תנ"ך - ויאמר
ה'
אל־אהרן
אתה
ובניך
ובית־אביך
אתך
תשאו
את־עון
המקדש
ואתה
ובניך
אתך
תשאו
את־עון
כהנתכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן
אַתָּ֗ה
וּבָנֶ֤יךָ
וּבֵית־אָבִ֙יךָ֙
אִתָּ֔ךְ
תִּשְׂא֖וּ
אֶת־עֲוֺ֣ן
הַמִּקְדָּ֑שׁ
וְאַתָּה֙
וּבָנֶ֣יךָ
אִתָּ֔ךְ
תִּשְׂא֖וּ
אֶת־עֲוֺ֥ן
כְּהֻנַּתְכֶֽם:
(במדבר פרק יח פסוק א)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
אֶל־אַהֲרֹן
אַתָּה
וּבָנֶיךָ
וּבֵית־אָבִיךָ
אִתָּךְ
תִּשְׂאוּ
אֶת־עֲוֺן
הַמִּקְדָּשׁ
וְאַתָּה
וּבָנֶיךָ
אִתָּךְ
תִּשְׂאוּ
אֶת־עֲוֺן
כְּהֻנַּתְכֶם:
(במדבר פרק יח פסוק א)
ויאמר
ה'
אל־אהרן
אתה
ובניך
ובית־אביך
אתך
תשאו
את־עון
המקדש
ואתה
ובניך
אתך
תשאו
את־עון
כהנתכם:
(במדבר פרק יח פסוק א)
ויאמר
יהוה
אל־אהרן
אתה
ובניך
ובית־אביך
אתך
תשאו
את־עון
המקדש
ואתה
ובניך
אתך
תשאו
את־עון
כהנתכם:
(במדבר פרק יח פסוק א)
וַאֲמַר
יְיָ
לְאַהֲרֹן
אַתּ
וּבנָך
וּבֵית
אֲבוּך
עִמָך
תְּסַלְחוּן
עַל
חוֹבֵי
מַקדְּשָׁא
וְאַתּ
וּבנָך
עִמָך
תְּסַלְחוּן
עַל
חוֹבֵי
כְהֻנַתכוֹן
:
ויאמר
יי'
אל
-
אהרן
-
ג':
*שמ'
ד
,
כז;
*במ'
יח
,
א
,
כ.
ואתה
ובניך
-
ג':
*במ'
יח
,
א
,
ב
,
ז.
ואתה
ובניך
אתך
-
ד'
(כולל:
'אתה')
:וי'
י
,
ט;
במ'
יח
,
א
,
ב
,
ז.
ויאמר
יי'
אל
אהרן
-
למשה
אמר
שיאמר
לאהרן
,
להזהירו
על
תקנת
ישראל
שלא
יכנסו
למקדש
(ראה
ספ"ב
קיז).
[(תר"ש:)
וכן
פרשה
שנייה:
"וידבר
יי'
אל
אהרן"
(להלן
,
ח):
"ומליל
יי'
לאהרן"
בתרגום
בבלי
(ראה
ת"א)
-
למשה
צוה
שיאמר
לו;
לא
מצאנו
שנתייחד
הדיבור
עם
אהרן
אלא
ב"יין
ושכר
אל
תשת"
(ראה
וי'
י
,
ח
-
יא;
ויק"ר
יב
,
א).
רבי.]
אתה
ובניך
ובית
אביך
-
הם
בני
קהת
,
אבי
עמרם.
תשאו
את
עון
המקדש
-
עליכם
אני
מטיל
עונש
הזרים
שיחטאו
בעסקי
הדברים
המקודשים
,
המסורים
לכם
-
הוא
האהל
והארון
והשלחן
וכלי
הקדש:
אתם
תשבו
ותזהירו
את
כל
זר
הבא
ליגע.
ואתה
ובניך
-
הכהנים.
תשאו
את
עון
הכהונה
-
שאינה
מסורה
ללוים
,
ותזהירו
הלוים
השוגגים
שלא
יגעו
אליכם
בעבודתכם.
ויאמר
יי'
אל
אהרן
אתה
ובניך
וגו'
,
"וזר
לא
יקרב"
(להלן
,
ד)
,
"והזר
הקרב
יומת"
(להלן
,
ז)
-
הרי
הזהרתים
בחיוב
מיתה
,
ומעתה
אין
לחוש
"הקרב
הקרב"
(במ'
יז
,
כח)
,
שהרי
אסרתים
מליקרב
וחייבתים
מיתה.
את
עון
המקדש
-
שהוא
מבית
לפרוכת;
והטעם:
אם
לא
תשמרוהו
,
העון
עליכם.
וטעם
ובית
אביך
-
כי
מהם
נושאי
המקדש.
את
עון
כהנתכם
-
אם
לא
תשמרו
הכהונה
,
העון
עליכם.
אתה
ובניך
אתך
תשאו
-
עשה
להם
הקדוש
ברוך
הוא
גדר;
שהזהיר
על
אהרן
ועל
בניו
,
שלא
יניחום
ליקרב.
ואם
יקרבו
,
יהא
העון
תלוי
עליהם.
אתה
ובניך
ובית
אביך
אתך
תשאו
את
עון
המקדש
-
הרצון
בזה
,
שאין
לירוא
לישראל
שימותו
על
דבר
משכן
יי'
,
כמו
שאמרו
"כל
הקרב...
אל
משכן
יי'
ימות
האם
תמנו
לגוע"
(במ'
יז
,
כח);
וזה
,
כי
אתה
ובניך
-
והם
הכהנים
,
ובית
אביך
אתך
-
והם
הלויים
,
תשאו
עליכם
עון
המקדש
,
אם
יקרב
אחד
מכם
במקום
שאין
לו
רשות
ליכנס.
כאלו
תאמר:
אם
יכנס
כהן
גדול
לפני
לפנים
בזולת
יום
הכפורים
(ראה
פירושו
וי'
טז
,
ב)
,
או
אם
יבאו
אל
אהל
מועד
או
אם
יגשו
אל
המזבח
(ע"פ
שמ'
ל
,
כ)
הבלתי
ראויים
לזה.
וכן
הענין
בלויים
אם
יקרבו
במה
שאין
להם
רשות
בו
מהמשכן
,
אבל
איש
על
עבודתו
ועל
משאו
(ע"פ
במ'
ד
,
מט).
ואתה
ובניך
אתך
תשאו
את
עון
כהנתכם
-
רוצה
לומר:
מה
שיהיה
מהשגגה
בענין
העבודות
שיעשו
הכהנים
במקדש
,
יהיה
משא
העון
על
אהרן
ועל
בניו
(ראה
ספ"ב
קטז).