תנ"ך - ויאמר משה בזאת תדעון כי־ה' שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּאמֶר֘ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשׂ֕וֹת אֵ֥ת כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי: (במדבר פרק טז פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי־יְהוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל־הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי־לֹא מִלִּבִּי: (במדבר פרק טז פסוק כח)

טקסט בלבד:

ויאמר משה בזאת תדעון כי־ה' שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי: (במדבר פרק טז פסוק כח)

תיקון קוראים:

ויאמר משה בזאת תדעון כי־יהוה שלחני לעשות את כל־המעשים האלה כי־לא מלבי: (במדבר פרק טז פסוק כח)
וַאֲמַר מֹשֶׁה בְּדָא תִּדְּעוּן אֲרֵי יְיָ שַׁלחַנִי לְמֶעֱבַד יָת כָּל עוּבָדַיָא הָאִלֵין אֲרֵי לָא מֵרְעוּתִי :

ויאמר - ה' בטעמא (זרקא) בתורה (בראשי פסוקים): ראה במ' יא , כא. ויאמר - י"ב בטעמא (זרקא) בראשי פסוקים: ראה במ' יא , כא. תדעון - ד': שמ' יא , ז; במ' טז , כח; יהו' ג , י; איוב יט , כט.

ויאמר - ה' בטע' בתור'; תדעון - ד'.

לעשות את כל המעשים האלה - שעשיתי על פי הדיבר: לתת לאהרן כהונה גדולה , ובניו סגני כהונה , ואליצפן נשיא הקהתי.

כי לא מלבי - שחינכתים בקטורת כשאמרתי "אתה ואהרן איש מחתתו" (לעיל , יז).

לעשות את כל המעשים - להחליף הבכורים בלוים. ודע , כי דבר גדול היה ומכעיס לאשר איננו מאמין , להסיר הבכורים מכהונתם , ותשוב המעלה למשפחת משה. וכל זה היה בעבור מעשה העגל , כי "ויעלו עולות ויזבחו (צ"ל: ויגשו) שלמים" (שמ' לב , ו) - הבכורים העלום , כי הם היו לבדם הכהנים; ובני לוי הרגו עובדי העגל (ראה שמ' לב , כח - כט). ויש בכאן שאלה , ותשובה בפרשת 'וילך משה'.

בזאת תדעון כי יי' שלחני וגו' - נתן להם משה אות , יכירו בו כי זה פועל אלהי. והוא , שאלו האנשים לא ימותו כמות כל האנשים , אך שהשם יתעלה יברא בריאה בעבורם , תתחדש ממנה פתיחת הארץ את פיה ותבלע אותם ואת כל אשר להם באופן שירדו חיים בעומק הארץ; והוא אשר קרא 'שאול'. והנה היתה זאת הבריאה שהשם יתעלה ברא אז על דרך המופת בבטן הארץ אשר תחתיהם , מה שנתחדש ממנו בקיעת הארץ; והנה היה ענין זה המופת , שמה שיֵעשה על דרך הטבע בזמן ארוך אורך נפלא , עשה השם יתעלה על דרך המופת במעט רגע (ע"פ יש' כו , כ). וכן דרך שאר המופתים הנעשים על יד נביא , כמו שביארנו בששי מ'ספר מלחמות יי'' (חלק ב פרקים ט , יב). וכן אמרו זה רבותינו ז"ל (ראה תנח' קרח יא): אם נברא פֶּה לגהינם מוטב , ואם לאו - יברא יי'. ובסוף הענין אמרו (ראה שם) , שהמופת היה לקרובי פתחא. אולי יִסַפֵּק מספּק ויאמר , כי עדין היה אפשר שיהרהרו שמא היה משה יודע על דרך הנבואה , כי המקום ההוא שהיה בו הגיע עִתו להבקע שם הארץ , ולא יהיה מזה אם כן מופת על שזה העונש הגיע להם מפני מֶריָם. אלא שהיתר זה הספק הוא ממה שיֵקל , וזה , כי לא יתכן שיאמר שזה היה במקרה , ויסכים זה למקום שהיו בו אלו האנשים לבד; כי מה שבמקרה בזה האופן הוא מעטי. אבל שיסכים לרבוי - מה ויבחרם מבין השאר - הנה זה בלתי אפשר שייוחס אל המקרה; עם שכבר נגלה להם שמתו החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת (ראה להלן , לה). וזה ממה שיורה , שכל זה היה להם על צד העונש מהשם יתעלה , כי החוטאים לבד מתו , לא זולתם. והיותר נפלא בכל זה , שבמקום בעינו שנבקעה הארץ - עשה השם יתעלה שהשאיר ממנה המקום שהיו בני קרח , כי הם לא מתו , כמו שיבא בפרשת 'פנחס' (ראה במ' כו , יא); והנה היה זה כן , כי מפני שלא היו נמשכים לעצת אביהם (ראה שו"ט א , טו). והנה אמרו רבותינו ז"ל (ראה תנח' קרח יא) , שמקום נתבצר להם בגהינם. והנה מה שאמר ואת כל האדם אשר לקרח - רוצה לומר: בני ביתו הנמשכים לעצתו.
ריכוז קישורים