תנ"ך - דבר׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמ֔וֹ תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ: (במדבר פרק יז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

דַּבֵּר׀ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְקַח מֵאִתָּם מַטֶּה מַטֶּה לְבֵית אָב מֵאֵת כָּל־נְשִׂיאֵהֶם לְבֵית אֲבֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר מַטּוֹת אִישׁ אֶת־שְׁמוֹ תִּכְתֹּב עַל־מַטֵּהוּ: (במדבר פרק יז פסוק יז)

טקסט בלבד:

דבר׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו: (במדבר פרק יז פסוק יז)

תיקון קוראים:

דבר׀ אל־בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל־נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את־שמו תכתב על־מטהו: (במדבר פרק יז פסוק יז)
מַלֵיל עִם בְּנֵי יִשׂרָאֵל וְסַב מִנְהוֹן חֻטרָא חֻטרָא לְבֵית אַבָּא מִן כָּל רַברְבָנֵיהוֹן לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן תְּרֵי עֲסַר חֻטרִין גְּבַר יָת שְׁמֵיהּ תִּכתּוֹב עַל חֻטרֵיהּ :

דבר - ב' בטעמא (מונח לגרמיה): במ' יז , יז; יט , ב. וקח - י"ג: בר' כז , ט; כח , ב; לא , לב; שמ' יז , ה; *במ' יז , יז; ש"א ב , טז; כ , לא; ש"ב ב , כא; מ"ב ד , כט; ט , א; יר' יג , ו; הו' יד , ג; מש' ד , י. נשיאהם - ב' , חד חסר וחד מלא: במ' יז , יז , כא.

וקח י"ג לך נא אל הצאן קום לך פדנה ארם נגד אחינו הכר לך עבר לפני העם מטה מטה לבית אב כאשר תאוה כי כל הימים ואחז לך אחד מהנערים וקח משענתי בידך וקח פך השמן הזה וקח משם את האזור קחו עמכם דברים שמע בני.

דבר - ב' בטע'; וקח - י"ג; נשיאהם - ב' חד מל' וחד חס'.

קח מאתם מטה מטה וגו' - מאחר שמתלוננים על דבר הקטרת ואומרים: "אתם המתם את עם יי'" (לעיל , ו) , ואינה הוכחה שבחרתי בכהנים , אני אעשה הוכחה אחרת שלא יוכלו לערער על הכהונה: כי מטהו יפרח על ידי.

מטה - יש אומרים כי מטה לוי איננו "מטה האלהים" (שמ' ד , כ) , כי כבר היה נכר , ומה צורך לכתוב עליו שם אהרן? ויש אומרים כי זה המטה היה כשאר המטות , אין הפרש ביניהם; וזהו הישר בעיני. וטעם לבית אב - שבטי ישראל , כמו ראובן ושמעון. וטעם כי מטה אחד - בעבור שנחלק השבט לכהנים וללוים.

שנים עשר מטות - מטה אהרן הוא בשנים העשר , כי לא אמר 'וְתקח מטה לבית לוי ותכתב עליו שם אהרן' , אבל הוא במנין הנזכר; והנה לא נחשב יוסף , רק לשבט אחד. והטעם , כי לא ימנו שבטי ישראל לעולם , רק שנים עשר , ומפני שיחשוב לוי , יחשוב יוסף אחד; ועוד אפרש זה בסדר 'וזאת הברכה' (דב' לג , ו) , כי יברכני יי' להגיע שם. איש את שמו תכתוב על מטהו - יש מפרשים: שם ראש השבט: ראובן , שמעון ויהודה. והנכון: שם הנשיאים , ועשה אהרן נשיא לשבט לוי; והוצרך לפרש כי מטה אחד... , לומר: אף על פי שחלקתים לשתי משפחות , כהונה לבד ולויה לבד , מכל מקום שבט אחד הוא ונשיא אחד להם. והטעם - כאשר פירשתי (לעיל , ו) , כי לא הוצרכו ראיה , רק שנבחר השבט ההוא מכל שבטי ישראל.

וקח מאתם מטה מטה לבית אב וגו' - הנה עשה השם יתעלה זה המופת הנפלא , שהוציא מטה אהרן פרח וצץ ציץ וגמל שקדים בזמן קצר מאד , כדי שיתפרסם לישראל כלם כי השם יתעלה בחר באהרן לבדו להיות לו לכהן.
ריכוז קישורים