תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מ֥וֹת יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָג֨וֹם אֹת֤וֹ בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה: (במדבר פרק טו פסוק לה)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל־הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה: (במדבר פרק טו פסוק לה)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה: (במדבר פרק טו פסוק לה)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל־העדה מחוץ למחנה: (במדבר פרק טו פסוק לה)
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אִתקְטָלָא יִתקְטִיל גֻּברָא רְגוּמוּ יָתֵיהּ בְּאַבנַיָא כָּל כְּנִשׁתָּא מִבַּרָא לְמַשׁרִיתָא :

רגום - עשֵׂה , 'פיישנט' בלעז; וכן "הלוך" (בר' ח , ג) , 'אלנט' (בלעז); וכן "זכור" (שמ' כ , ח) ו"שמור" (דב' ה , יב).

רגום אותו באבנים - כבר התבאר בפרשת 'וישמע יתרו' (ראה פירושו שמ' יט , יג) , כי הסקילה והירייה דינם אחד , כי אין הבדל בין שיכו מהאבן על האדם או מהאדם על האבן. ולפי שהוא ראוי בענין הטלת העונשין שננהג בהם ביותר קל שאפשר , עם שמירת מצות התורה , כמו שהתבאר בשרשים הכוללים , והיה מבואר שהמיתה ביריה היא יותר קלה מהמיתה בהשלכת האבנים עליו - הנה היו יורים אותו ממקום גבוה שיתכן שימות מהנפילה ההיא , שנאמר "יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו" (דב' יז , ז); והנה שערו חכמים (ראה ספ"ב קיד) , שזה היה אפשר כשיונח בית הסקילה גבוה שתי קומות. ואם לא מת בזה , הנה אין ראוי שיפילוהו שנית בשישיבוהו שם , אבל ראוי שיפיל העד השני עליו אבן שתהיה בה כדי להמית , שנאמר "יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו" (ראה שם). והנה היה זה המשפט נעשה מחוץ למחנה (ראה סנה' מב , ב - מג , א) , לפי שזה החוטא ראוי שיצא מחוץ למחנה כמו שיצא המצורע מחוץ למחנה (ראה וי' יג , מה - מו); לשמור אנשי המחנה מהתגאל בחלאת החטא העצום אשר עליו , צותה התורה להמיתו.
ריכוז קישורים