תנ"ך - ויקהלו
על־משה
ועל־אהרן
ויאמרו
אלהם
רב־לכם
כי
כל־העדה
כלם
קדשים
ובתוכם
ה'
ומדוע
תתנשאו
על־קהל
ה':
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּֽקָּהֲל֞וּ
עַל־מֹשֶׁ֣ה
וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן
וַיֹּאמְר֣וּ
אֲלֵהֶם֘
רַב־לָכֶם֒
כִּ֤י
כָל־הָֽעֵדָה֙
כֻּלָּ֣ם
קְדֹשִׁ֔ים
וּבְתוֹכָ֖ם
יְהוָ֑ה
וּמַדּ֥וּעַ
תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ
עַל־קְהַ֥ל
יְהוָֽה:
(במדבר פרק טז פסוק ג)
וַיִּקָּהֲלוּ
עַל־מֹשֶׁה
וְעַל־אַהֲרֹן
וַיֹּאמְרוּ
אֲלֵהֶם
רַב־לָכֶם
כִּי
כָל־הָעֵדָה
כֻּלָּם
קְדֹשִׁים
וּבְתוֹכָם
יְהוָה
וּמַדּוּעַ
תִּתְנַשְּׂאוּ
עַל־קְהַל
יְהוָה:
(במדבר פרק טז פסוק ג)
ויקהלו
על־משה
ועל־אהרן
ויאמרו
אלהם
רב־לכם
כי
כל־העדה
כלם
קדשים
ובתוכם
ה'
ומדוע
תתנשאו
על־קהל
ה':
(במדבר פרק טז פסוק ג)
ויקהלו
על־משה
ועל־אהרן
ויאמרו
אלהם
רב־לכם
כי
כל־העדה
כלם
קדשים
ובתוכם
יהוה
ומדוע
תתנשאו
על־קהל
יהוה:
(במדבר פרק טז פסוק ג)
וְאִתכְּנִישׁוּ
עַל
מֹשֶׁה
וְעַל
אַהֲרֹן
וַאֲמַרוּ
לְהוֹן
סַגִּי
לְכוֹן
אֲרֵי
כָל
כְּנִשׁתָּא
כֻּלְהוֹן
קַדִּישִׁין
וּבֵינֵיהוֹן
שָׁריָא
שְׁכִינְתָא
דַייָ
וּמָדֵין
אַתּוּן
מִתרַברְבִין
עַל
קְהָלָא
דַייָ
:
ויקהלו
-
ב'
בטעמא
(גרשיים):
במ'
טז
,
ג;
אס'
ט
,
טו.
ומדוע
-
י':
ראה
במ'
יב
,
ח.
ויקהלו
-
ב'
בטע';
ומדוע
-
י';
תתנשאו
-
ל'.
רב
לכם
-
הרבה
יותר
מדאי
לקחתם
לעצמיכם
גדולה.
כולם
קדושים
-
כולן
שמעו
דברים
בסיני
מפי
הגבורה.
ומדוע
תתנשאו
-
אם
לקחת
אתה
מלכות
,
לא
היה
לך
לברור
לאחיך
כהונה;
לא
אתם
לבדכם
שמעתם
בסיני
"אנכי
יי'
אלהיך"
(שמ'
כ
,
ב)
,
כל
העדה
שמעו
(ראה
תנח'
קרח
ד).
רב
לכם
-
כמו
'די
לכם';
והטעם
,
שתפשתם
החלק
הרב.
כי
כל
העדה
-
מיום
מעמד
הר
סיני
היו
קדושים
ובתוכם
יי'
-
כי
הלוים
נבחרו
אחר
היות
הכבוד
בתוך
בני
ישראל.
ואם
ידע
משה
כאשר
היה
בהר
סיני
,
כי
נבחר
שבט
לוי
,
לא
ידעו
ישראל.
תתנשאו
-
להיות
אהרן
כהן
גדול
,
ומשה
למעלה
ממנו
,
כי
הוא
לִמדו
(ראה
שמ'
כט;
וי'
ח).
רב
לכם
-
לקחת
הגדולה
הזאת
,
שאתם
אומרים:
אהרון
ובניו
יהיו
כהנים
,
ועשו
להם
בגדי
זהב
ואבנים
טובות
ומרגליות
משל
ציבור
,
לכבוד
ולתפארת
(ראה
שמ'
כח
,
ב);
וכל
העדה
משועבדים
להם
בעשרים
וארבעה
מתנות
כהונה;
ועל
כל
העדה
אתם
קוראים
"הזר
הקרב
יומת"
(במ'
א
,
נא);
והלא
כל
העדה
כולם
קדושים
וראויין
לכהונה
,
שהרי
הקדוש
ברוך
הוא
קראם
"ממלכת
כהנים
וגוי
קדוש"
(שמ'
יט
,
ו)!
ומדוע
תתנשאו
על
הקהל
,
לומר:
אתם
כהנים
ולא
הם?!
ומתוך
תשובתו
של
משה
שאמר
להם:
"ובקשתם
גם
כהונה"
(להלן
,
י')
,
אתה
למד
שעל
הכהונה
היה
מערער;
אלא
שהיה
מדבר
כמו
בשביל
כל
העדה
,
כדי
שיאותו
כולם
לדבריו
,
ולא
יאמרו:
שמא
הוא
מבקש
לעצמו?