תנ"ך - כי
כל־האנשים
הראים
את־כבדי
ואת־אתתי
אשר־עשיתי
במצרים
ובמדבר
וינסו
אתי
זה
עשר
פעמים
ולא
שמעו
בקולי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֣י
כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים
הָרֹאִ֤ים
אֶת־כְּבֹדִי֙
וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י
אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי
בְמִצְרַ֖יִם
וּבַמִּדְבָּ֑ר
וַיְנַסּ֣וּ
אֹתִ֗י
זֶ֚ה
עֶ֣שֶׂר
פְּעָמִ֔ים
וְלֹ֥א
שָׁמְע֖וּ
בְּקוֹלִֽי:
(במדבר פרק יד פסוק כב)
כִּי
כָל־הָאֲנָשִׁים
הָרֹאִים
אֶת־כְּבֹדִי
וְאֶת־אֹתֹתַי
אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי
בְמִצְרַיִם
וּבַמִּדְבָּר
וַיְנַסּוּ
אֹתִי
זֶה
עֶשֶׂר
פְּעָמִים
וְלֹא
שָׁמְעוּ
בְּקוֹלִי:
(במדבר פרק יד פסוק כב)
כי
כל־האנשים
הראים
את־כבדי
ואת־אתתי
אשר־עשיתי
במצרים
ובמדבר
וינסו
אתי
זה
עשר
פעמים
ולא
שמעו
בקולי:
(במדבר פרק יד פסוק כב)
כי
כל־האנשים
הראים
את־כבדי
ואת־אתתי
אשר־עשיתי
במצרים
ובמדבר
וינסו
אתי
זה
עשר
פעמים
ולא
שמעו
בקולי:
(במדבר פרק יד פסוק כב)
אֲרֵי
כָל
גֻּברַיָא
דַּחֲזוֹ
יָת
יְקָרִי
וְיָת
אָתְוָתַי
דַּעֲבַדִית
בְּמִצרַיִם
וּבמַדבְּרָא
וְנַסִיאוּ
קֳדָמַי
דְּנָן
עֲסַר
זִמנִין
וְלָא
קַבִּילוּ
לְמֵימְרִי
:
ובמדבר
-
ג':
במ'
יד
,
כב;
*דב'
א
,
לא;
יהו'
יב
,
ח.
ובמדבר
-
ג';
בקולי
-
ל'
מל'
בתור'.
וינסו
-
כמשמעו.
זה
עשר
פעמים
-
שנים
בים
,
שנים
במן
,
שנים
בשליו
וכו'
,
כדאיתנהו
במסכת
ערכין
(טו
,
א
-
ב).
עשר
פעמים
-
הרבה;
כמו
"עשרת
מונים"
(בר'
לא
,
ז
,
מא);
"ואפו
עשר
נשים"
(וי'
כו
,
כו);
"עשר
פעמים
תכלימוני"
(איוב
יט
,
ג).
זה
עשר
פעמים
-
הטעם:
רבים.
והזכיר
עשר
,
בעבור
היותו
סך
חשבון;
כי
הוא
סוף
האחדים
,
וראש
העשרות
שהם
במחברת
השנית.
כי
כל
האנשים
וגו'
,
וינסו
אותי
זה
עשר
פעמים
-
מדקאמר
זה
-
משמע
דווקא
,
כמו
שאמרו
רבותינו
(ראה
ערכין
טו
,
א).
אבל
אם
אמר
'עשר
פעמים'
בלא
'זה'
,
משמע
כמו
"ואפו
עשר
נשים"
(וי'
כו
,
כו)
,
שאינו
דווקא
,
אלא
'הרבה'.
וכן
באיוב
"זה
עשר
פעמים
תכלימוני"
(יט
,
ג)
-
והוא
דווקא
,
דעשר
מַעֲנים
מראש
הספר
עד
שם;
וכמו
"זה
שלש
רגלים"
דבלעם
(במ'
כב
,
כח)
,
שהם
דווקא.
וינסו
-
ויכעיסו
,
כמו
"והא
אינון
נסיסין"
(ת"א
בר'
מ
,
ו);
ולפיכך
הסמ"ך
דגושה.
ואולם
חי
אני
וימלא
כבוד
יי'
את
כל
הארץ
וגו'
-
רוצה
לומר:
עם
שימלא
כבוד
יי'
את
כל
הארץ
,
ותסור
הטענה
שטענתָ
מחלול
כבודי
,
הנה
נשבעתי
בי
שאקח
נקמתי
מהעם
הזה
מזולת
שאכַלֵם
,
והוא
,
שלא
יראה
אחד
מהם
את
הארץ
אשר
נשבעתי
לאבותם
-
רוצה
לומר:
מהעם
המורדים
בי
ומן
המרגלים
מוציאי
הדבה.
וזה
ראוי
להם
,
כי
כבר
ראו
את
כבודי
ואת
אותותי
הנפלאים
שעשיתי
במצרים
ובמדבר
,
ונסו
אותי
עוד
בנסיונות
רבים
לבחון
אם
אני
שליט
לעשות
כל
אשר
ארצה
,
ומצאו
בהם
גבורתי
הנפלאה
,
ועם
זה
לא
שמעו
בקולי.