תנ"ך - כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן ה' טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִֽהְיֶ֔ה ע֖וֹד טֻמְאָת֥וֹ בֽוֹ: (במדבר פרק יט פסוק יג)

טקסט וניקוד:

כָּל־הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר־יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת־מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא־זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ: (במדבר פרק יט פסוק יג)

טקסט בלבד:

כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן ה' טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו: (במדבר פרק יט פסוק יג)

תיקון קוראים:

כל־הנגע במת בנפש האדם אשר־ימות ולא יתחטא את־משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא־זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו: (במדבר פרק יט פסוק יג)
כָּל דְּיִקרַב בְּמִיתָא בְנַפשָׁא דֶאֱנָשָׁא דִימוּת וְלָא יַדֵּי עֲלוֹהִי יָת מַשׁכְּנָא דַייָ סַאֵיב וְיִשׁתֵּיצֵי אֱנָשָׁא הַהוּא מִיִשׂרָאֵל אֲרֵי מֵי אַדָּיוּתָא לָא אִזדְּרִיקוּ עֲלוֹהִי מְסָאַב יְהֵי עוֹד סְאוֹבְתֵיהּ בֵּיהּ :

זרק - ב' וחסר: במ' יט , יג , כ.

במת בנפש - ל'; זרק - ב' וחס'.

את משכן יי' טמא - אם נכנס לעזרה , [אפילו] בטבילה בלא הזאַת שלישי ושביעי. במת בנפש. במת - באיזה מת? של נפש אדם; להוציא נפש בהמה , שאין טומאתה צריכה הזאה. דבר אחר: בנפש - זו רביעית הדם. כל הבא אל האהל - בעוד שהמת בתוכו. עוד טמאתו בו - ואע"פ שטבל.

עוד טומאתו בו - אעפ"י שטבל.

כי מי נדה - יש מפרשים: כמו "אך במי נדה יתחטא" (במ' לא , כג , וראה רשב"ם שם). לא זורק - על המים. עוד - תמיד; כמו "עוד כל ימי הארץ" (בר' ח , כב).

את משכן יי' טמא - אם נכנס בו בלא הזאה וטבילה; ואפילו לעניין תרומת מעשר וחולין , שאינם מקודשין כל כך. עוד טומאתו בו - אעפ"י שטבל , לא היקל מטומאתו , כיון שלא הוזאה. עוד טומאתו בו - אעפ"י שעמד שבעה וטבל והעריב שמשו , כיון שלא יתחטא , עדיין טומאתו בו , וכל מה שספר לא יועיל לו לעניין שיזו עליו שתי הזאות נגד שלישי ושביעי; אלמא: יסתור הכל ויתחיל לספור , ויזו עליו שלישי ושביעי; ולכך נאמר עוד טומאתו בו. [הגה"ה].

כל הנוגע במת בנפש האדם אשר ימות - אמר אשר ימות , להעיר שהרצון בזה שיהיה מת בפעל; ולולי זה היה אמרו אשר ימות - לבטלה (ראה ספ"ב קכה). וכבר יתבאר מצד הוראת הגדר , כי המגע לא יהיה אלא אם נגע בחיצוני הגוף. ולזה יתבאר , שמגע בית הסתרים אינו מטמא (ראה נידה מא , ב); כאלו תאמר , שתחב הטומאה בכּוֹש (שיפוד עץ קטן) והכניסה בגרונו (ראה מש"ת טומאת מת א , ג). וכבר יתבאר זה גם כן ממה שאמר בסוף פרשת 'ויהי ביום השמיני': "הנוגע בנבלתה יטמא עד הערב , והאוכל מנבלתה יכבס בגדיו" (וי' יא , לט - מ) , והוא מבואר שאי אפשר באוכֵל שלא יגע בדבר הנאכל מגע בית הסתרים; אלא שזה אינו 'מגע' , ולזה שָׂם דינו כדין המשא (ראה נידה מב , ב). ולפי שאמר בנפש האדם , והיה הדם נקרא 'נפש' , כמו שאמר "כי הדם הוא הנפש" (דב' יב , כג) - למדנו שהדם היוצא מהמת , שאפשר שתתלה הנפש בו , הוא מטמא כמת (ראה מש"ת טומאת מת ב , יב). ושערו חכמים (ראה משנה אהלות ב , ב) שהוא רביעית דם. ולא יתחטא את משכן יי' טמא וגו' - רוצה לומר , שאע"פ שטבל , כיון שלא הזו עליו ממי הנדה באופן הנזכר , אם נכנס למקדש הרי הוא בכרת , כי עדיין הוא בטומאתו , כיון שלא זורק עליו מי נדה באופן הנזכר.
ריכוז קישורים