תנ"ך - הוא
יתחטא־בו
ביום
השלישי
וביום
השביעי
יטהר
ואם־לא
יתחטא
ביום
השלישי
וביום
השביעי
לא
יטהר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֣וּא
יִתְחַטָּא־ב֞וֹ
בַּיּ֧וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֛י
וּבַיּ֥וֹם
הַשְּׁבִיעִ֖י
יִטְהָ֑ר
וְאִם־לֹ֨א
יִתְחַטָּ֜א
בַּיּ֧וֹם
הַשְּׁלִישִׁ֛י
וּבַיּ֥וֹם
הַשְּׁבִיעִ֖י
לֹ֥א
יִטְהָֽר:
(במדבר פרק יט פסוק יב)
הוּא
יִתְחַטָּא־בוֹ
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
יִטְהָר
וְאִם־לֹא
יִתְחַטָּא
בַּיּוֹם
הַשְּׁלִישִׁי
וּבַיּוֹם
הַשְּׁבִיעִי
לֹא
יִטְהָר:
(במדבר פרק יט פסוק יב)
הוא
יתחטא־בו
ביום
השלישי
וביום
השביעי
יטהר
ואם־לא
יתחטא
ביום
השלישי
וביום
השביעי
לא
יטהר:
(במדבר פרק יט פסוק יב)
הוא
יתחטא־בו
ביום
השלישי
וביום
השביעי
יטהר
ואם־לא
יתחטא
ביום
השלישי
וביום
השביעי
לא
יטהר:
(במדבר פרק יט פסוק יב)
הוּא
יַדֵּי
עֲלוֹהִי
בְּיוֹמָא
תְלִיתָאָה
וּביוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
יִדכֵּי
וְאִם
לָא
יַדֵּי
עֲלוֹהִי
בְּיוֹמָא
תְלִיתָאָה
וּביוֹמָא
שְׁבִיעָאָה
לָא
יִדכֵּי
:
ואם
-
לא
-
י"ז
באמצע
הפסוק:
ראה
במ'
ה
,
יט.
יתחטא
בו
-
יסור
חטאו
בו;
או
כמו
"תחטאני
באזוב
ואטהר"
(תה'
נא
,
ט).
וידוע
כי
בסוד
החשבון
-
השלישי
כמו
השביעי.
הוא
יתחטא
בו
-
הנוגע
במת
-
ביום
השלישי
לטומאתו
וביום
השביעי;
ואם
איחר
הזאתו
מיום
השלישי
,
כל
זמן
שיזה
,
מיום
שלישי
ואילך
ישים
שלשה
ימים
בין
ראשונה
לשנייה
(קדושין
סב
,
א).
הוא
יתחטא
בו
ביום
השלישי
וביום
השביעי
יטהר
-
רוצה
לומר
,
שביום
השלישי
לטומאתו
יזו
עליו
ממי
הנדה
,
ואחר
ישובו
להזות
עליו
ממי
הנדה
ביום
השביעי
,
ויטהר
לערב
אחר
שטבל
(ראה
ספ"ב
קכה).
וזה
דבר
כולל
לאדם
וכלים
שנגעו
במת
,
כי
כבר
נתבאר
בפרשת
'ויהי
ביום
השמיני'
(וי'
יא
,
לג)
,
שהכלים
מקבלים
טומאה
ממה
שיקבלה
האדם.
ואם
לא
יתחטא
ביום
השלישי
וגו'
-
ביאר
,
שלא
יתכן
שתשלַם
הטהרה
לו
אם
לא
יזו
עליו
ביום
השביעי
וביום
השלישי.
והנה
היום
הזה
הוא
מעלות
השחר
,
כאמרו
"ואנחנו
עושים
במלאכה"
וגו'
"מעלות
השחר
ועד
(בנוסחנו:
עד)
צאת
הכוכבים"
,
ואומר
"והיה
(בנוסחנו:
והיו)
לנו
הלילה
משמר
והיום
מלאכה"
(נחמ'
ד
,
טו
-
טז;
ראה
מגילה
כ
,
א
-
ב).
ואין
ספק
,
שאם
שהה
ימים
רבים
מעת
טומאתו
,
שכבר
יזו
עליו
לאלתר
,
שהרי
היה
ראוי
לזאת
ההזאה
קודם
זה
,
וכל
שכן
שהוא
ראוי
לה
עתה
(ראה
חגיגה
כב
,
ב);
ועושה
היום
ההוא
כמו
יום
שלישי
,
וימנה
אחריו
ארבעה
ימים
ויזו
עליו
,
ויטבול
ויטהר
לערב.
וכן
אם
שהה
ימים
רבים
אחר
ההזאה
הראשונה
,
מזין
עליו
לאלתר
וטובל
ויטהר
לערב
(ראה
ספ"ב
קכט).