תנ"ך - את
מחתות
החטאים
האלה
בנפשתם
ועשו
אתם
רקעי
פחים
צפוי
למזבח
כי־הקריבם
לפני־ה'
ויקדשו
ויהיו
לאות
לבני
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵ֡ת
מַחְתּוֹת֩
הַחַטָּאִ֨ים
הָאֵ֜לֶּה
בְּנַפְשֹׁתָ֗ם
וְעָשׂ֨וּ
אֹתָ֜ם
רִקֻּעֵ֤י
פַחִים֙
צִפּ֣וּי
לַמִּזְבֵּ֔חַ
כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥ם
לִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה
וַיִּקְדָּ֑שׁוּ
וְיִהְי֥וּ
לְא֖וֹת
לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
(במדבר פרק יז פסוק ג)
אֵת
מַחְתּוֹת
הַחַטָּאִים
הָאֵלֶּה
בְּנַפְשֹׁתָם
וְעָשׂוּ
אֹתָם
רִקֻּעֵי
פַחִים
צִפּוּי
לַמִּזְבֵּחַ
כִּי־הִקְרִיבֻם
לִפְנֵי־יְהוָה
וַיִּקְדָּשׁוּ
וְיִהְיוּ
לְאוֹת
לִבְנֵי
יִשְׂרָאֵל:
(במדבר פרק יז פסוק ג)
את
מחתות
החטאים
האלה
בנפשתם
ועשו
אתם
רקעי
פחים
צפוי
למזבח
כי־הקריבם
לפני־ה'
ויקדשו
ויהיו
לאות
לבני
ישראל:
(במדבר פרק יז פסוק ג)
את
מחתות
החטאים
האלה
בנפשתם
ועשו
אתם
רקעי
פחים
צפוי
למזבח
כי־הקריבם
לפני־יהוה
ויקדשו
ויהיו
לאות
לבני
ישראל:
(במדבר פרק יז פסוק ג)
יָת
מַחתְּיָת
חַיָבַיָא
הָאִלֵין
דְּאִתחַיַיבוּ
בְנַפשָׁתְהוֹן
וְיַעבְּדוּן
יָתְהוֹן
טַסִין
רַדִידִין
חוּפָאָה
לְמַדבְּחָא
אֲרֵי
קָרִיבוּנִין
קֳדָם
יְיָ
וְאִתקַדַּשָׁא
וְיִהוְיָן
לְאָת
לִבנֵי
יִשׂרָאֵל
:
מחתות
-
ג'
מלא:
במ'
טז
,
ו;
יז
,
ג
,
ד.
החטאים
-
ב':
במ'
יז
,
ג;
ש"א
טו
,
יח.
בנפשתם
-
ב'
חסר
(בלישנא):
במ'
יז
,
ג;
מש'
א
,
יח.
צפוי
-
ה'
(בלישנא):
*שמ'
לח
,
יז
,
יט;
במ'
יז
,
ג
,
ד;
יש'
ל
,
כב.
ויהיו
-
י"א
(רפין):
*שמ'
ז
,
יט;
כו
,
כד;
*במ'
יז
,
ג;
לא
,
ג;
מ"א
ח
,
נט;
יר'
יח
,
כג
(קרי);
מב
,
יז;
הו'
ט
,
יז;
מש'
ג
,
כב;
שה"ש
ז
,
ט;
איכה
א
,
כא.
מחתות
-
ג'
מל';
החטאים
-
ב'
את
עמלק;
בנפשתם
-
ב'
חס';
רקעי
-
ל'
וחס';
צפוי
-
ה';
הקריבם
-
ל'
וחס';
ויקדשו
-
ל';
ויהיו
-
י"א.
החטאים
האלה
בנפשותם
-
שנעשו
פושעים
בנפשותם
,
שנחלקו
על
הקדוש
ברוך
הוא.
רקועי
-
"רידודין"
(ראה
ת"א).
פחים
-
טסין
מרודדין
,
'טינבש'
בלעז.
צפוי
למזבח
-
הנחשת.
ויהיו
לאות
-
לזכרון
,
שיאמרו:
אילו
היו
מאותן
שנחלקו
על
הכהונה
ונשרפו.
את
מחתות
-
פירוש
"את
המחתות"
(לעיל
,
ב).
ועשו
אותם
-
האומנים.
רקועי
פחים
-
כמו
"וירקעו
את
פחי
הזהב"
(שמ'
לט
,
ג).
ופירוש
"כי
קדשו"
(לעיל
,
ב):
כי
הקריבום
לפני
יי'.
ויהיו
לאות
-
ולזכר
ולסימן.
החטאים
האלה
בנפשותם
-
שפשעו
בנפשם
וגרמו
להם
מיתה.
כי
קדשו
-
המחתות
,
והם
אסורים
בהנאה
,
שהרי
עשאום
כלי
שרת;
לשון
רבנו
שלמה.
ולא
ידעתי
טעם
לאיסור
הזה
,
שהרי
קטרת
זרה
הקריבו
,
וזר
שעשה
כלי
שרת
להקריב
בחוץ
באיסור
אינו
מקודש.
אבל
יש
לומר
,
כי
בעבור
שעשו
כן
על
פי
משה
היו
קדש;
כי
הם
הקדישו
אותם
לשמים
על
פיו
,
שחשבו
שיענה
אותם
האלהים
באש
ותהיינה
המחתות
האלה
כלי
שרת
באהל
מועד
לעולם.
והנכון
בעיני
,
כי
יאמר
הכתוב:
כי
הקריבום
לפני
יי'
ויקדשו
להיות
לאות
לבני
ישראל
-
כלומר:
אני
הקדשתי
אותם
מעת
שהקריבו
אותם
לפני
,
כדי
שיהיו
לאות
לבני
ישראל.
ואת
האש
זרה
הלאה
כי
קדשו
-
ידמה
מזה
המקום
שכלי
שרת
מתקדשים
אפילו
בזולת
משיחה
,
כשישימו
בהם
מה
שהם
משמשים
בו.
תדע
,
שאלו
הכלים
קדשו
,
כי
הקריבום
לפני
יי'
כששמו
בהם
הקטרת;
אך
עבודתם
לא
קדשה
אותם
,
כי
היא
לא
היתה
'עבודה'
(ראה
מש"ת
כלי
המקדש
א
,
יב).