תנ"ך - וקחו׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני ה' איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּקְח֣וּ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּת֔וֹ חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֽוֹ: (במדבר פרק טז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וּקְחוּ׀ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ: (במדבר פרק טז פסוק יז)

טקסט בלבד:

וקחו׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני ה' איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו: (במדבר פרק טז פסוק יז)

תיקון קוראים:

וקחו׀ איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו: (במדבר פרק טז פסוק יז)
וְסַבוּ גְּבַר מַחתִּיתֵיהּ וְתִתְּנוּן עֲלֵיהוֹן קְטוֹרֶת בֻּסמִין וּתקָרְבוּן קֳדָם יְיָ גְּבַר מַחתִּיתֵיהּ מָאתַן וְחַמשִׁין מַחתְּיָין וְאַתּ וְאַהֲרֹן גְּבַר מַחתִּיתֵיהּ :

והקרבתם... איש מחתתו - החמשים ומאתים איש שבכם.

ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך - כתב רבי אברהם: כבר נאמר כן (ראה לעיל , ה - ז); אבל הטעם: כאשר אמר משה לקרח 'הֱיוּ לפני יי'' , לקחו איש מחתתו. והנכון בעיני , כי מתחלה אמר להם: "זאת עשו , קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו , והיה האיש" - מכם - אשר יבחר יי' הוא הקדוש" (לעיל , ו - ז) , ולא אמר שיהיה אהרן עמהם; והם שתקו , ואולי לא נתרצו ולא הודו בכך , כי חשבו: אם יהיה אהרן עמנו , תרד האש לכולנו או לא תרד כלל , ונהיה כולנו שוים; ואם לא יהיה אהרן עמנו ולא תרד האש , יאמרו כי לא בחר בנו , ויחשבו כי בו כבר בחר , שירדה האש בקרבנותיו ביום השמיני (ראה וי' ט , כד); ואותו היום - יש לנו טענה עליו , שלא היה לבחור באהרן שיהיה הוא לבדו הכהן , רק בזכות ישראל שעשו המשכן , ולכל שליח צבור היה יורד. ועדיין לא הוחלפו הבכורים בעת ההיא , על כן לא היה קרח חפץ לנסות דבר בלא אהרן; והיו שם דתן ואבירם כאשר דבר להם משה כן , והיו הם בכלל מה שאמר: "קרח וכל עדתו" (לעיל , ו) , וכאשר שלח להם "ויאמרו לא נעלה" (לעיל , יב) , "ויחר למשה מאד" (לעיל , טו) - רצה לגזור עליהם שלא ימותו כמות כל האדם (ראה להלן , כט). אז חזר משה ואמר אל קרח: וקחו איש מחתתו , חמשים ומאתים מחתות , ואתה ואהרן איש מחתתו - והנה הוציא דתן ואבירם מכללם; וזה טעם חמשים ומאתים מחתות , כי מה צורך להזכיר המנין במקום הזה? והכניס אהרן שיהיה עמהם. אז שמע קרח אליו , כי חשב שישתוה המעשה בהם ובאהרן.
ריכוז קישורים