תנ"ך - ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את־כהנתכם
לכל־דבר
המזבח
ולמבית
לפרכת
ועבדתם
עבדת
מתנה
אתן
את־כהנתכם
והזר
הקרב
יומת:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאַתָּ֣ה
וּבָנֶ֣יךָ
אִ֠תְּךָ
תִּשְׁמְר֨וּ
אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם
לְכָל־דְּבַ֧ר
הַמִּזְבֵּ֛חַ
וּלְמִבֵּ֥ית
לַפָּרֹ֖כֶת
וַעֲבַדְתֶּ֑ם
עֲבֹדַ֣ת
מַתָּנָ֗ה
אֶתֵּן֙
אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם
וְהַזָּ֥ר
הַקָּרֵ֖ב
יוּמָֽת:
פ
(במדבר פרק יח פסוק ז)
וְאַתָּה
וּבָנֶיךָ
אִתְּךָ
תִּשְׁמְרוּ
אֶת־כְּהֻנַּתְכֶם
לְכָל־דְּבַר
הַמִּזְבֵּחַ
וּלְמִבֵּית
לַפָּרֹכֶת
וַעֲבַדְתֶּם
עֲבֹדַת
מַתָּנָה
אֶתֵּן
אֶת־כְּהֻנַּתְכֶם
וְהַזָּר
הַקָּרֵב
יוּמָת:
פ
(במדבר פרק יח פסוק ז)
ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את־כהנתכם
לכל־דבר
המזבח
ולמבית
לפרכת
ועבדתם
עבדת
מתנה
אתן
את־כהנתכם
והזר
הקרב
יומת:
פ
(במדבר פרק יח פסוק ז)
ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את־כהנתכם
לכל־דבר
המזבח
ולמבית
לפרכת
ועבדתם
עבדת
מתנה
אתן
את־כהנתכם
והזר
הקרב
יומת:
פ
(במדבר פרק יח פסוק ז)
וְאַתּ
וּבנָך
עִמָך
תִּטְרוּן
יָת
כְּהֻנַתכוֹן
לְכָל
פִּתגָם
מַדבְּחָא
וּלמִגָּיו
לְפָרֻכתָּא
וְתִפלְחוּן
פֻּלחַן
מַתְּנָא
אֶתֵּין
יָת
כְּהֻנַתכוֹן
וְחִילוֹנַי
דְּיִקרַב
יִתקְטִיל
:
ואתה
ובניך
-
ג':
במ'
יח
,
א
,
ב
,
ז.
ואתה
ובניך
אתך
-
ד'
(כולל:
'אתה'):
וי'
י
,
ט;
במ'
יח
,
א
,
ב
,
ז.
אִתְךָ
-
ד'
(בתורה;
ברוב
המקומות
שבהם
באה
מלת
'אתך'
בהקשר
לאהרן
ובניו
,
הכ"ף
מנוקדת
בשוא
,
ואילו
בארבעה
מקומות
הכ"ף
מנוקדת
בקמץ
בטעם
מחבר):
וי'
י
,
טו;
*במ'
יח
,
ז
,
יא
,
יט.
אִתְךָ
-
י"ו
בתורה:
ראה
במ'
יא
,
יז.
והזר
הקרב
-
ד':
במ'
א
,
נא;
ג
,
י
,
לח;
יח
,
ז.
הקרב
-
ז':
ראה
במ'
א
,
נא.
ואתה
ובניך
ג'
ויאמר
יי'
אל
אהרן
אתה
וגם
את
אחיך
מטה
לוי
שבט
ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את
כהנתכם.
אתך
ד'
בתור'
שוק
התרומה
ואתה
ובניך
אתך
וזה
לך
תרומת
מתנם
כל
תרומת
הקדשים
קדמ'
דפסוק'.
ואתה
ובניך
-
ג';
ואתה
ובניך
אתך
-
ד';
ולמבית
-
ל';
הקרב
-
ז'.
עבדת
מתנה
-
במתנה
נתתיה
לכם.
עבודת
מתנה...
-
ונמצאו
ישראל
פטורים
מן
העבודה
,
ומתוך
שאינם
מצֻווים
לא
יקרבו
עוד
,
שהרי
והזר
הקרב
יומת.
עבודת
מתנה.
והזר
-
מהכהנים
,
אפילו
לוי.
ועולת
שמואל
(ראה
ש"א
ז
,
ט)
שהוא
לוי
,
איננה
טענה
,
כי
היא
היתה
הוראת
שעה
,
כמעשה
גדעון
המנשי
(ראה
שו'
ו
,
כו).
ואתה
ובניך...
תשמרו...
כהונתכם
-
שלא
יקרבו
הלוים
אל
כלי
הקדש
(ראה
לעיל
,
ג).
עבודת
מתנה
אתן...
כהונתכם
-
כלומר:
אני
נותן
לכם
הכהונה
במתנה
,
שלא
יוכל
אדם
לערער
עליהם
מעתה.
והזר
הקרב
לכהונה
יומת
-
שאעפ"י
שאמרתי
שעליכם
עון
כהונתכם
(ראה
לעיל
,
א)
,
לא
לפטור
הזרים
אמרתי
,
אלא
כדי
שתהיו
זהירים
למענם;
והם
,
אם
יקרבו
-
ימותו
,
ואתם
תענשו
עליהם.
וגם
אם
יבא
שום
זר
לערער
על
מתנתי
כמו
שעשה
קרח
,
ימות.
עבודת
מתנה
אתן
את
כהונתכם
-
ב
מתנה
נתתיה
לכם;
לשון
רבנו
שלמה;
לומר
,
שהיא
לכם
מתנה
גמורה
,
עד
שהזר
הקרב
יהיה
חייב
מיתה.
והנכון
בעיני
,
כי
יאמר:
ועבדתם
עבודת
הכהונה
,
ואיננה
לכם
עבדות
ושעבוד
כעבודת
עבדי
המלכים
,
אבל
עבודת
מתנה
-
גדוּלה
נתתי
לכם
בה
,
לכבוד
ולתפארת
(ע"פ
שמ'
כח
,
ב)
מאתי;
כענין
שדרשו
(סוטה
ו
,
א):
"למשחה"
(להלן
,
ח)
-
לגדולה
,
כדרך
שהמלכים
אוכלין.
ואתה
ובניך
אתך
תשמרו
את
כהנתכם
וגו'
-
רוצה
לומר
,
שאהרן
ובניו
לבדם
יתעסקו
בעבודות
הקרבנות
והנלוה
אליהם
,
ובקטרת;
ובמה
שהוא
מבית
לפרכת
-
יתעסק
בו
אהרן
לבדו
אחת
בשנה
,
כמו
שקדם
(וי'
טז).
עבודת
מתנה
אתן
את
כהנתכם
-
רוצה
לומר
,
שזאת
העבודה
הוא
לכם
מתנה
,
ואין
מנהגה
כמנהג
העבודות
שיִכְבדו
על
העובד;
אבל
הנני
נותן
לכם
מתנה
נפלאה
בזאת
הכהנה
,
אם
מצד
עצמותה
,
לפי
מה
שהתבאר
מדברינו
בענין
הקרבנות
(ראה
חקירה
בסוף
פרשת
'צו'
,
וי'
ח
,
לד)
,
אם
מצד
המתנות
הנתנות
לכם
מישראל
בסבת
הכהנה
,
כמו
שזכרם
בסמוך
(להלן
,
ח
-
יט).
והזר
הקרב
יומת
-
מפני
שסמך
זה
המאמר
לענין
העבודה
,
למדנו
שלא
יתחייב
זר
מיתה
כי
אם
על
העבודה
(ראה
ספ"ב
קטז).
ודבר
העבודה
הוא
מה
שהוא
מכוון
בעצמותו
,
כמו
נתינת
האש
על
המזבח
ועריכת
העצים
ומה
שידמה
לזה;
ואולם
מה
שאינו
מכוון
בעצמותו
,
כמו
הרמת
הדשן
ומה
שידמה
לו
-
לא
יתחייב
מיתה
עליו
הזר.
וכבר
ביארו
זה
ז"ל
(ראה
יומא
כד
,
א)
ממה
שאמר
עבודת
מתנה;
אמרו:
עבודת
מתנה
(נתינה)
ולא
עבודת
סלוק.