תנ"ך - דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת: (במדבר פרק טו פסוק לח)

טקסט וניקוד:

דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל־כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל־צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: (במדבר פרק טו פסוק לח)

טקסט בלבד:

דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת: (במדבר פרק טו פסוק לח)

תיקון קוראים:

דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על־ציצת הכנף פתיל תכלת: (במדבר פרק טו פסוק לח)
מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשׂרָאֵל וְתֵימַר לְהוֹן וְיַעבְּדוּן לְהוֹן כְּרֻספְּדִין עַל כַּנפֵי כְסוּתְהוֹן לְדָרֵיהוֹן וְיִתְּנוּן עַל כְּרֻספַּד כַּנפָא חוּטָא דִּתכִילְתָא :

אל - י"ט פסוקים 'אל על על': בר' מב , כא; *שמ' י , יב , כא; כח , ל; לד , א; מ , כ; במ' טו , לח; דב' יא , כט; כב , כד; שו' יא , לז; ש"א טו , א; ש"ב ו , כא; מ"א ב , יט; טו , כ; כא , ד; יש' כב , טו; יח' ג , כג; מח , כא; נחמ' א , ו. ציצת - ד' (וחסר) בלישנא: *במ' טו , לח (פעמיים) , לט; יח' ח , ג.

ציצת ד' בלשנ' דבר אל בני ישראל ב' בו והיה לכם וישלח תבנית יד.

ציצת - ד'; ציצת - ד' בלשנ'.

ועשו להם ציצית - על שם פתילין התלויין בה; כמו "ויקחני בציצת ראשי" (יח' ח , ג). דבר אחר: ציצת - על שם "וראיתם אותו" (להלן , לט) , כמו "מציץ מן החרכים" (שה"ש ב , ט; ראה ספ"ב קטו). תכלת - צבע ירוק מן חלזון (ראה תוס' מנחות ט , טז).

ציצית - כמו "בציצת ראשי" (יח' ח , ג): קבוצת פתילים תלוין כשער הראש. והיה לכם לציצית - הציצית הזה יהיה לכם לראִייה , שתראו אותו; כמו "מציץ מן החרכים" (שה"ש ב , ט). וכן מצאתי בסיפרי (ספ"ב קטו). פתיל תכלת פירשו רבותינו (ראה שם): לפי שהתכלת דומה לים , וים דומה לרקיע , ורקיע לכסא הכבוד.

ועשו להם ציצית - יתכן על שני פירושים: האחד - שיעשו ציצית - כמו "בציצית ראשי" (יח' ח , ג) , והם החוטים היוצאים שאינם ארוגים. על כנפי בגדיהם - על כל בגד , חלוק או מכנסים , כי אם תחלקוהו הנו כדמות כנף. פתיל תכלת - על ציצית. וטעם תכלת - בעבור שהוא כעין השמים.

ועשו להם צצית (בנוסחנו: ציצת) - שם דבר , כמו "ציצת ראשי" (יח' ה , ג).

ואחרי כן צוה במצות ציצית , שיזכרו בו המצות כולן (ראה להלן , לט) ולא ישכחו השבת או זולתה מן המצות. וטעם הזכרון שיהיה בציצית לכל המצות - כתב רבנו שלמה (שם): מפני שמנין של 'ציצית' בגימטריא שש מאות , ושמונה חוטין וחמשה קשרים - הרי שש מאות ושלש עשרה. ולא הבינותי זה , שהציצית בתורה חסר יו"ד , ואין מניָנו אלא חמש מאות ותשעים; ועוד , שהחוטין לדעת בית הלל (ראה מנחות מא , ב) אינם אלא שלשה , והקשרים מן התורה אינם אלא שנים , כמו שאמרו (שם לט , א): שמע מינה: קשר העליון דאוריתא , דאי סלקא דעתך לאו דאוריתא , כלאים בציצית דשרא רחמנא למה לי? הא קיימא לן (משנה כלאים ט , י): התוכף תכיפה אחת אינו חבור?! אבל הזכרון הוא בחוט התכלת , שרומז למדה הכוללת הכל , שהיא בכל והיא תכלית הכל. ולכן אמר "וזכרתם את כל" , שהיא "מצות יי'" (להלן , לט). וזהו שאמרו (מנחות מג , ב): מפני שהתכלת דומה לים , וים דומה לרקיע , ורקיע דומה לכסא הכבוד וכו'. והדמיון בשם , גם הגוון - תכלית המראות , כי ברחוקם יראו כולם בגוון ההוא , ולפיכך נקרא 'תכלת'. ואמר "ולא תתורו אחרי לבבכם" (להלן , לט) - להזהיר ממנה שלא יטעו בה , וזו היא שדרשו רבותינו (ראה ספ"ב קטו): "אחרי לבבכם" (להלן , לט) - זו המינות , "אשר אתם זונים" (שם) - זו עבודה זרה; שלא יהרהרו מן התכלת במינות או בעבודה זרה , אבל יהיה לכם הכל לציצית , "וראיתם אותו וזכרתם" (שם). ואמרו (ספ"ב קטו): "אחרי עיניכם" (להלן , לט) - זו זנות , כענין שכתוב "ואנכי היודע ועד נאום יי'" (יר' כט , כג); והמשכיל יבין. ובמדרשו של רבי נחוניא בן הקנה (הבהיר צו) , בפסוק "ויתרון ארץ בכל הוא" (קה' ה , ח): ומאי ניהו "ארץ"? - דנחצבה ממנו שמים , והיא כסאו של הקדוש ברוך הוא , והיא אבן יקרה , והיא ים החכמה; וכנגדה - תכלת בטלית ציצית , דאמר רבי מאיר: מה נשתנה תכלת וכו'.

ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו' - אחר שכבר זכר העבירות שבהם רושם - מה לסור מכל מצות התורה , זכר המצוה אשר יש לה רושם בקיום מצות התורה בכללם , כמו שאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יי'" (להלן , לט). וזה ימשך בכלל ממצות הציצית , לפי מה שאחשב , לשתי סבות: האחת היא , כי הלבוש - ילבשהו האדם תמיד , ויהיו עיניו בו; וכאשר יראה בו מצוה אחת ממצות השם יתעלה , יזכור את בוראו ויירא מלסור מאחרי השם יתעלה לבלתי קיים מצותיו; כמו שספרו רבותינו ז"ל מאיש אחד היה רוצה להכשל בזמה עם זונה אחת יפה מאד , ובשעת מעשה ראה ארבע ציציותיו וזכר את בוראו ונמנע מהתגאל בזאת העברה המגונה (ראה מנחות מד , א). והשנית היא , כי זאת המצוה תישיר האדם להודות במציאות השם יתעלה , אשר ההודאה בו תישיר להאמין בכל מצות התורה , כמו שהכפירה בו תהיה סבה לעבור על כל מצות התורה. וזה , כי הארבע כנפות יעירו על ענין היסודות אשר בעולם השפל , והציציות מורים על רבוי הדברים המסתעפים מהם , וחוט התכלת הקושר הציציות ומחבר אותם מורה על הגרמים השמימיים (ראה מנחות מג , ב) , שמראיהם אצל החוש כמראה תכלת , ויורה שכל אחד מהם יסתעפו ממנו פעולות רבות; ולזה היו הציציות בכל אחת מארבע כנפות. ולפי שזה בלתי אפשר בהם אלא מצד רבוי היחסים המתחלפים אשר להם עם אלו הנמצאות השפָלות , וזה אמנם יהיה ברבוי התנועות אשר לאחד אחד מהם , ומה שזה דרכו יחוייב שיהיה עלול , לא עִלה ראשונה , כמו שהתבאר במקומותיו - הנה זה יורה כי גבוה עליהם (ע"פ קה' ה , ז); ויורה שהוא אחד - מצד הִקשר כל הפעולות הנאצלות מהם לתכלית אחד , כי כלם פועלים בעניני זה העולם השפל לפי מה שנִתַן להם מהכח ביום הבראם , ויִשלמו אלו הפעולות במה שישפע מכלם. ואם לא היתה שם עִלה אחת תיישירם אל זה , איך יתכן שיהיו כלם משתתפים בפעולה אחת מצד מה שהיא אחת? ובכלל , הנה זה מה שיישיר באופן שלם אל שבכאן סבה אחת עליונה , יסודרו ממנה כל אלו הדברים , הוא השם יתעלה. וכבר בארנו זה מזה המקום בשלמות בחמשי מ'ספר מלחמות יי'' (חלק ג פרק ה). ולזה נהגנו לעשות בציציות מהקשרים והחליות מה שיעיר על השם שנקרא בו השם יתעלה; או לעשותם במספר הגרמים השמימיים (ראה מנחות לט , א) , להורות שכלם משתתפים בפעולה אחת , כי זה ממה שיביא להורות אל שיש בכאן עליהם סבה תישירם אל זה , והוא האלוה יתעלה. על כנפי בגדיהם - כבר נתבאר במשנה תורה , שלא ינהג זה כי אם בבגד שיש לו ארבע כנפות , שנאמר "גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה" (דב' כב , יב); והסבה מבוארת ממה שזכרנו. ואם היו לטלית ארבע כנפות או יותר , יחוייב לעשות ציצית על ארבע כנפות לבד מהבגד ההוא; אבל אם לא היו לו ארבע כנפות , אינו מחוייב בציצית (ראה מת"ד כב , יב). ומשם יתבאר , שזה הציצית הוא עשוי במעשה גדילים (ראה דב' כב , יב; ספ"ב קטו) , להורות על מה שיקשר רבוי הפעולות וישימם כלם בענין אחד. והנה התכלת הוא , לפי הוראת הגדר , צמר צבוע בדם חלזון (ראה יבמות ד , ב; מנחות מב , ב). ואמר ועשו להם ציצית - להורות על שבְּעֵת העשייה ראוי שיהיה נעשה לְשם ציצית (ראה מנחות שם) , כמו שביארנו בדומה לזה במעשה הפסח והחטאת (ראה פירושו שמ' יב , כא). על כנפי בגדיהם - רוצה לומר: אצל כנף בגדיהם. והנה לא נתנה התורה שיעור לאורך הציצית ולמספר חוטיו; ואמנם מדברי חכמים יש להם שיעור לכתחלה , אמנם שיריו וגרדומיו בכל שהוא (ראה ספ"ב קטו; מת"ד כב , יב). והנה הוגבל מספר החוטין להיותם שמנה במספר , רוצה לומר , ששָם ארבעה חוטין יכנסו בכנף הבגד , ולזה יהיו שמנה , כשהיה קצתם מעבר זה וקצתם מהצד השני (ראה מש"ת ציצית א , ו). וזה נמשך לכוונת התורה , ששמה מספר הכנפות ארבעה לסבה שזכרנו. ובפתיל התכלת יתחברו כלם בחליות הנעשות ממנו על החוטים (ראה מנחות לט , א) , להעיר על ענין הגרם (צ"ל: הגשם) החמישי , שישפיע השם יתעלה באמצעותו אלו הפעולות.
ריכוז קישורים