תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־משה
מות
יומת
האיש
רגום
אתו
באבנים
כל־העדה
מחוץ
למחנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶל־מֹשֶׁ֔ה
מ֥וֹת
יוּמַ֖ת
הָאִ֑ישׁ
רָג֨וֹם
אֹת֤וֹ
בָֽאֲבָנִים֙
כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה
מִח֖וּץ
לַֽמַּחֲנֶֽה:
(במדבר פרק טו פסוק לה)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־מֹשֶׁה
מוֹת
יוּמַת
הָאִישׁ
רָגוֹם
אֹתוֹ
בָאֲבָנִים
כָּל־הָעֵדָה
מִחוּץ
לַמַּחֲנֶה:
(במדבר פרק טו פסוק לה)
ויאמר
ה'
אל־משה
מות
יומת
האיש
רגום
אתו
באבנים
כל־העדה
מחוץ
למחנה:
(במדבר פרק טו פסוק לה)
ויאמר
יהוה
אל־משה
מות
יומת
האיש
רגום
אתו
באבנים
כל־העדה
מחוץ
למחנה:
(במדבר פרק טו פסוק לה)
וַאֲמַר
יְיָ
לְמֹשֶׁה
אִתקְטָלָא
יִתקְטִיל
גֻּברָא
רְגוּמוּ
יָתֵיהּ
בְּאַבנַיָא
כָּל
כְּנִשׁתָּא
מִבַּרָא
לְמַשׁרִיתָא
:
רגום
-
עשֵׂה
,
'פיישנט'
בלעז;
וכן
"הלוך"
(בר'
ח
,
ג)
,
'אלנט'
(בלעז);
וכן
"זכור"
(שמ'
כ
,
ח)
ו"שמור"
(דב'
ה
,
יב).
רגום
אותו
באבנים
-
כבר
התבאר
בפרשת
'וישמע
יתרו'
(ראה
פירושו
שמ'
יט
,
יג)
,
כי
הסקילה
והירייה
דינם
אחד
,
כי
אין
הבדל
בין
שיכו
מהאבן
על
האדם
או
מהאדם
על
האבן.
ולפי
שהוא
ראוי
בענין
הטלת
העונשין
שננהג
בהם
ביותר
קל
שאפשר
,
עם
שמירת
מצות
התורה
,
כמו
שהתבאר
בשרשים
הכוללים
,
והיה
מבואר
שהמיתה
ביריה
היא
יותר
קלה
מהמיתה
בהשלכת
האבנים
עליו
-
הנה
היו
יורים
אותו
ממקום
גבוה
שיתכן
שימות
מהנפילה
ההיא
,
שנאמר
"יד
העדים
תהיה
בו
בראשונה
להמיתו"
(דב'
יז
,
ז);
והנה
שערו
חכמים
(ראה
ספ"ב
קיד)
,
שזה
היה
אפשר
כשיונח
בית
הסקילה
גבוה
שתי
קומות.
ואם
לא
מת
בזה
,
הנה
אין
ראוי
שיפילוהו
שנית
בשישיבוהו
שם
,
אבל
ראוי
שיפיל
העד
השני
עליו
אבן
שתהיה
בה
כדי
להמית
,
שנאמר
"יד
העדים
תהיה
בו
בראשונה
להמיתו"
(ראה
שם).
והנה
היה
זה
המשפט
נעשה
מחוץ
למחנה
(ראה
סנה'
מב
,
ב
-
מג
,
א)
,
לפי
שזה
החוטא
ראוי
שיצא
מחוץ
למחנה
כמו
שיצא
המצורע
מחוץ
למחנה
(ראה
וי'
יג
,
מה
-
מו);
לשמור
אנשי
המחנה
מהתגאל
בחלאת
החטא
העצום
אשר
עליו
,
צותה
התורה
להמיתו.