תנ"ך - וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח לה' כאשר תעשו כן יעשה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר א֤וֹ אֲשֶׁר־בְּתֽוֹכֲכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה: (במדבר פרק טו פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְכִי־יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר־בְּתוֹכֲכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ־נִיחֹחַ לַיהוָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה: (במדבר פרק טו פסוק יד)

טקסט בלבד:

וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח לה' כאשר תעשו כן יעשה: (במדבר פרק טו פסוק יד)

תיקון קוראים:

וכי־יגור אתכם גר או אשר־בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח־ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה: (במדבר פרק טו פסוק יד)
וַאֲרֵי יִתגַּיַר עִמְכוֹן גִּיוֹרָא אוֹ דְבֵינֵיכוֹן לְדָרֵיכוֹן וְיַעֲבֵיד קֻרבַּן דְּמִתקַבַּל בְּרַעֲוָא קֳדָם יְיָ כְּמָא דְתַעבְּדוּן כֵּין יַעֲבֵיד :

בתוככם - י"ב בתורה (מלא וחסר): בר' כג , ט; לה , ב; שמ' יב , מט; וי' טז , כט; יז , יב; יח , כו; כ , יד; כו , יא , יב , כה; במ' טו , יד; לב , ל.

או אשר בתוככם - היום.

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורתיכם - תיבות מהופכות הם , ולדורותיכם - אוכי יגור אתכם גר קאי.

וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם ועשה אשה וגו' - הרצון בזה , שהגר שיתגייר או הגר שכבר נתגייר יחוייבו במנחות ונסכים כמו הענין בישראל (ראה ספ"ב קח). והנה מזה המקום למדנו , כי הגר בעת שיתגייר יקריב קרבן. ולפי שכבר מצאנו בישראל בעת שנכנסו תחת כנפי השכינה שהקריבו עולות ושלמים , כמו שנתבאר בסוף פרשת 'ואלה המשפטים' (ראה שמ' כד , ה) , למדנו מזה שהגר גם כן יחוייב בקרבן בעת הכנסו תחת כנפי השכינה (ראה כריתות ח , ב - ט , א). ולפי שכבר נאמר בכאן ועשה אשה ריח ניחוח ליי' - ואין שם קרבן שיהיה כלו אשה ריח ניחוח ליי' זולת העולה - למדנו מזה שהגר מתחייב בעולה (ראה שם). ולפי שהעולה כבר תהיה מן העוף , כמו שנתבאר בפרשת 'ויקרא' (וי' א , יד) , הנה יספיק לגר שיביא עולת העוף (ראה כריתות שם). וכבר יתבאר גם כן כי הגר יחוייב להביא קרבן , ממה שראינו ממנהג התורה כאשר תרצה להעתיק האדם מִלֹא - קדושה לקדושה , שתעשה זה בזה האופן; כמו שמצאנו בישראל כשקבלו את התורה ונתקדשו בה , שהקריבו (ראה שמ' כד , ה) , וכמו שמצאנו באהרן ובניו כשנכנסו לקדושת הכהונה (ראה שמ' כט , א ואי'; וי' ח , א ואי') , וכמו שמצאנו בלויים כשנכנסו לקדושת הלוייה (ראה במ' ח , ח - כב). ולפי שכבר מצאנו בלויים שהקריבו חטאת ועולה (ראה שם , יב) ובכהנים שהקריבו חטאת (ראה שמ' כט , י - יד) ועולה (ראה שם , טו - יח) ושלמים (ראה שם , יט - כח) , ובישראל שהקריבו עולות ושלמים (ראה שמ' כד , ה) - למדנו מזה שלא יחוייב בכמו זה הענין כי אם עולה , כי מה שנשתתפו בו אלו כלם הוא העולה. ולזה הוא מבואר , שראוי שנדע שלא יתחייב הגר כי אם בעולה. ונלמד שהוא מחוייב בטבילה ממה שראינו גם כן בישראל בעת מתן תורה (ראה שמ' יט , י; כד , ח; יבמות מו , ב) , ובכהנים (ראה שמ' כט , ד) והלויים (ראה במ' ח , ד). ונלמד שהוא מחוייב במילה ממה שנזכר בסוף פרשת 'לך לך' (בר' יז , י) , אלא שהמילה אינה מעכבת הגרות , כי כבר מצאנו שאפילו ישראל - יתכן שימָנעו מהמילה כאשר היתה שם סבה , כמו שנזכר בספר יהושע (ה , ה) שלא מלו העם היוצאים ממצרים. ועוד , שכבר מצאנו מה שהוא משותף באלו הדברים שזכרנו - הוא הטבילה והקרבן; ולזה הוא מבואר שהטבילה היא מעכבת , לא המילה (ראה יבמות מו , א - ב).
ריכוז קישורים