תנ"ך - וידבר
ה'
אל־אהרן
ואני
הנה
נתתי
לך
את־משמרת
תרומתי
לכל־קדשי
בני־ישראל
לך
נתתים
למשחה
ולבניך
לחק־עולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְדַבֵּ֣ר
יְהוָה֘
אֶֽל־אַהֲרֹן֒
וַֽאֲנִי֙
הִנֵּ֣ה
נָתַ֣תִּֽי
לְךָ֔
אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת
תְּרוּמֹתָ֑י
לְכָל־קָדְשֵׁ֣י
בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל
לְךָ֨
נְתַתִּ֧ים
לְמָשְׁחָ֛ה
וּלְבָנֶ֖יךָ
לְחָק־עוֹלָֽם:
(במדבר פרק יח פסוק ח)
וַיְדַבֵּר
יְהוָה
אֶל־אַהֲרֹן
וַאֲנִי
הִנֵּה
נָתַתִּי
לְךָ
אֶת־מִשְׁמֶרֶת
תְּרוּמֹתָי
לְכָל־קָדְשֵׁי
בְנֵי־יִשְׂרָאֵל
לְךָ
נְתַתִּים
לְמָשְׁחָה
וּלְבָנֶיךָ
לְחָק־עוֹלָם:
(במדבר פרק יח פסוק ח)
וידבר
ה'
אל־אהרן
ואני
הנה
נתתי
לך
את־משמרת
תרומתי
לכל־קדשי
בני־ישראל
לך
נתתים
למשחה
ולבניך
לחק־עולם:
(במדבר פרק יח פסוק ח)
וידבר
יהוה
אל־אהרן
ואני
הנה
נתתי
לך
את־משמרת
תרומתי
לכל־קדשי
בני־ישראל
לך
נתתים
למשחה
ולבניך
לחק־עולם:
(במדבר פרק יח פסוק ח)
וּמַלֵיל
יְיָ
לְאַהֲרֹן
וַאֲנָא
הָא
יְהַבִית
לָך
יָת
מַטְרַת
אַפרָשְׁוָתָי
לְכָל
קֻדשַׁיָא
דִבנֵי
יִשׂרָאֵל
לָך
יְהַבתִּנוּן
לִרבוּ
וְלִבנָך
לִקיָם
עָלַם
:
וידבר
יי'
-
ב'
בטעמא
(מונח
וזרקא):
שמ'
ו
,
יג;
במ'
יח
,
ח.
וידבר
יי'
אל
-
אהרן
-
ב':
וי'
י
,
ח;
במ'
יח
,
ח.
לך
נתתים
-
ג':
*במ'
יח
,
ח
,
יא
,
יב.
לחק
-
עולם
-
י"א
(בלישנא):
שמ'
כט
,
כח;
ל
,
כא;
וי'
ו
,
יא
,
טו;
ז
,
לד;
י
,
טו;
כד
,
ט;
במ'
יח
,
ח
,
יא
,
יט;
יר'
ה
,
כב.
לך
נתתים
ג'
ואני
הנה
נתתי
לך
וזה
לך
תרומת
מתנם
כל
חלב
יצהר.
וידבר
יי'
אל
אהרן
-
ב';
תרומתי
-
ל';
לך
נתתים
-
ג';
לחק
-
עולם
-
י"א.
ואני
הנה
נתתי
לך
-
בשמחה
,
לשון
שמחה
הוא
זה;
כמו
"הנה
הוא
יוצא
לקראתך
וראך
ושמח
בלבו"
(שמ'
ד
,
יד).
משל
למלך
שנתן
שדה
לאוהבו
ולא
כתב
ולא
חתם
ולא
העלה
בערכאין
,
בא
אחד
ועירער
עליו
על
השדה
,
אמר
לו
המלך:
כל
מי
שירצה
יבא
ויערער
לנגדך
,
הריני
כותב
וחותם
לך
ומעלה
בערכאין;
אף
כאן
,
לפי
שבא
קרח
ועירער
כנגד
אהרן
על
הכהונה
,
בא
הכתוב
ונתן
לו
עשרים
וארבעה
מתנותיה
בברית
מלח
עולם
(ראה
להלן
,
יט);
לכך
נסמכה
פרשה
זו
לכאן
(ראה
ספ"ב
קיז).
משמרת
תרומתי
-
שאתה
צריך
לשומרן
בטהרה.
למשחה
-
לגדולה
(ראה
שם).
לך
נתתים
למשחה
-
הרי
הן
לך
כעין
סימן:
שרים
הנמשחין
למלוך.
למשחה
-
פרשתיו
(שמ'
כט
,
כט).
ואני
הנה
נתתי
לך
את
משמרת
תרומותי
-
כלומר:
גם
משאר
תרומותי
נתתי
עליך
שתשמרם
כתיקונן
בטהרה;
שכל
השמירות
יהיו
עליך
לשמור
הלוים
,
שלא
יקרבו
לכלי
המזבח.
ועליך
לשמור
הזרים
שלא
יקרבו
אל
המשכן
,
פן
יבאו
בטומאה
וימותו.
וגם
תשמור
הקדשים
והתרומות
,
כגון
חזה
ושוק
קדשים
המורם
דָמָן
,
ותרומה
גדולה
ותרומת
מעשר.
וידבר
יי'
אל
אהרן
-
ראוי
שלא
יעלם
ממנוּ
,
שזה
המאמר
היה
למשה
בעבור
אהרן;
וכן
הענין
בכל
מה
שדומה
לזה
(ראה
ספ"ז
יח
,
א)
,
כי
התורה
בכללה
נִתנה
לנו
על
פי
משה
מפי
הגבורה
(ראה
עירובין
נד
,
ב).
ואני
הנה
נתתי
לך
את
משמרת
תרומתי
-
בעבור
שמצאנו
בזה
המקום
לך
נתתים
למשחה
ולבניך
לחק
עולם
,
ובמה
שכלל
בזאת
הפרשה
מענין
אלו
התרומות
אמר
"נתתי
לך
ולבניך
ולבנותיך
אתך"
(להלן
,
יט)
-
ידענו
שאין
הכונה
אחת
ב'תרומות'
בשני
אלו
המקומות;
כי
מה
שזכר
ראשונה
נתן
השם
יתעלה
לזכרי
כהנה
לבד
,
ומה
שזכר
בסוף
-
נתנו
לזכרים
ולנקבות.
ולפי
שמצאנו
,
שמה
שהוא
לזכרי
כהונה
לבד
הוא
קדש
הקדשים
(ראה
וי'
ו
,
י
-
יא
,
כב;
ז
,
ו)
,
ידענו
כי
בו
העיר
בזה
הפסוק
,
ולזה
המשיך
הספור
אחריו
בענין
קדש
הקדשים
(ראה
להלן
,
ט
-
י).
ולפי
שהתרומות
אשר
בקדש
הקדשים
הם
לשם
יתעלה
והנותר
הוא
לכהנים
,
ולא
יזכו
הכהנים
בנותר
אם
לא
זכה
המזבח
תחלה
באלו
התרומות
(ראה
תו"כ
צו
פרק
ג
,
ב)
,
אמר
שכבר
נתתי
לך
עם
משמרת
תרומתי
-
שתעשה
מהם
מה
שצויתי:
להקטיר
על
המזבח
זה
המורם.
לכל
קדשי
בני
ישראל
לך
נתתים
למשחה
-
רוצה
לומר:
הקדשים
ההם
,
שנשארו
אחר
התרומה
,
יהיו
לך
לאכלה
ולבניך
,
כי
לא
יאכלו
אותם
כי
אם
זכרי
כהנה.
או
אפשר
שנאמר
,
שיכלול
בזה
המאמר
גם
כן
חלק
הכהנים
מקדשים
קלים
,
כי
הם
לא
יזכו
בו
גם
כן
כי
אם
אחר
שזכה
המזבח
במורם
מהם
ליי'
(ראה
תו"כ
צו
פרק
טז
,
ד).
ואמר
ולבניך
לבד
,
לפי
שזה
דבר
כולל
לכל
חלק
הכהנים
מן
הקדשים
,
היו
קדשי
קדשים
או
קדשים
קלים;
ואין
הענין
כן
בבנות
,
כי
לא
יאכלו
מקדשי
הקדשים.
לך
נתתים
למשחה
-
רוצה
לומר:
לגדולה
(ראה
ספ"ב
קיז);
ולזה
ראוי
שלא
יקלו
בהם
,
לאכלם
כמנהג
מאכל
הפחותים
,
אבל
ראוי
שינהגו
באכילתם
בכבוד
לכבוד
השם
יתעלה
(ראה
מש"ת
בכורים
ט
,
כב).
ולבניך
לחק
עולם
-
ידמה
שרמז
בזה
לקדשי
הקדשים
,
שאינם
נאכלים
כי
אם
לזכרי
כהנה
,
שמהם
הורם
ליי'
כמו
שביארנו;
והנותר
הוא
לאהרן
ולבניו.
ואמר
תרומותי
-
לפי
שמה
שירימו
מהם
בזה
,
מתחלף
למה
שירימו
בזה;
והמשל
,
כי
המורם
מהמנחה
הוא
זולת
המורם
מהחטאת.
ואם
הובן
זה
לפי
הכונה
השנית
שזכרנו
,
יהיה
יותר
מבואר
ההבדל
באלו
התרומות
,
כי
קצתם
קדש
,
וקצתם
קדש
קדשים.
ואין
ראוי
לספק
עלינו
איך
יקרא
הכתוב
'קדשי
בני
ישראל'
מה
שהוא
קדש
קדשים;
וזה
,
שכל
קדשי
הקדשים
-
קדש
,
ואין
כל
קדש
-
קדש
קדשים.
ועוד
,
שעל
כל
פנים
צריך
להודות
שכבר
נכלל
בזה
המאמר
קדש
הקדשים
,
אחר
שזכרה
התורה
אותם
בפרט
זה
הכלל
(ראה
להלן
,
ט).