תנ"ך - סלח־נא
לעון
העם
הזה
כגדל
חסדך
וכאשר
נשאתה
לעם
הזה
ממצרים
ועד־הנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
סְלַֽח־נָ֗א
לַעֲוֺ֛ן
הָעָ֥ם
הַזֶּ֖ה
כְּגֹ֣דֶל
חַסְדֶּ֑ךָ
וְכַאֲשֶׁ֤ר
נָשָׂ֙אתָה֙
לָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
מִמִּצְרַ֖יִם
וְעַד־הֵֽנָּה:
(במדבר פרק יד פסוק יט)
סְלַח־נָא
לַעֲוֺן
הָעָם
הַזֶּה
כְּגֹדֶל
חַסְדֶּךָ
וְכַאֲשֶׁר
נָשָׂאתָה
לָעָם
הַזֶּה
מִמִּצְרַיִם
וְעַד־הֵנָּה:
(במדבר פרק יד פסוק יט)
סלח־נא
לעון
העם
הזה
כגדל
חסדך
וכאשר
נשאתה
לעם
הזה
ממצרים
ועד־הנה:
(במדבר פרק יד פסוק יט)
סלח־נא
לעון
העם
הזה
כגדל
חסדך
וכאשר
נשאתה
לעם
הזה
ממצרים
ועד־הנה:
(במדבר פרק יד פסוק יט)
שְׁבוֹק
כְּעַן
לְחוֹבֵי
עַמָא
הָדֵין
כְּסַגִּיאוּת
טָבוָתָך
וּכמָא
דִשׁבַקתָּא
לְעַמָא
הָדֵין
מִמִצרַיִם
וְעַד
כְּעַן
:
סלח
-
ב'
ראשי
פסוקים
בתורה
(פסוקים
שהאות
הראשונה
בהם
היא
סמ"ך):
*שמ'
לב
,
ח;
במ'
יד
,
יט.
כגדל
-
ב':
במ'
יד
,
יט;
תה'
עט
,
יא.
ועד
-
הנה
-
ד':
*במ'
יד
,
יט;
תה'
עא
,
יז;
דה"א
ט
,
יח;
יב
,
ל.
ועד
הנה
ד'
סלח
נא
לעון
העם
הזה
כגדל
חסדך
בשער
המלך
מזרחה
ועד
הנה
אגיד
נפלאותיך
ועד
הנה
מרביתם.
כגדל
-
ב'
זרועך;
נשאתה
-
ל'
מל';
ועד
-
הנה
-
ד'.
סלח
נא
-
אחר
שמצאנו
שאמר
"אם
יראו
את
הארץ"
(להלן
,
כג)
,
אחר
"סלחתי
כדברך"
(להלן
,
כ)
,
ידענו
כי
מלת
סלח
נא
-
אריכות
אף;
וכן
"ונסלח
לו"
(במ'
טו
,
כח)
-
עד
שיעשה
תשובה
שלימה.
כגודל
חסדך
-
בעבור
חסדך
הגדול.
וכאשר
נשאת
(בנוסחנו:
נשאתה)
-
כטעם
"נושא
עון"
(לעיל
,
יח).
ועד
הנה
-
עד
המקום
הזה.
או
מיום
שיצאו
ממצרים
ועד
זה
היום;
כי
יש
הנה
שם
מקום
,
כמו
"באו
הנה
הלילה"
(יהו'
ב
,
ב)
,
גם
סימן
זמן
,
כמו
"ולא
ראיתיו
עד
הנה"
(בר'
מד
,
כח).
אתה
יי'
שהוא
ארך
אפים
-
רוצה
לומר:
ה'אף'
שהוא
מצד
ההשגחה
הכללית
במקרה
,
וה'אף'
שהוא
מצד
ההשגחה
הפרטית
על
דרך
התוכחת
―
והוא
מצד
מה
שהוא
טוב
,
כי
השם
יתעלה
לא
יעשה
רע
אם
לא
מהצד
שהוא
טוב
―
והנה
השם
יתעלה
מאריך
כל
אחד
מאלו.
משל
ה'אף'
המגיע
במקרה
מצד
ההשגחה
הכללית
-
מה
שיגיע
מהרעות
באמצעות
הגרמים
השמימיים
אשר
שָׂמָם
השם
יתעלה
להשגיח
במין
האנושי
בכללות
,
כמו
שביארנו
במאמר
השני
(פרק
ב)
וברבעי
(פרקים
ג
,
ה
-
ו)
מ'ספר
מלחמות
יי''.
והנה
השתדל
השם
יתעלה
להרחיק
הרעות
ההם
בחזקת
היד
,
מצד
השכל
אשר
נתן
לאדם
,
אשר
הוא
כלי
להצילו
מהם.
ואמנם
הרע
אשר
הוא
על
דרך
התוכחת
-
יאריכהו
גם
כן
השם
יתעלה
בשיוכיח
תחלה
בתוכחת
קל
ואחר
כן
בקשֶה
ממנו
,
או
בשישלח
השם
לחוטאים
ההם
על
יד
נביאיו
,
שאם
לא
ישובו
אליו
יחול
עליהם
הרע;
ולזה
ראוי
שלא
תמהר
להביא
עליהם
זה
הרע
הנפלא.
ורב
חסד
-
רוצה
לומר:
אתה
השם
אשר
מדרכך
להשפיע
רבוי
הטובות
,
לא
זולת
זה;
וזה
מבואר
ונגלה
ממה
שהפלגת
להשגיח
ביצירת
הבעלי
חיים
וזולתם
בזאת
ההשגחה
הנפלאה
,
אשר
ילאו
השכלים
האנושיים
להשיג
ממנה
כי
אם
שיעור
מעט
ביחס
אל
מה
שבהם
בכללות
מיתרון
ההשגחה;
ולזה
גם
כן
ראוי
שלא
יגיע
ממך
זה
הרע
הנפלא.
נושא
עון
ופשע
-
רוצה
לומר:
אתה
השם
אשר
מדרכך
לשאת
עון
ופשע
כשישובו
החוטאים
אליך
,
או
כאשר
יגיע
צער
נפלא
למושגחים
ממך
ברעה
אשר
תמצא
אותם
,
כמו
שביארנו
בפרשת
'כי
תשא'
(שמ'
לב
,
י
-
יא);
ולזה
ראוי
שלא
תגיע
לישראל
זה
הרע
הנפלא
,
בעבור
אהבתך
אותי
,
שאצטער
מאד
בזה.
ונקה
לא
ינקה
-
רוצה
לומר
,
שאין
מדרכו
להגיע
מהרע
על
צד
התוכחת
שיכרת
בהם
הנוכח
מכל
וכל;
שאם
היה
הענין
כן
,
לא
יהיה
התוכחת
ההוא
לטוב.
והמשל
,
שמי
שירצה
להוכיח
בְּנוֹ
-
לא
יהרגנו
כדי
שיקבל
תוכחת
,
אבל
יכנו
או
יחסרנו
אבר.
וכן
הענין
במי
שירצה
להוכיח
עם
אחד
,
הנה
יתכן
להוכיח
העם
שימית
קצתם
ונִוַסְּרו
הנשארים
,
אך
לא
ימיתם
כלם
להוכיח
את
העם;
ולזה
גם
כן
ראוי
שלא
תכַלה
זה
העם
בזה
האופן.
פוקד
עון
אבות
על
בנים
על
שלשים
ועל
רבעים
-
רוצה
לומר:
אתה
השם
יתעלה
,
שלִרְצוֹתו
שיִשלם
התוכחת
הוא
פוקד
עון
אבות
על
בנים
וגו';
וזה
,
שכאשר
נסתבך
האדם
בחטא
הסתבכות
רב
,
יצטרך
לתוכחת
רב
להוָסר
מהחטא
ההוא;
כי
כשהיה
החטא
ההוא
לאדם
קנין
חזק
,
יצטרך
,
להסירו
ממנו
,
לתוכחת
רב
יותר.
ולזאת
הסבה
,
אם
היה
האב
חוטא
בזה
החטא
שחטא
הבן
,
יצטרך
הבן
לתוכחת
יותר
רב
מצד
חטא
האב
,
כי
זאת
התכונה
שָבָה
להם
כמו
קנין
חזק.
ובהיות
הענין
כן
,
שהשם
יתעלה
לא
יעשה
רע
בעצמוּת
כי
אם
בסבת
תוכחת
-
והוא
מבואר
מענין
התוכחת
,
שאין
ראוי
שיכָּרתו
בו
אשר
להם
התוכחת
-
הוא
מבואר
שאין
ראוי
לך
שתכרית
ישראל.
ולזה
התפלל
משה
לשם
יתעלה
שיסלח
לעון
העם
הזה
כגודל
חסדו.