תנ"ך - ויחר למשה מאד ויאמר אל־ה' אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמ֨וֹר אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥א הֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם: (במדבר פרק טז פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל־יְהוָה אַל־תֵּפֶן אֶל־מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת־אַחַד מֵהֶם: (במדבר פרק טז פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויחר למשה מאד ויאמר אל־ה' אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם: (במדבר פרק טז פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויחר למשה מאד ויאמר אל־יהוה אל־תפן אל־מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את־אחד מהם: (במדבר פרק טז פסוק טו)
וּתקֵיף לְמֹשֶׁה לַחדָּא וַאֲמַר קֳדָם יְיָ לָא תְקַבֵּיל בְּרַעֲוָא קֻרבָּנְהוֹן לָא חֲמָרָא דְחַד מִנְהוֹן שַׁחַרִית וְלָא אַבאֵישִׁית לְחַד מִנְהוֹן :

אל - תפן - ג': במ' טז , טו; דב' ט , כז; איוב לו , כא. אֶחָד מהם - ב': במ' טז , טו; תה' קו , יא. נשאתי - י"ט: ראה במ' יד , ל. אחד - כ"ה (בפתח , בלישנא): *בר' כא , טו; כב , ב; כו , י; לב , כג; לז , ט; מח , כב; וי' יג , ב; *במ' טז , טו; *דב' א , ב; כה , ה; שו' יז , ה; ש"א ט , ג; כו , טו; ש"ב ו , כ; ז , ז; יז , כב; מ"א יט , ב; כב , יג; מ"ב ו , יב; יח , כד; יש' לו , ט; יח' לג , ל; מה , ז; דנ' י , יג; דה"א יז , ו.

אחד כ"ה השיחם ההרים העם כוכבים ילדיו שכם מבניו הרעתי מחרב אחים מיכה האתנות ומי כמוך הרקים לא נעדר שבטי שפטי כנפש יהי נא דמלכים לוא אדני ואיך תשיב וחביר' הנדברים לעמות מיכאל.

אל - תפן - ג'; אֶחָד מהם - ב'; אַחַד - כ"ה.

[ויחר למשה מאד - נצטער לאחת]. אל תפן אל מנחתם - לפי פשוטו: הקטֹרת שהם מקריבים לפניך מחר , אל תפן אליה. והמדרש אומר (תנח' קרח ז): יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור , אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון; [תניחנו האש ולא תאכלנו]. לא חמור אחד מהם נשאתי - לא חמורו של אחד מהם נטלתי. אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בניי על החמור (ראה שמ' ד , כ) , והיה לי ליטול אותו החמור משלהם , ולא נטלתי אלא משלי (ראה תנח' קרח ז). [ותרגם אונקלוס:] "שחרית"; לשון ארמי כך נקראת אנגריא של מלך (ראה ב"מ עח , א): 'שחוור' (ראה ב"ב מז , א).

אל תֵפֶן - מן 'פנה' , כמו "ותרב משאת בנימין" (בר' מג , לד) מן 'רבה'. אל תֵפֶן - אל תִפְנֶה; 'אל תֶפֶן' - אל תַפְנֶה. לא חמור אחד מהם נשאתי - אפילו חמור אחד לא נשאתי מהם כשאר משׂתוררים על העם , ואם כן - למה מפשיעים אותי בשררה? ואם היה נקוד 'לא חמור אַחַד מהם' , פתרונו היה: חמור של אחד מהם; כמו "אַחַד העם" (בר' כו , י) וכמו את אַחַד מהם.

ויחר - זה הדבור כבר פרשתיו , כי העולה והמנחה מארכת האף על הרשעים. ודתן ואבירם היו אנשים גדולים , והקריבו מנחה קודם זה המעשה , וזה טעם אל תפן אל מנחתם; ועוד , כי לא נשאתי חמור אחד מהם. ונשאתי - ששמתי משא עליו. ולא הרעותי - בשום דבר.

ויחר למשה מאד - על שהיו אומרים כי שררה היה נוהג עליהם , ושלא יבאו להבחנה; ואמר: אל תפן אל מנחתם - הקטורת שיקטירו לפניך , כי קטורת תועבה היא (ע"פ יש' א , יג) , כי דובר שקרים לא יכון לנגד עיניך (ע"פ תה' קא , ז); כי מעולם לא נהגתי עליהם שררה. לא חמור אחד מהם נשאתי - נטלתי , לעשות בה מלאכתי. אי נמי לא על חמור אחד מהם נשאתי משאי עליו , ולא הרעותי את אחד מהם - לעשות בו אנגריא ועבדות; והם אומרים שאני משתרר.

אל תפן אל מנחתם - לפי פשוטו: הקטרת שהם מקריבים לפניך למחר , אל תפן אליה; ומדרשו: אמר: יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור , חלקם לא יקרב לפניך לרצון. לשון רבנו שלמה. ואינו נכון בעיני שיהיה על הקטרת , לפי שעל דתן ואבירם הוא אומר כן , שחרה לו על דבריהם , והם לא היו בתוך העדה הנועדים להקטיר קטרת; אבל פשוטו , כי בעבור שהיו אלה רוצים בכהונה , להקריב קרבן , אמר משה: אל תפן אל קרבן שיקריבו לפניך ואל תפלה שיתפללו לך. כי כל הקרבנות , גם התפלה , יקָראו 'מנחה' בכתוב; וכן אמר אנקלוס: "קרבנהון" , איזה דבר שיקריבו לפניך. וטעם לא חמור אחד מהם נשאתי - אמר: מה שררה אני משתרר עליהם , כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכַי כדרך המלכים או השרים! כי זה משפט המלוכה (ע"פ ש"א י , כה) , דכתיב "ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו" (ש"א ח , טז); וזהו תרגומו של אנקלוס: "שחרית" , שכך נקרא אינגריא של מלך: 'שחוור' (ראה ב"ב מז , א). הזכיר הדבר הקטן שבדיני המלכות , וחזר ואמר: ולא הרעותי את אחד מהם - לשומו במרכבתי ובמלאכתי (ראה ש"א ח , יא - יב) , כאשר יאות למלך , או להטות דינו ולבזות על כבודו; כי כָּלל הרעות כולן.

אל תפן אל מנחתם - אחשוב , שאין זה בקשה ממשה לשם יתעלה , כי בלי ספק לא היה צריך לזאת הבקשה , כי הם היו עושים כנגד השם יתעלה ואין ספק שהוא לא יפנה אל מנחתם. ולזה ידמה שיהיה ענינו כמו "זכור מלחמה אל תוסף" (איוב מ , לב) , שאינו בקשה , אך הוא ספור הענין. וכזה אמר משה: הנה אין ספק שאתה לא תפן אל מנחתם , כי לא עשיתי להם שום דבר שיהיה להם בעבורו מקום להתרעם על שררתי.
ריכוז קישורים