יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בתוככם
-
י"ב
בתורה
(מלא
וחסר):
בר'
כג
,
ט;
לה
,
ב;
שמ'
יב
,
מט;
וי'
טז
,
כט;
יז
,
יב;
יח
,
כו;
כ
,
יד;
כו
,
יא
,
יב
,
כה;
במ'
טו
,
יד;
לב
,
ל.
וכי
יגור
אתכם
גר
או
אשר
בתוככם
לדורותיכם
ועשה
אשה
וגו'
-
הרצון
בזה
,
שהגר
שיתגייר
או
הגר
שכבר
נתגייר
יחוייבו
במנחות
ונסכים
כמו
הענין
בישראל
(ראה
ספ"ב
קח).
והנה
מזה
המקום
למדנו
,
כי
הגר
בעת
שיתגייר
יקריב
קרבן.
ולפי
שכבר
מצאנו
בישראל
בעת
שנכנסו
תחת
כנפי
השכינה
שהקריבו
עולות
ושלמים
,
כמו
שנתבאר
בסוף
פרשת
'ואלה
המשפטים'
(ראה
שמ'
כד
,
ה)
,
למדנו
מזה
שהגר
גם
כן
יחוייב
בקרבן
בעת
הכנסו
תחת
כנפי
השכינה
(ראה
כריתות
ח
,
ב
-
ט
,
א).
ולפי
שכבר
נאמר
בכאן
ועשה
אשה
ריח
ניחוח
ליי'
-
ואין
שם
קרבן
שיהיה
כלו
אשה
ריח
ניחוח
ליי'
זולת
העולה
-
למדנו
מזה
שהגר
מתחייב
בעולה
(ראה
שם).
ולפי
שהעולה
כבר
תהיה
מן
העוף
,
כמו
שנתבאר
בפרשת
'ויקרא'
(וי'
א
,
יד)
,
הנה
יספיק
לגר
שיביא
עולת
העוף
(ראה
כריתות
שם).
וכבר
יתבאר
גם
כן
כי
הגר
יחוייב
להביא
קרבן
,
ממה
שראינו
ממנהג
התורה
כאשר
תרצה
להעתיק
האדם
מִלֹא
-
קדושה
לקדושה
,
שתעשה
זה
בזה
האופן;
כמו
שמצאנו
בישראל
כשקבלו
את
התורה
ונתקדשו
בה
,
שהקריבו
(ראה
שמ'
כד
,
ה)
,
וכמו
שמצאנו
באהרן
ובניו
כשנכנסו
לקדושת
הכהונה
(ראה
שמ'
כט
,
א
ואי';
וי'
ח
,
א
ואי')
,
וכמו
שמצאנו
בלויים
כשנכנסו
לקדושת
הלוייה
(ראה
במ'
ח
,
ח
-
כב).
ולפי
שכבר
מצאנו
בלויים
שהקריבו
חטאת
ועולה
(ראה
שם
,
יב)
ובכהנים
שהקריבו
חטאת
(ראה
שמ'
כט
,
י
-
יד)
ועולה
(ראה
שם
,
טו
-
יח)
ושלמים
(ראה
שם
,
יט
-
כח)
,
ובישראל
שהקריבו
עולות
ושלמים
(ראה
שמ'
כד
,
ה)
-
למדנו
מזה
שלא
יחוייב
בכמו
זה
הענין
כי
אם
עולה
,
כי
מה
שנשתתפו
בו
אלו
כלם
הוא
העולה.
ולזה
הוא
מבואר
,
שראוי
שנדע
שלא
יתחייב
הגר
כי
אם
בעולה.
ונלמד
שהוא
מחוייב
בטבילה
ממה
שראינו
גם
כן
בישראל
בעת
מתן
תורה
(ראה
שמ'
יט
,
י;
כד
,
ח;
יבמות
מו
,
ב)
,
ובכהנים
(ראה
שמ'
כט
,
ד)
והלויים
(ראה
במ'
ח
,
ד).
ונלמד
שהוא
מחוייב
במילה
ממה
שנזכר
בסוף
פרשת
'לך
לך'
(בר'
יז
,
י)
,
אלא
שהמילה
אינה
מעכבת
הגרות
,
כי
כבר
מצאנו
שאפילו
ישראל
-
יתכן
שימָנעו
מהמילה
כאשר
היתה
שם
סבה
,
כמו
שנזכר
בספר
יהושע
(ה
,
ה)
שלא
מלו
העם
היוצאים
ממצרים.
ועוד
,
שכבר
מצאנו
מה
שהוא
משותף
באלו
הדברים
שזכרנו
-
הוא
הטבילה
והקרבן;
ולזה
הוא
מבואר
שהטבילה
היא
מעכבת
,
לא
המילה
(ראה
יבמות
מו
,
א
-
ב).