תנ"ך - ויהי
ככלתו
לדבר
את
כל־הדברים
האלה
ותבקע
האדמה
אשר
תחתיהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַֽיְהִי֙
כְּכַלֹּת֔וֹ
לְדַבֵּ֕ר
אֵ֥ת
כָּל־הַדְּבָרִ֖ים
הָאֵ֑לֶּה
וַתִּבָּקַ֥ע
הָאֲדָמָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
תַּחְתֵּיהֶֽם:
(במדבר פרק טז פסוק לא)
וַיְהִי
כְּכַלֹּתוֹ
לְדַבֵּר
אֵת
כָּל־הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה
וַתִּבָּקַע
הָאֲדָמָה
אֲשֶׁר
תַּחְתֵּיהֶם:
(במדבר פרק טז פסוק לא)
ויהי
ככלתו
לדבר
את
כל־הדברים
האלה
ותבקע
האדמה
אשר
תחתיהם:
(במדבר פרק טז פסוק לא)
ויהי
ככלתו
לדבר
את
כל־הדברים
האלה
ותבקע
האדמה
אשר
תחתיהם:
(במדבר פרק טז פסוק לא)
וַהֲוָה
כַּד
שֵׁיצִי
לְמַלָלָא
יָת
כָּל
פִּתגָמַיָא
הָאִלֵין
וְאִתבְּזַעַת
אַרעָא
דִּתחוֹתֵיהוֹן
:
את
כל
-
הדברים
האלה
-
ז'
בתורה:
בר'
כ
,
ח;
כט
,
יג;
שמ'
יט
,
ז;
כ
,
א;
במ'
טז
,
לא;
דב'
יב
,
כח;
לב
,
מה.
ותבקע
-
ד':
*במ'
טז
,
לא;
מ"א
א
,
מ;
מ"ב
כה
,
ד;
יר'
נב
,
ז.
ותבקע
ד'
ותבקע
האדמה
ותבקע
הארץ
בקולם
ותבקע
העיר
וחביר'.
בזאת
תדעון
כי
יי'
שלחני
וגו'
-
נתן
להם
משה
אות
,
יכירו
בו
כי
זה
פועל
אלהי.
והוא
,
שאלו
האנשים
לא
ימותו
כמות
כל
האנשים
,
אך
שהשם
יתעלה
יברא
בריאה
בעבורם
,
תתחדש
ממנה
פתיחת
הארץ
את
פיה
ותבלע
אותם
ואת
כל
אשר
להם
באופן
שירדו
חיים
בעומק
הארץ;
והוא
אשר
קרא
'שאול'.
והנה
היתה
זאת
הבריאה
שהשם
יתעלה
ברא
אז
על
דרך
המופת
בבטן
הארץ
אשר
תחתיהם
,
מה
שנתחדש
ממנו
בקיעת
הארץ;
והנה
היה
ענין
זה
המופת
,
שמה
שיֵעשה
על
דרך
הטבע
בזמן
ארוך
אורך
נפלא
,
עשה
השם
יתעלה
על
דרך
המופת
במעט
רגע
(ע"פ
יש'
כו
,
כ).
וכן
דרך
שאר
המופתים
הנעשים
על
יד
נביא
,
כמו
שביארנו
בששי
מ'ספר
מלחמות
יי''
(חלק
ב
פרקים
ט
,
יב).
וכן
אמרו
זה
רבותינו
ז"ל
(ראה
תנח'
קרח
יא):
אם
נברא
פֶּה
לגהינם
מוטב
,
ואם
לאו
-
יברא
יי'.
ובסוף
הענין
אמרו
(ראה
שם)
,
שהמופת
היה
לקרובי
פתחא.
אולי
יִסַפֵּק
מספּק
ויאמר
,
כי
עדין
היה
אפשר
שיהרהרו
שמא
היה
משה
יודע
על
דרך
הנבואה
,
כי
המקום
ההוא
שהיה
בו
הגיע
עִתו
להבקע
שם
הארץ
,
ולא
יהיה
מזה
אם
כן
מופת
על
שזה
העונש
הגיע
להם
מפני
מֶריָם.
אלא
שהיתר
זה
הספק
הוא
ממה
שיֵקל
,
וזה
,
כי
לא
יתכן
שיאמר
שזה
היה
במקרה
,
ויסכים
זה
למקום
שהיו
בו
אלו
האנשים
לבד;
כי
מה
שבמקרה
בזה
האופן
הוא
מעטי.
אבל
שיסכים
לרבוי
-
מה
ויבחרם
מבין
השאר
-
הנה
זה
בלתי
אפשר
שייוחס
אל
המקרה;
עם
שכבר
נגלה
להם
שמתו
החמשים
ומאתים
איש
מקריבי
הקטרת
(ראה
להלן
,
לה).
וזה
ממה
שיורה
,
שכל
זה
היה
להם
על
צד
העונש
מהשם
יתעלה
,
כי
החוטאים
לבד
מתו
,
לא
זולתם.
והיותר
נפלא
בכל
זה
,
שבמקום
בעינו
שנבקעה
הארץ
-
עשה
השם
יתעלה
שהשאיר
ממנה
המקום
שהיו
בני
קרח
,
כי
הם
לא
מתו
,
כמו
שיבא
בפרשת
'פנחס'
(ראה
במ'
כו
,
יא);
והנה
היה
זה
כן
,
כי
מפני
שלא
היו
נמשכים
לעצת
אביהם
(ראה
שו"ט
א
,
טו).
והנה
אמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
תנח'
קרח
יא)
,
שמקום
נתבצר
להם
בגהינם.
והנה
מה
שאמר
ואת
כל
האדם
אשר
לקרח
-
רוצה
לומר:
בני
ביתו
הנמשכים
לעצתו.