
במדת
אמת
יהיו
חייבים;
ולא
הזכיר
"נוצר
חסד
לאלפים"
(שם
,
ז)
-
כי
לא
בזכות
אבות
נתפלל
משה
עכשו
,
ולא
הזכיר
בתפלה
הזאת
'לאברהם
ליצחק
וליעקב'
(ראה
שמ'
לב
,
יג)
כלל;
והטעם
-
בעבור
שהארץ
נתנה
לאבות
ומהם
יירשוה
,
והם
מורדים
באבותם
ולא
היו
חפצים
במתנה
שלהם
,
אשר
האבות
היו
בוחרים
בה
מאד;
והיאך
יאמר:
"אשר
נשבעת
להם
בך...
כל
הארץ
הזאת...
אתן
לזרעכם"
(ראה
שם)
,
והם
אומרים:
אי
איפשינו
במתנה
זו!
ולא
הזכיר
"וחטאה"
(שמ'
לד
,
ז)
-
בעבור
שאלו
מזידים
ופושעים.
ולא
ידעתי
למה
לא
הזכיר
"רחום
וחנון"
(שם)
-
אולי
ידע
משה
כי
הדין
מתוח
עליהם
ולא
ימחול
לעולם
,
על
כן
לא
בקש
,
רק
אריכות
אפים
,
שלא
ימיתם
"כאיש
אחד"
(לעיל
,
טו)
ולא
ישחטם
כצאן
במדבר
(ראה
לעיל
,
טז)
שימותו
במגפה.
ובעבור
שלא
בקש
עתה
,
רק
אריכות
אפים
,
אמר
לו:
"סלחתי
כדבריך"
(להלן
,
כ)
-
שאהיה
להם
ארך
אפים
ורב
חסד.
והזכיר
פוקד
עון
אבות
-
לאמר
,
שאם
יראה
שלא
למחות
עונם
,
יפקד
עון
אבות
על
בניהם
ולארך
אפים
יקחם
(ע"פ
יר'
טו
,
טו);
ומזה
היתה
הגזרה
לקבוע
להם
בכיה
לדורות
בלילה
הזה
,
כי
פקד
עונם
על
זרעם.
ואמר
רבי
אברהם
,
כי
בעבור
שמצאנו
"אם
יראו
את
הארץ"
(להלן
,
כג)
אחר
"סלחתי
כדברך"
(להלן
,
כ)
,
ידענו
כי
מלת
"סלח
נא"
(להלן
,
יט)
-
אריכות
אף
,
וכן
"ונסלח
לו"
(וי'
ד
,
כו)
,
עד
שיעשה
תשובה
שלימה.
והנכון
בעיני
,
כי
'סליחה'
-
הנחת
העונש
,
כדברי
אנקלוס
(המתרגם
בשורש
שב"ק)
,
והקרבן
מעלים
ענש
השוגג
מעליו;
וכן
"טוב
וסלח"
(תה'
פו
,
ה).
ואמר:
"סלחתי
כדבריך"
(להלן
,
כ)
-
לעם
בכללו
-
שלא
יכם
בדֶבר
ויורישם
ויעשה
אותו
לגוי
גדול
ועצום
ממנו
(ע"פ
פס'
יב
לעיל)
והם
וזרעם
יאבדו
מן
הארץ
,
אבל
יסלח
להם
,
שיירשו
בניהם
את
הארץ
ושלא
ימותו
הם
במגפה
,
וגזר
שיתמו
פגריהם
במדבר
(ע"פ
פס'
לג
להלן)
וימותו
שם
כל
אחד
בבא
יומו.
והנה
במשנה
תורה
הזכיר
משה
במעשה
העגל
תפלתו
אשר
התפלל
עליהם
,
ואמר:
"ואתנפל
לפני
יי'
כראשונה"
(דב'
ט
,
יח);
ופירש
שם
תפלתו:
"ואתפלל
אל
יי'
ואומר"
וגו'
(שם
,
כו)
,
והזכיר
גם
תפלתו
על
אהרן
,
ולא
הזכיר
להם
במרגלים
שהתפלל
עליהם
כלל;
וכל
זה
מן
הטעם
שהזכרתי
-
כי
הוא
לא
התפלל
למחול
להם
,
אלא
שבקש
שישא
להם
ויאריך
אפו
ויפקד
עון
אבות
על
בנים
,
ולא
היתה
תפלתו
שלימה
עליהם
,
ועל
כן
לא
הזכירה
להם
,
כי
היו
יכולים
לטעון
עליו.