תנ"ך - ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּע֑וֹ וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מוֹעֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים: (במדבר פרק יט פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל־נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל־מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים: (במדבר פרק יט פסוק ד)

טקסט בלבד:

ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים: (במדבר פרק יט פסוק ד)

תיקון קוראים:

ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל־נכח פני אהל־מועד מדמה שבע פעמים: (במדבר פרק יט פסוק ד)
וְיִסַב אֶלעָזָר כָּהֲנָא מִדְּמַהּ בְּאֶצבְּעֵיהּ וְיַדֵּי לָקֳבֵיל אַפֵּי מַשׁכַּן זִמנָא מִדְּמַהּ שְׁבַע זִמנִין :

מדמה - ה' בתורה: *וי' ד , ל; ו , כ , כג; במ' יט , ד (פעמיים). נכח פני - ב': במ' יט , ד; איכה ב , יט.

מדמה - ה' בתור'; מדמה - ה' בתור'.

אל נכח פני אהל מועד - עומד במזרח של ירושלם ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאת הדם (ראה ספ"ב קכג).

ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו - למדנו מזה שצריך שיהיה בְּכִהונו; רוצה לומר , שילבש בגדי כהונה , והם בגדי לבן , כי הוא היה כהן הדיוט (ראה ספ"ב קכג). ואולי מפני זה דקדק בזה המקום שתהיה נעשית על יד אלעזר , להעיר , שאפילו כהן גדול אם יעשה אותה , יעשנה בבגדי לבן , לא בבגדי זהב (ראה תוס' פרה ד , ו). וזה יתבאר עוד משלשה צדדין: האחד , שלא מצאנו שישמש כהן גדול בבגדי לבן , רק כשהיה משמש לפני לפנים ביום הכפורים (ראה פירושו וי' טז , ג - ד); והיה זה כן כדי שיכוין לבו יותר בעבודתו , כי מה שהיה כתוב על החשן ועל האפוד היה מביא אותו להרהר בו תמיד , וגם קול הפעמונים אשר על שולי המעיל , כי זה כלו היה כלי לכוין בעניני ישראל תמיד , כדי שימצא עצמו מוכן להשיב כראוי כשישאלוהו באורים ותומים. ולפי שבענין הפרה צריך שתהיה כונתו בה , לא בדברים אחרים , הוא ראוי שאם יעשה אותה כהן גדול , שיעשה אותה בבגדי לבן. והצד השני הוא , שכבר הראת התורה כונתה להסיר היופי מענין הפרה , ולזה היו כל מעשיה בחוץ , והיתה נשרפת עורה ובשרה ואת דמה על פרשה (ראה להלן , ה). ובהיות הענין כן , הוא מבואר שאין ראוי שיעשנה כהן גדול בבגדי זהב , כדי שלא ינהג בכבוד וביופי במה שכוְנה בו התורה להסיר הכבוד והיופי. והצד השלישי הוא , כי כמו שעבודת יום הכפורים , שהיתה הכונה בה הטהרה והכפרה , היתה בבגדי לבן , כן ראוי בענין הפרה , שהיא מכוונת לטהרת טומאה חמורה , שתהיה בבגדי לבן. מדמה באצבעו - ראוי שנבין מזה , שצריך שיקח מדם הפרה בעצמה באצבעו הימנית; שאם קבל אותו בכלי ואחר טבל שם אצבעו , אינו מדמה אבל יחובר לו שם אחר , רוצה לומר , שהוא מדם הכלי. אלא שאם התנינו שיקח מדמה באצבעו שבע פעמים מעצם הפרה בעצמה , הנה אפשר שיצא כל דם הפרה קודם שישלים הזאותיו! ולזה נלמד זה מענין לוג שמן של מצורע , שהטהרה ההיא מתיחסת לזאת הטהרה , ונתבאר שם (וי' יד , טו - טז) שהוא היה לוקח השמן על כפו השמאלית , ובה היה טובל אצבעו הימנית ומַזה שבע פעמים. וכן ראוי שנאמין שהיה הענין בזה המקום , שהכהן היה מקבל מדם הפרה בכפו השמאלית , וטובל בה אצבעו הימנית ומַזה (ראה ספ"ב קכג). והזה אל נכח פני אהל מועד - ראוי שנבין מִזה , שצריך שיכון להזות אל נכח פני אהל מועד , ושיִראה פני אהל מועד , כדי שיתבאר לו שהוא מַזה נוכח פני אהל מועד (ראה שם). מדמה שבע פעמים - למדנו מִזה שצריך שיקח באצבעו מדמה שבע פעמים , בכל הזאה - טבילה (ראה שם); ולזה צריך לו שיקנח אצבעו בעור הפרה אחר כל הזאה והזאה , כדי שלא יזה כי אם ממה שלוקח עתה מהדם באצבעו (ראה מש"ת פרה אדומה ג , ב). ולפי שצריך לשרוף כל דמה לבד המוּזֶה ממנו , שנאמר "ואת דמה על פרשה ישרוף" (להלן , ה) , למדנו מזה שצריך לקנח אצבעו בפרה בעצמה כדי שישרוף דם הקנוח עמה , ואחר זה יקנח גם כן כפו השמאלית בפרה בעצמה לזאת הסבה בעינה (ראה מש"ת שם; ספ"ב קכד).
ריכוז קישורים