תנ"ך - במדבר פרק יח פסוק א - ויאמר ה' אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֺ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם: (במדבר פרק יח פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבֵית־אָבִיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֺן הַמִּקְדָּשׁ וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ תִּשְׂאוּ אֶת־עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם: (במדבר פרק יח פסוק א)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם: (במדבר פרק יח פסוק א)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־אהרן אתה ובניך ובית־אביך אתך תשאו את־עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את־עון כהנתכם: (במדבר פרק יח פסוק א)
וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרֹן אַתּ וּבנָך וּבֵית אֲבוּך עִמָך תְּסַלְחוּן עַל חוֹבֵי מַקדְּשָׁא וְאַתּ וּבנָך עִמָך תְּסַלְחוּן עַל חוֹבֵי כְהֻנַתכוֹן :

ויאמר יי' אל - אהרן - ג': *שמ' ד , כז; *במ' יח , א , כ. ואתה ובניך - ג': *במ' יח , א , ב , ז. ואתה ובניך אתך - ד' (כולל: 'אתה') :וי' י , ט; במ' יח , א , ב , ז.

ויאמר יי' אל אהרן - למשה אמר שיאמר לאהרן , להזהירו על תקנת ישראל שלא יכנסו למקדש (ראה ספ"ב קיז). [(תר"ש:) וכן פרשה שנייה: "וידבר יי' אל אהרן" (להלן , ח): "ומליל יי' לאהרן" בתרגום בבלי (ראה ת"א) - למשה צוה שיאמר לו; לא מצאנו שנתייחד הדיבור עם אהרן אלא ב"יין ושכר אל תשת" (ראה וי' י , ח - יא; ויק"ר יב , א). רבי.] אתה ובניך ובית אביך - הם בני קהת , אבי עמרם. תשאו את עון המקדש - עליכם אני מטיל עונש הזרים שיחטאו בעסקי הדברים המקודשים , המסורים לכם - הוא האהל והארון והשלחן וכלי הקדש: אתם תשבו ותזהירו את כל זר הבא ליגע. ואתה ובניך - הכהנים. תשאו את עון הכהונה - שאינה מסורה ללוים , ותזהירו הלוים השוגגים שלא יגעו אליכם בעבודתכם.

ויאמר יי' אל אהרן אתה ובניך וגו' , "וזר לא יקרב" (להלן , ד) , "והזר הקרב יומת" (להלן , ז) - הרי הזהרתים בחיוב מיתה , ומעתה אין לחוש "הקרב הקרב" (במ' יז , כח) , שהרי אסרתים מליקרב וחייבתים מיתה.

את עון המקדש - שהוא מבית לפרוכת; והטעם: אם לא תשמרוהו , העון עליכם. וטעם ובית אביך - כי מהם נושאי המקדש. את עון כהנתכם - אם לא תשמרו הכהונה , העון עליכם.

אתה ובניך אתך תשאו - עשה להם הקדוש ברוך הוא גדר; שהזהיר על אהרן ועל בניו , שלא יניחום ליקרב. ואם יקרבו , יהא העון תלוי עליהם.

אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש - הרצון בזה , שאין לירוא לישראל שימותו על דבר משכן יי' , כמו שאמרו "כל הקרב... אל משכן יי' ימות האם תמנו לגוע" (במ' יז , כח); וזה , כי אתה ובניך - והם הכהנים , ובית אביך אתך - והם הלויים , תשאו עליכם עון המקדש , אם יקרב אחד מכם במקום שאין לו רשות ליכנס. כאלו תאמר: אם יכנס כהן גדול לפני לפנים בזולת יום הכפורים (ראה פירושו וי' טז , ב) , או אם יבאו אל אהל מועד או אם יגשו אל המזבח (ע"פ שמ' ל , כ) הבלתי ראויים לזה. וכן הענין בלויים אם יקרבו במה שאין להם רשות בו מהמשכן , אבל איש על עבודתו ועל משאו (ע"פ במ' ד , מט). ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם - רוצה לומר: מה שיהיה מהשגגה בענין העבודות שיעשו הכהנים במקדש , יהיה משא העון על אהרן ועל בניו (ראה ספ"ב קטז).