תנ"ך - ויהיו
בני־ישראל
במדבר
וימצאו
איש
מקשש
עצים
ביום
השבת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּהְי֥וּ
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
בַּמִּדְבָּ֑ר
וַֽיִּמְצְא֗וּ
אִ֛ישׁ
מְקֹשֵׁ֥שׁ
עֵצִ֖ים
בְּי֥וֹם
הַשַּׁבָּֽת:
(במדבר פרק טו פסוק לב)
וַיִּהְיוּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
בַּמִּדְבָּר
וַיִּמְצְאוּ
אִישׁ
מְקֹשֵׁשׁ
עֵצִים
בְּיוֹם
הַשַּׁבָּת:
(במדבר פרק טו פסוק לב)
ויהיו
בני־ישראל
במדבר
וימצאו
איש
מקשש
עצים
ביום
השבת:
(במדבר פרק טו פסוק לב)
ויהיו
בני־ישראל
במדבר
וימצאו
איש
מקשש
עצים
ביום
השבת:
(במדבר פרק טו פסוק לב)
וַהֲווֹ
בְנֵי
יִשׂרָאֵל
בְּמַדבְּרָא
וְאַשׁכַּחוּ
גֻּברָא
כַּד
מְגָבֵיב
אָעִין
בְּיוֹמָא
דְשַׁבְּתָא
:
[ויהיו
בני
ישראל
במדבר
וימצאו
-
גנותן
של
ישראל
דבר
הכתוב
,
שלא
שמרו
אלא
שבת
ראשונה
,
ובשנייה
בא
זה
וחללהּ
(ראה
ספ"ב
קיג).]
במדבר
-
לפי
דעתי
,
שהוא
מדבר
סיני.
וכבר
הזכרתי
(לעיל
,
ב)
למה
נסמכה
הפרשה.
גם
יתכן
שהמקושש
עשה
ביד
רמה
(ע"פ
פס'
ל)
,
והזהירוהו
,
ולא
הועיל
(ראה
ספ"ב
קיג).
ויהיו...
במדבר
-
כמו
שנגזר
עליהם
,
שלא
יכנסו
לארץ.
ובתוך
כך
שהיו
במדבר
,
וימצאו
איש
מקושש
-
איכא
למאן
דאמר
(ראה
ספ"ב
קיג):
תולש
היה
,
ואיכא
למאן
דאמר:
מעמר
היה.
ורבותינו
אמרו
(ראה
שם):
לכך
כתב
במדבר
,
ללמדינו
שזה
היה
צלפחד
,
דכתיב
ביה
"אבינו
מת
במדבר"
(במ'
כז
,
ג).
וימצאו
איש
מקושש
עצים
ביום
השבת
-
יִדמה
שסמך
חלול
שבת
לענין
עבודה
זרה
להִדמוּת
-
מה
אשר
ביניהם
,
וזה
,
כי
המחלל
את
השבת
כופר
בְּפָנִים
-
מה
בתורה
בכללה.
כי
שרש
התורה
היה
נבנה
על
האמנת
החדוש
,
כי
זה
ייסד
לנו
שני
שרשים
כוללים
גדולים:
האחד
-
שהשם
יתעלה
הוא
נמצא
,
והשני
-
שהוא
חִדֵּש
העולם;
וכשנאמין
זה
,
יביאנו
זה
להאמין
מה
שצונו
בתורה.
ולהורות
על
שני
אלו
השרשים
באה
מצות
שבת
,
ולזה
יהיה
המחלל
שבת
כאלו
פורק
מעליו
עול
מצות
התורה
בכללם.
והנה
הרצון
במקושש
-
שהיה
תולש
את
העצים
ומחבר
מהתלוש
אגודה
,
או
שהיה
מאסף
העצים
הנתלשים
ומעתיק
אותם
ממקום
למקום
(ראה
שבת
צו
,
ב)
,
והנה
היה
זה
מלאכה
מצד
ההעתקה
ממקום
למקום
,
כמו
שבארנו
בפרשת
'ויהי
בשלח'
במה
שאמר
"אל
יצא
איש
ממקומו
ביום
השביעי"
(שמ'
טז
,
כט).