תנ"ך - והאנשים
אשר־שלח
משה
לתור
את־הארץ
וישבו
וילונו
וילינו
עליו
את־כל־העדה
להוציא
דבה
על־הארץ:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים
אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח
מֹשֶׁ֖ה
לָת֣וּר
אֶת־הָאָ֑רֶץ
וַיָּשֻׁ֗בוּ
וַיַּלִּ֤ונוּ
וַיַּלִּ֤ינוּ
עָלָיו֙
אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה
לְהוֹצִ֥יא
דִבָּ֖ה
עַל־הָאָֽרֶץ:
(במדבר פרק יד פסוק לו)
וְהָאֲנָשִׁים
אֲשֶׁר־שָׁלַח
מֹשֶׁה
לָתוּר
אֶת־הָאָרֶץ
וַיָּשֻׁבוּ
וַיַּלִּונוּ
וַיַּלִּינוּ
עָלָיו
אֶת־כָּל־הָעֵדָה
לְהוֹצִיא
דִבָּה
עַל־הָאָרֶץ:
(במדבר פרק יד פסוק לו)
והאנשים
אשר־שלח
משה
לתור
את־הארץ
וישבו
וילונו
וילינו
עליו
את־כל־העדה
להוציא
דבה
על־הארץ:
(במדבר פרק יד פסוק לו)
והאנשים
אשר־שלח
משה
לתור
את־הארץ
וישבו
וילונו
וילינו
עליו
את־כל־העדה
להוציא
דבה
על־הארץ:
(במדבר פרק יד פסוק לו)
וְגֻברַיָא
דִּשׁלַח
מֹשֶׁה
לְאַלָלָא
יָת
אַרעָא
וְתָבוּ
וְאַרעִימוּ
עֲלוֹהִי
יָת
כָּל
כְּנִשׁתָּא
לְאַפָּקָא
שׁוּם
בִּישׁ
עַל
אַרעָא
:
על
-
הארץ
-
ב'
בסיפרא:
*במ'
יד
,
לו;
לג
,
נה.
וילונו
-
וילינו
ק';
על
-
הארץ
-
ב'
בסיפ'.
וישובו
וילינו
עליו
-
וכששבו
מתור
הארץ
,
הרעימו
עליו
את
העדה
בהוצאת
דבה
אותן
האנשים
,
וימותו.
כל
[הוצאת]
דבה
-
לשון
חינוך
דברים
,
שמלקיחין
שם
לאדם
לדבר
בו;
כמו
"דובב
שפתי
ישנים"
(שה"ש
ז
,
י);
ויֶשְנָה
לטובה
וישנה
לרעה
,
לכך
נאמר
כאן:
מוציאי
דבת
הארץ
רעה
[שיש
דבה
שהיא
טובה].
[דבה
-
'פרלריץ'
בלעז.]
בַּמגפה
לפני
יי'
-
באותה
ההגונה
להם
,
מדה
כנגד
מדה:
הם
חטאו
בלשון
-
ונשתרבב
לשונם
עד
טיבורם
,
ותולעים
יוצאין
מלשונם
ובאים
לתוך
טיבורם
(ראה
סוטה
לה
,
א);
לכך
נאמר
'בַּמגפה'
ולא
'בְּמגפה';
וזהו
לפני
יי'
-
באותה
הראויה
להם
על
פי
מדותיו
של
הקדוש
ברוך
הוא
,
שהוא
מודד
מדה
כנגד
מדה.
והאנשים
אשר
שלח
משה
,
ואחר
ששלחם
,
וישובו
מארץ
ישראל
ואחרי
כן
וילינו
אחרי
שובם
,
ככתוב
למעלה
,
עתה
וימותו
וגו'.
דבה
-
מן
"דובב
שפתי
ישנים"
(שה"ש
ז
,
י);
כמו
מן
"באבוד
רשעים
רינה"
(מש'
יא
,
י)
-
"רננת
רשעים
מקרוב"
(איוב
כ
,
ה);
"כי
מיי'
היתה
סבה"
(צירוף
של
מ"א
ב
,
טו
עם
מ"א
יב
,
טו)
-
מן
'סובב'
"סבה".
וילינו
עליו
-
פועל
יוצא
לשנים
פעולים.