תנ"ך - ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ: (במדבר פרק יז פסוק כז)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־מֹשֶׁה לֵאמֹר הֵן גָּוַעְנוּ אָבַדְנוּ כֻּלָּנוּ אָבָדְנוּ: (במדבר פרק יז פסוק כז)

טקסט בלבד:

ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו: (במדבר פרק יז פסוק כז)

תיקון קוראים:

ויאמרו בני ישראל אל־משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו: (במדבר פרק יז פסוק כז)
וַאֲמַרוּ בְּנֵי יִשׂרָאֵל לְמֹשֶׁה לְמֵימַר הָא מִנַנָא קְטֵילַת חַרבָּא הָא מִנַנָא בְּלַעַת אַרעָא הָא מִנַנָא מִיתוּ בְמוֹתָנָא :

אבדנו - "ויאבדו מתוך הקהל" (במ' טז , לג). אם כן כולנו אובדים מדי יום ביום; כיצד? כל הקרב הקרב - כל איש ואיש אשר קרֵב אל המשכן לשומרו או אל כלי המשכן עם הלוים , ימות; שעדין לא התרה בם הקדוש ברוך הוא , שעדיין לא נכתב "והזר הקרב יומת" (במ' יח , ז). ולכך הוא מזהירם בפרשה זו: "וזר לא יקרב אליכם" (שם , ד); "והזר הקרב יומת" - שמכאן ואילך לא יקרבו כלל , ולא ימותו. שאפילו בפרשת 'אמור אל הכהנים' , שכתוב שם "דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יגש להקריב לחם אלהיו" (ראה וי' כא , יז ופס' כא שם) , שם לא פסל אלא בעלי מומים , אבל זרים לא פסל. ומה שפסל בפרשה שלאחריה "אמור אליהם כל איש אשר יקרב" וגו' (וי' כב , ג) , באוכל בטומאת הגוף מדבר; אבל בעבודת זרים במשכן ובכליו לא ראינו עדיין חיוב מיתה.

ויאמרו בני ישראל - די לנו שגוענו ואבדנו , והנה עוד כל הקרב אל משכן יי' ימות כְּמוֹת השרופים; ומי יתן ותמנו לגוע! אז אמר השם לאהרן (ראה במ' יח , א) , שהוא הנגיד על שבט הלוי , להזהירו שלא יכשילו הלוים את ישראל. וטעם 'לאהרן' (ראה שם) - על יד משה. או כאשר הוא , כי גם נביא היה. גם זאת הפרשה לאות כי במדבר סיני היתה כאשר הוקם המשכן , ונבחרו הלוים ונפסלו הבכורים.

הן גוענו - מיתת עצמינו במגפה. אבדנו - שרופים ונבלעים , דכתיב בהו "ויאבדו מתוך הקהל" (במ' טז , לג).
ריכוז קישורים