תנ"ך - אמר
אל־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
וירם
את־המחתת
מבין
השרפה
ואת־האש
זרה־הלאה
כי
קדשו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֱמֹ֨ר
אֶל־אֶלְעָזָ֜ר
בֶּן־אַהֲרֹ֣ן
הַכֹּהֵ֗ן
וְיָרֵ֤ם
אֶת־הַמַּחְתֹּת֙
מִבֵּ֣ין
הַשְּׂרֵפָ֔ה
וְאֶת־הָאֵ֖שׁ
זְרֵה־הָ֑לְאָה
כִּ֖י
קָדֵֽשׁוּ:
(במדבר פרק יז פסוק ב)
אֱמֹר
אֶל־אֶלְעָזָר
בֶּן־אַהֲרֹן
הַכֹּהֵן
וְיָרֵם
אֶת־הַמַּחְתֹּת
מִבֵּין
הַשְּׂרֵפָה
וְאֶת־הָאֵשׁ
זְרֵה־הָלְאָה
כִּי
קָדֵשׁוּ:
(במדבר פרק יז פסוק ב)
אמר
אל־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
וירם
את־המחתת
מבין
השרפה
ואת־האש
זרה־הלאה
כי
קדשו:
(במדבר פרק יז פסוק ב)
אמר
אל־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
וירם
את־המחתת
מבין
השרפה
ואת־האש
זרה־הלאה
כי
קדשו:
(במדבר פרק יז פסוק ב)
אֵימַר
לְאֶלעָזָר
בַּר
אַהֲרֹן
כָּהֲנָא
וְיַפרֵישׁ
יָת
מַחתְּיָתָא
מִבֵּין
יְקֵידַיָא
וְיָת
אִישָׁתָא
יַרחֵיק
לְהַלָא
אֲרֵי
אִתקַדַּשָׁא
:
וירם
-
ב':
במ'
יז
,
ב;
ש"א
ב
,
י.
המחתת
-
ג':
שמ'
לח
,
ג;
במ'
ד
,
יד;
יז
,
ב.
ואת
-
האש
-
ב':
במ'
יז
,
ב;
דב'
יח
,
טז.
וירם
-
ב'
קרן
משיחו;
המחתת
-
ג';
ואת
-
האש
-
ב';
קדשו
-
ל'.
ואת
האש
-
שבתוך
המחתות.
זרה
הלאה
-
לארץ
,
מעל
המחתות.
כי
קדשו
-
המחתות
,
ואסורין
בהנאה
,
שהרי
עשאום
כלי
שרת.
זרה
הלאה
-
מהמזבח.
כי
קדשו
-
כי
אחר
שהקריבום
לשם
,
הנם
קדושים.
כי
קדשו
-
הואיל
ונקרבו
לפני
המקום
,
אין
להוציאם
לחולין;
כיון
דאישתמש
בם
קודש
,
לא
ישתמש
בהם
חול.
כי
קדשו
-
המחתות
,
והם
אסורים
בהנאה
,
שהרי
עשאום
כלי
שרת;
לשון
רבנו
שלמה.
ולא
ידעתי
טעם
לאיסור
הזה
,
שהרי
קטרת
זרה
הקריבו
,
וזר
שעשה
כלי
שרת
להקריב
בחוץ
באיסור
אינו
מקודש.
אבל
יש
לומר
,
כי
בעבור
שעשו
כן
על
פי
משה
היו
קדש;
כי
הם
הקדישו
אותם
לשמים
על
פיו
,
שחשבו
שיענה
אותם
האלהים
באש
ותהיינה
המחתות
האלה
כלי
שרת
באהל
מועד
לעולם.
והנכון
בעיני
,
כי
יאמר
הכתוב:
כי
הקריבום
לפני
יי'
ויקדשו
להיות
לאות
לבני
ישראל
-
כלומר:
אני
הקדשתי
אותם
מעת
שהקריבו
אותם
לפני
,
כדי
שיהיו
לאות
לבני
ישראל.
ואת
האש
זרה
הלאה
כי
קדשו
-
ידמה
מזה
המקום
שכלי
שרת
מתקדשים
אפילו
בזולת
משיחה
,
כשישימו
בהם
מה
שהם
משמשים
בו.
תדע
,
שאלו
הכלים
קדשו
,
כי
הקריבום
לפני
יי'
כששמו
בהם
הקטרת;
אך
עבודתם
לא
קדשה
אותם
,
כי
היא
לא
היתה
'עבודה'
(ראה
מש"ת
כלי
המקדש
א
,
יב).