תנ"ך - ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ: (במדבר פרק טו פסוק כ)

טקסט וניקוד:

רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ: (במדבר פרק טו פסוק כ)

טקסט בלבד:

ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה: (במדבר פרק טו פסוק כ)

תיקון קוראים:

ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה: (במדבר פרק טו פסוק כ)
רֵישׁ אָצְוָתְכוֹן חַלְתָא תַּפרְשׁוּן אַפרָשׁוּתָא כְּמָא דְמַפרְשִׁין מִן אִדְּרָא כֵּין תַּפרְשׁוּן יָתַהּ :

ראשית - כ"ח: בר' י , י; שמ' כג , יט; לד , כו; וי' ב , יב; כג , י; במ' טו , כ; כד , כ; דב' יח , ד; כא , יז; כו , י; לג , כא; ש"א טו , כא; יר' ב , ג; מט , לה; יח' כ , מ; מח , יד; עמ' ו , א; מי' א , יג; תה' עח , נא; קה , לו; קיא , י; מש' א , ז; ד , ז; ח , כב; יז , יד; איוב מ , יט; נחמ' י , לח; דה"ב לא , ה. ערסתכם - ג' (בכתיבים שונים): במ' טו , כ , כא; יח' מד , ל.

ערסתכם - ל' חס'.

ראשית עריסותיכם - כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילים ללוש במדבר; וכמה היא? - "וימודו בעומר" (שמ' טז , יח) , "עומר לגולגולת" (שם , טז; ראה תוס' עדויות א , א). תרימו - מראשיתה , כלומר: קודם שתאכלו ממנה , ראשית חלקה חלה אחת ממנה תרימו תרומה לשם יי'. [חלה - 'טורטיל' בלעז.] כתרומת גורן - שלא נאמר בה שיעור , ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור (ראה במ' יח , כו); אבל חכמים נתנו שיעור: לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה , ולנחתום אחד מארבעים ושמנה (ראה משנה חלה ב , ז).

כתרומת גורן - שהיא "ראשית דגנך" (דב' יח , ד) , אף זו מראשית עריסותיכם. וכן שנינו בעדיות ובשבת (משנה עדיות א , ב; שבת טו , א).

ועוד אמר השם: כאשר תביאו מנחה על העולה מהסלת (ראה לעיל , ד ואי') , כן תתנו גם מעריסותיכם. ואין צורך להזכיר מה שקבלו קדמונינו ז"ל (ראה ספ"ב קי) , כי הם שתים: חלה ותרומה , ושעורן; כי כל דבריהם אמת , וזולתם הבל.

ראשית עריסותיכם - בית שמאי אומרים (ראה משנה עדיות א , ב): מִקַב לחלה. קסברי: חלה - אחד מעשרים וארבעה; ונמצא כביצה לכהן; דעשרים וארבע ביצים לקב. ופחות מכביצה אינו נתינה. ובית הילל אומרים (ראה שם): מִקַבַּיים; קסברי: חלה - אחד מארבעים ושמונה , והין כביצה לחלה. וחכמים אומרים (ראה שם): לא כדברי זה , ולא כדברי זה; אלא חמשת רבעים קמח חייבין בחלה , והוא עומר. ודרשי (ראה עירובין פג , ב): עריסותיכם - כדי עיסת מדבר , כי המדבר - דכתב הכתוב (ראה להלן , לב). והוא יזהיר שיתן כדי נתינה; והשיעורין שנתנו בית שמאי ובית הילל - אחד מעשרים וארבעה אוקמוה אבעל הבית , שצריך לתת אחד מעשרים וארבעה , ואחד מארבעים; ושמונה אוקמוה אחנוני , שצריך להשתכר (ראה עירובין פא , א). כתרומת גורן - תרומה גדולה שאין לה שיעור.

ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה - מאשר אמר ראשית עריסותיכם , במוחלט , למדנו מזה שאיך שיעשו בארץ עיסה , הנה היא חייבת בחלה , ואע"פ שהיא מתבואת חוצה לארץ (ראה ספ"ב קי). וענין החלה הוא , שירימו מהעסה חלה אחת (ראה שם) תהיה תרומה , והיא נתנת לכהן , כמו שיתבאר במה שיבא (ראה פירושו במ' יח , יב). והוא מבואר שאין ראוי שתהיה כל העסה חלה , כמו שלא יהיה כל הפרי תרומה , וכבר אמר כתרומת גורן כן תרימו אותה (ראה ספ"ב קי). והוא מבואר מהשרשים הכוללים (רלב"ג בר' כרך א ע' מ - מא המקום השביעי) , שקְטן השיעור שיהיה נהוג לעשות ממנו עסה יתחייב בחלה , שנאמר: עריסותיכם - שיהיה נהוג להעשות עסה בכמו זה השיעור (ראה עירובין פג , א - ב). וכבר נתבאר מצד הוראת הגדר , שלא יפול זה השם על פחות ממלא העמר , כי כבר הוגבל זה השיעור לאיש אחד ביום אחד בענין המן (ראה שמ' טז , טז). והנה זה השיעור הוא עשירית האיפה , כמו שנזכר בתורה (ראה שם , לו; עירובין פג , ב); והאיפה הוא שבעים ושנים לוגין , ולזה יהיה זה השיעור שיעור שבעה לוגין וחומש הלוג (ראה רש"י עירובין שם). והוא מבואר , שכבר יקָרא לפי הנהוג 'עסה' מה שלא נשלמה הלישה בו , כיון שהתחילו ללושו; ומן אז יתחייב בחלה (ראה מש"ת ביכורים ח , ב , ד). והנה לא הגבילה התורה שיעור לזאת התרומה. וכבר נתבאר בתורה בחלות תודה , שהתרומה תהיה אחד מעשרה (ראה וי' ז , יב - יד; מנחות עז , ב); וכן הענין בתרומת מעשר , שנאמר "והרמותם ממנו תרומת יי' מעשר מן המעשר" (במ' יח , כו; ראה מנחות שם); ובמלקוח השבי בפרשת מדין מצאנו במקום אחד שהתרומה תהיה אחד מחמשים (ראה במ' לא , ל) , ובמקום אחר מצאנו שם שהתרומה תהיה אחד מחמש מאות (ראה שם , כח). ולפי ששם התרומה לא יפול על חלק מוגבל לפי הלשון , הנה הוא מבואר שאי זה חלק שירימו מהעסה שיתכן שיפול עליו שם חלה , יספיק לפי משפטי התורה. אמנם מדברי חכמים (ראה משנה חלה ב , ז) היה שיתן בעל הבית אחד מעשרים וארבעה ונחתום אחד מארבעים ושמנה , לפי שהנחתום מדרכו שיאפה יותר בבת אחת מהבעל הבית , לפי שהוא מוכר לאנשים רבים. ואולם בתרומת גורן יספיק אפילו חטה אחת לפי לשון התורה (ראה דב' יח , ד; מש"ת תרומות ג , א) , ואולם מדברי חכמים (ראה משנה תרומות ד , ג) הוא אחד מחמשים , והוא השיעור ה'בינוני' שנמצא בו לשון 'תרומה' , כמו שזכרנו , כי הוא פחות מאחד מעשרה ויותר מאחד מחמש מאות. ולפי ש'העין הרעה' תתחלף בשיעור הדבר שיבאו בו על צד האומד בחמשית השיעור ― ולזה רצתה התורה שהבעלים יוסיפו חומש בדברים שנזכר זה בהם בתורה (ראה וי' כז) ― הנה תהיה 'עין רעה' פחות מזה החומש , ו'עין יפה' יותר על זה החומש; ולזה אמרו (ראה משנה שם): עין יפה אחד מארבעים , עין רעה אחד מששים.
ריכוז קישורים