תנ"ך - ולא־תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את־חלבו
ממנו
ואת־קדשי
בני־ישראל
לא
תחללו
ולא
תמותו:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ
עָלָיו֙
חֵ֔טְא
בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם
אֶת־חֶלְבּ֖וֹ
מִמֶּ֑נּוּ
וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י
בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל
לֹ֥א
תְחַלְּל֖וּ
וְלֹ֥א
תָמֽוּתוּ:
פ
(במדבר פרק יח פסוק לב)
וְלֹא־תִשְׂאוּ
עָלָיו
חֵטְא
בַּהֲרִימְכֶם
אֶת־חֶלְבּוֹ
מִמֶּנּוּ
וְאֶת־קָדְשֵׁי
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
לֹא
תְחַלְּלוּ
וְלֹא
תָמוּתוּ:
פ
(במדבר פרק יח פסוק לב)
ולא־תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את־חלבו
ממנו
ואת־קדשי
בני־ישראל
לא
תחללו
ולא
תמותו:
פ
(במדבר פרק יח פסוק לב)
ולא־תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את־חלבו
ממנו
ואת־קדשי
בני־ישראל
לא
תחללו
ולא
תמותו:
פ
(במדבר פרק יח פסוק לב)
וְלָא
תְקַבְּלוּן
עֲלוֹהִי
חוֹבָא
בְּאַפרָשׁוּתְכוֹן
יָת
שֻׁפרֵיהּ
מִנֵיהּ
וְיָת
קֻדשַׁיָא
דִבנֵי
יִשׂרָאֵל
לָא
תַחֲלוּן
וְלָא
תְמוּתוּן
:
ולא
-
ו'
פסוקים
'ולא
לא
ולא':
במ'
יח
,
לב;
ש"א
יב
,
כא;
יר'
ב
,
ו;
יז
,
ח;
תה'
עח
,
ח;
איוב
יד
,
יב.
תמותו
-
ג'
מלא
בתורה:
*בר'
מב
,
כ;
וי'
ח
,
לה;
במ'
יח
,
לב.
תמותו
-
ז'
מלא:
בר'
מב
,
כ;
וי'
ח
,
לה;
במ'
יח
,
לב;
יר'
כב
,
כו;
כז
,
יג;
מב
,
כב;
יח'
לג
,
יא.
ואת
-
קדשי
-
ל';
תמותו
-
ג'
מל'
בת'.
ולא
תשאו
עליו
חטא
וגו'
-
הא
אם
לא
תרימו
,
תשאו
חטא
(ראה
ספ"ב
קכב).
ולא
תמותו
-
הא
אם
תחללו
,
תמותו
(ראה
בכורות
כו
,
ב).
[(תרי"ק:)
ולא
תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את
חלבו
ממנו
-
משתפרישו
ממנו
את
הטבול
,
מכאן
ואילך
לא
תהיו
נושאים
עליו
חטא
,
ש
לא
תאכלו
פירות
טבלים.
ואת
קדשי
בני
ישראל
לא
תחללו
ולא
תמותו
-
ואני
מזהירכם
על
כך:
בעוד
שהן
טבלים
נקראו
'קדשי
בני
ישראל'.
לא
תחללו
-
ציווי
הוא
זה:
אלא
להפריש
מהם
הראוי
להפריש.
ולא
תמותו
-
ולא
תביאו
עצמיכם
לעון
מיתה].
לא
תחללו
-
לאוכלם
בטומאה.
ולא
תשאו
-
טעמו:
כאשר
תרימו
חלבו
לא
תשאו
חטא;
ובתתכם
מקדשו
ממנו
(ראה
לעיל
,
כט)
,
יהיו
קדשי
בני
ישראל
שמורים.
ואם
לא
תעשו
כן
תשאו
חטא
,
שעברתם
על
המצוה
וחללתם
קדשי
בני
ישראל
,
בעבור
שאכלתם
אתם
מקדשו.
ולא
תשאו
עליו
חטא
בהרימכם
את
חלבו
ממנו
וגו'
-
מזה
התבאר
,
שאם
לא
ירימו
ממנו
תרומת
מעשר
,
ישאו
עליו
חטא
באכלם
אותו
בטבלו
,
ויהיו
חייבים
מיתה
בידי
שמים
,
כי
הם
מחללים
קדשי
בני
ישראל
בנהגם
בהם
מנהג
חולין
(ראה
סה"מ
לא
תעשה
קנג).
ולזה
הוא
מבואר
,
שאע"פ
שנטמא
המעשר
הם
חייבים
להפריש
ממנו
תרומת
מעשר
,
כדי
שלא
ישאו
עליו
חטא
(ראה
ספ"ב
קכב).
ובכאן
נשלם
הביאור
בזאת
הפרשה.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
טז
,
א
-
יח
,
לב).
פרשת
'זאת
חוקת':
(חלק
ראשון:)
"זאת
חקת
התורה"
וגו'
(יט
,
ב)
עד
"ויבאו
בני
ישראל
כל
העדה
מדבר
צין"
(במ'
כ
,
א).