תנ"ך - את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֡ת מַחְתּוֹת֩ הַחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִהְי֥וּ לְא֖וֹת לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל: (במדבר פרק יז פסוק ג)

טקסט וניקוד:

אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי־הִקְרִיבֻם לִפְנֵי־יְהוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר פרק יז פסוק ג)

טקסט בלבד:

את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־ה' ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל: (במדבר פרק יז פסוק ג)

תיקון קוראים:

את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי־הקריבם לפני־יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל: (במדבר פרק יז פסוק ג)
יָת מַחתְּיָת חַיָבַיָא הָאִלֵין דְּאִתחַיַיבוּ בְנַפשָׁתְהוֹן וְיַעבְּדוּן יָתְהוֹן טַסִין רַדִידִין חוּפָאָה לְמַדבְּחָא אֲרֵי קָרִיבוּנִין קֳדָם יְיָ וְאִתקַדַּשָׁא וְיִהוְיָן לְאָת לִבנֵי יִשׂרָאֵל :

מחתות - ג' מלא: במ' טז , ו; יז , ג , ד. החטאים - ב': במ' יז , ג; ש"א טו , יח. בנפשתם - ב' חסר (בלישנא): במ' יז , ג; מש' א , יח. צפוי - ה' (בלישנא): *שמ' לח , יז , יט; במ' יז , ג , ד; יש' ל , כב. ויהיו - י"א (רפין): *שמ' ז , יט; כו , כד; *במ' יז , ג; לא , ג; מ"א ח , נט; יר' יח , כג (קרי); מב , יז; הו' ט , יז; מש' ג , כב; שה"ש ז , ט; איכה א , כא.

מחתות - ג' מל'; החטאים - ב' את עמלק; בנפשתם - ב' חס'; רקעי - ל' וחס'; צפוי - ה'; הקריבם - ל' וחס'; ויקדשו - ל'; ויהיו - י"א.

החטאים האלה בנפשותם - שנעשו פושעים בנפשותם , שנחלקו על הקדוש ברוך הוא. רקועי - "רידודין" (ראה ת"א). פחים - טסין מרודדין , 'טינבש' בלעז. צפוי למזבח - הנחשת. ויהיו לאות - לזכרון , שיאמרו: אילו היו מאותן שנחלקו על הכהונה ונשרפו.

את מחתות - פירוש "את המחתות" (לעיל , ב). ועשו אותם - האומנים. רקועי פחים - כמו "וירקעו את פחי הזהב" (שמ' לט , ג). ופירוש "כי קדשו" (לעיל , ב): כי הקריבום לפני יי'. ויהיו לאות - ולזכר ולסימן.

החטאים האלה בנפשותם - שפשעו בנפשם וגרמו להם מיתה.

כי קדשו - המחתות , והם אסורים בהנאה , שהרי עשאום כלי שרת; לשון רבנו שלמה. ולא ידעתי טעם לאיסור הזה , שהרי קטרת זרה הקריבו , וזר שעשה כלי שרת להקריב בחוץ באיסור אינו מקודש. אבל יש לומר , כי בעבור שעשו כן על פי משה היו קדש; כי הם הקדישו אותם לשמים על פיו , שחשבו שיענה אותם האלהים באש ותהיינה המחתות האלה כלי שרת באהל מועד לעולם. והנכון בעיני , כי יאמר הכתוב: כי הקריבום לפני יי' ויקדשו להיות לאות לבני ישראל - כלומר: אני הקדשתי אותם מעת שהקריבו אותם לפני , כדי שיהיו לאות לבני ישראל.

ואת האש זרה הלאה כי קדשו - ידמה מזה המקום שכלי שרת מתקדשים אפילו בזולת משיחה , כשישימו בהם מה שהם משמשים בו. תדע , שאלו הכלים קדשו , כי הקריבום לפני יי' כששמו בהם הקטרת; אך עבודתם לא קדשה אותם , כי היא לא היתה 'עבודה' (ראה מש"ת כלי המקדש א , יב).
ריכוז קישורים