תנ"ך - במדבר פרק יח פסוק ח - וידבר ה' אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֘ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַֽאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֨ נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עוֹלָֽם: (במדבר פרק יח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת־מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל־קָדְשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק־עוֹלָם: (במדבר פרק יח פסוק ח)

טקסט בלבד:

וידבר ה' אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם: (במדבר פרק יח פסוק ח)

תיקון קוראים:

וידבר יהוה אל־אהרן ואני הנה נתתי לך את־משמרת תרומתי לכל־קדשי בני־ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק־עולם: (במדבר פרק יח פסוק ח)
וּמַלֵיל יְיָ לְאַהֲרֹן וַאֲנָא הָא יְהַבִית לָך יָת מַטְרַת אַפרָשְׁוָתָי לְכָל קֻדשַׁיָא דִבנֵי יִשׂרָאֵל לָך יְהַבתִּנוּן לִרבוּ וְלִבנָך לִקיָם עָלַם :

וידבר יי' - ב' בטעמא (מונח וזרקא): שמ' ו , יג; במ' יח , ח. וידבר יי' אל - אהרן - ב': וי' י , ח; במ' יח , ח. לך נתתים - ג': *במ' יח , ח , יא , יב. לחק - עולם - י"א (בלישנא): שמ' כט , כח; ל , כא; וי' ו , יא , טו; ז , לד; י , טו; כד , ט; במ' יח , ח , יא , יט; יר' ה , כב.

לך נתתים ג' ואני הנה נתתי לך וזה לך תרומת מתנם כל חלב יצהר.

וידבר יי' אל אהרן - ב'; תרומתי - ל'; לך נתתים - ג'; לחק - עולם - י"א.

ואני הנה נתתי לך - בשמחה , לשון שמחה הוא זה; כמו "הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו" (שמ' ד , יד). משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין , בא אחד ועירער עליו על השדה , אמר לו המלך: כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך , הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין; אף כאן , לפי שבא קרח ועירער כנגד אהרן על הכהונה , בא הכתוב ונתן לו עשרים וארבעה מתנותיה בברית מלח עולם (ראה להלן , יט); לכך נסמכה פרשה זו לכאן (ראה ספ"ב קיז). משמרת תרומתי - שאתה צריך לשומרן בטהרה. למשחה - לגדולה (ראה שם).

לך נתתים למשחה - הרי הן לך כעין סימן: שרים הנמשחין למלוך.

למשחה - פרשתיו (שמ' כט , כט).

ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי - כלומר: גם משאר תרומותי נתתי עליך שתשמרם כתיקונן בטהרה; שכל השמירות יהיו עליך לשמור הלוים , שלא יקרבו לכלי המזבח. ועליך לשמור הזרים שלא יקרבו אל המשכן , פן יבאו בטומאה וימותו. וגם תשמור הקדשים והתרומות , כגון חזה ושוק קדשים המורם דָמָן , ותרומה גדולה ותרומת מעשר.

וידבר יי' אל אהרן - ראוי שלא יעלם ממנוּ , שזה המאמר היה למשה בעבור אהרן; וכן הענין בכל מה שדומה לזה (ראה ספ"ז יח , א) , כי התורה בכללה נִתנה לנו על פי משה מפי הגבורה (ראה עירובין נד , ב). ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי - בעבור שמצאנו בזה המקום לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם , ובמה שכלל בזאת הפרשה מענין אלו התרומות אמר "נתתי לך ולבניך ולבנותיך אתך" (להלן , יט) - ידענו שאין הכונה אחת ב'תרומות' בשני אלו המקומות; כי מה שזכר ראשונה נתן השם יתעלה לזכרי כהנה לבד , ומה שזכר בסוף - נתנו לזכרים ולנקבות. ולפי שמצאנו , שמה שהוא לזכרי כהונה לבד הוא קדש הקדשים (ראה וי' ו , י - יא , כב; ז , ו) , ידענו כי בו העיר בזה הפסוק , ולזה המשיך הספור אחריו בענין קדש הקדשים (ראה להלן , ט - י). ולפי שהתרומות אשר בקדש הקדשים הם לשם יתעלה והנותר הוא לכהנים , ולא יזכו הכהנים בנותר אם לא זכה המזבח תחלה באלו התרומות (ראה תו"כ צו פרק ג , ב) , אמר שכבר נתתי לך עם משמרת תרומתי - שתעשה מהם מה שצויתי: להקטיר על המזבח זה המורם. לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה - רוצה לומר: הקדשים ההם , שנשארו אחר התרומה , יהיו לך לאכלה ולבניך , כי לא יאכלו אותם כי אם זכרי כהנה. או אפשר שנאמר , שיכלול בזה המאמר גם כן חלק הכהנים מקדשים קלים , כי הם לא יזכו בו גם כן כי אם אחר שזכה המזבח במורם מהם ליי' (ראה תו"כ צו פרק טז , ד). ואמר ולבניך לבד , לפי שזה דבר כולל לכל חלק הכהנים מן הקדשים , היו קדשי קדשים או קדשים קלים; ואין הענין כן בבנות , כי לא יאכלו מקדשי הקדשים. לך נתתים למשחה - רוצה לומר: לגדולה (ראה ספ"ב קיז); ולזה ראוי שלא יקלו בהם , לאכלם כמנהג מאכל הפחותים , אבל ראוי שינהגו באכילתם בכבוד לכבוד השם יתעלה (ראה מש"ת בכורים ט , כב). ולבניך לחק עולם - ידמה שרמז בזה לקדשי הקדשים , שאינם נאכלים כי אם לזכרי כהנה , שמהם הורם ליי' כמו שביארנו; והנותר הוא לאהרן ולבניו. ואמר תרומותי - לפי שמה שירימו מהם בזה , מתחלף למה שירימו בזה; והמשל , כי המורם מהמנחה הוא זולת המורם מהחטאת. ואם הובן זה לפי הכונה השנית שזכרנו , יהיה יותר מבואר ההבדל באלו התרומות , כי קצתם קדש , וקצתם קדש קדשים. ואין ראוי לספק עלינו איך יקרא הכתוב 'קדשי בני ישראל' מה שהוא קדש קדשים; וזה , שכל קדשי הקדשים - קדש , ואין כל קדש - קדש קדשים. ועוד , שעל כל פנים צריך להודות שכבר נכלל בזה המאמר קדש הקדשים , אחר שזכרה התורה אותם בפרט זה הכלל (ראה להלן , ט).