תנ"ך - וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה לה' וחטאתם לפני ה' על־שגגתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם אִשֶּׁ֣ה לַיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם: (במדבר פרק טו פסוק כה)

טקסט וניקוד:

וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל־כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי־שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת־קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהוָה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהוָה עַל־שִׁגְגָתָם: (במדבר פרק טו פסוק כה)

טקסט בלבד:

וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה לה' וחטאתם לפני ה' על־שגגתם: (במדבר פרק טו פסוק כה)

תיקון קוראים:

וכפר הכהן על־כל־עדת בני ישראל ונסלח להם כי־שגגה הוא והם הביאו את־קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על־שגגתם: (במדבר פרק טו פסוק כה)
וִיכַפַּר כָּהֲנָא עַל כָּל כְּנִשׁתָּא דִּבנֵי יִשׂרָאֵל וְיִשׁתְּבֵיק לְהוֹן אֲרֵי שָׁלוּתָא הִיא וְאִנוּן אֵתִיאוּ יָת קֻרבָּנְהוֹן קֻרבָּנָא קֳדָם יְיָ וְחוֹבַתהוֹן קֳדָם יְיָ עַל שָׁלוּתְהוֹן :

על - כל - ו' בסיפרא (בלישנא): ראה במ' א , נ. ונסלח להם - ב': וי' ד , כ; במ' טו , כה.

על כל ועל כל ו' בסיפ' ואתה הפקד את הלוים על ב' בו והעבירו תער וכפר הכהן ועל כל העדה ולקח אזוב.

על - כל - ו' בסיפ'.

וחטאתם - הוא השעיר (ראה לעיל , כד); ובעבור שהוא סמוך אל "עזים" (שם) , הוא קטן. והעתוד (ראה תה' נ , ט) - הפך.

וטעם והם הביאו את קרבנם אשה ליי' - על פר העולה הנזכר , וחטאתם - על שעיר החטאת (ראה לעיל , כד). והזכיר כן לגודל החטא , שהוא בכל מצות יי' (ראה לעיל , כב) , לאמר כי אע"פ שהחטא גדול במאד מאד , כיון שהיא שגגה והם הביאו עליה קרבנם עולה וחטאת , ראוי לכפר להם. ובסיפרי (ספ"ב קיא) דרשו הכתוב הזה ליתורו: רבי יאשיה אומר: שבט שעשה על הוראת בית דינו , ועשו שאר שבטים , מניין שיהיו מביאין על ידיו? תלמוד לומר: והם הביאו את קרבנם אשה ליי'; רבי יונתן אומר , וכו'. ועל דרך האמת: כבר הודעתיך (שמ' כ , ג; כה , ל) , כי כל מקום שנאמר "יי'" - במדת רחמים , ולפני יי' - כמו 'על פני'; והרי זה כמו שאמרו (ראה ב"ר נא , ב ועוד): הוא ובית דינו. והנה אמר , כי הם הביאו את קרבנם לשם המיוחד וחטאתם לפניו - והנה החטא מכופר במדת רחמים ובמדת הדין; והזכיר זה בעבודה זרה. אבל בסדר 'ויקרא' בשאר המצות הזכיר פעמים רבים 'לפני יי'' , 'לפני יי'' (ראה וי' א , ג ועוד) , וזה מבואר.

וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל - הנה יֵאָמר במשפטים התוריים 'כל' על ה'רוב'. והנה , מצד התאחד בני ישראל יהיה ה'רוב' - רוב המספר , ומצד כללות העדוֹת ומספרם יהיה ה'רוב' - רוב השבטים. והנה אי אפשר שנאמר , שיהיה הרצון במה שאמר "ועשו כל העדה" (לעיל , כד) - שיהיו העושים זה הקרבן בית דין הגדול , שהרי אמר בפרשת 'ויקרא': "וסמכו זקני העדה" (וי' ד , טו) , ואם היה רומז אל בית דין הגדול לא היה אומר 'זקני העדה' , כי כלם היו זקנים; ולזה הוא מבואר , שהם זקני ישראל. ולפי שאמר "זקני העדה" ולא אמר 'זקני ישראל' למדנו , שכל עדה ועדה מביאה קרבן. ולזה התבאר שכל שבט ושבט מביא קרבן , כיון שעשו בשגגה רוב ישראל , על פי בית דין הגדול (ראה מש"ת שגגות יב , א). ונסלח להם כי שגגה היא וגו' כי לכל העם בשגגה - ראוי שתדע שכבר יתבאר מזה , שאם לא היתה שגגה לעושה העברה , כגון שידע בודאי שכבר טעו בית דין בהוראתן , הנה אם עשה זה במזיד , את יי' הוא מגדף (ראה להלן , ל) ולא תהיה לו כפרה מפני זה הקרבן (ראה הוריות ב , ב; מש"ת שגגות יג , ו). ואם שגג בשחשב שאע"פ שטעו בית דין הגדול מצוה לשמוע להוראתם , הנה לא תצטרף שגגתו לשגגת הקהל שסמכו על הוראת בית דין , בשחשבו שכל היוצא מפיהם מסכים לכונת התורה , כי אין שגגתו ממין שגגתם; והכתוב אומר: כי לכל העם בשגגה - שמורֶה שתהיה השגגה אחת לכל העם; ולזה יתחייב חטאת יחיד על שגגתו (ראה הוריות ב , א - ב). ולגר הגר בתוכם - הנה הוצרך לומר ולגר הגר בתוכם , לפי שכל שבט ושבט הוא מביא קרבן , ולזה היה לחושב שיחשוב שלא יהיו נכללים הגרים באלו הקרבנות; ולמדה התורה , כי הגרים נמנים עם השבט שהם אצלו (ראה ספ"ב קיא; ספ"ז טו , כו).
ריכוז קישורים