תנ"ך - ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְשָׂרַ֥ף אֶת־הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת־עֹרָ֤הּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת־דָּמָ֔הּ עַל־פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף: (במדבר פרק יט פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וְשָׂרַף אֶת־הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת־עֹרָהּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ וְאֶת־דָּמָהּ עַל־פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף: (במדבר פרק יט פסוק ה)

טקסט בלבד:

ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף: (במדבר פרק יט פסוק ה)

תיקון קוראים:

ושרף את־הפרה לעיניו את־ערה ואת־בשרה ואת־דמה על־פרשה ישרף: (במדבר פרק יט פסוק ה)
וְיוֹקֵיד יָת תּוֹרְתָא לְעֵינוֹהִי יָת מַשׁכַּהּ וְיָת בִּסרַהּ וְיָת דְּמַהּ עַל אֻכלַהּ יוֹקֵיד :

את - י"ח פסוקים 'את את ואת ואת': בר' א , טז; שמ' לה , יז; לט , לז; מ , ט; וי' ח , ל; יד , מה; במ' יט , ה; לג , נב; דב' יד , ז; כו , ז; יהו' טו , יד; שו' א , כה; ש"ב ד , יב; כא , ח; מ"א ז , נא; יר' לב , יד; נא , כח; נחמ' ט , כד. לעיניו - ה': במ' יט , ה; ש"ב יג , ח; מ"ב כה , ז; יר' לט , ו; נב , י.

לעיניו - של אלעזר.

ושרף את הפרה - השורף; והעד: לעיניו.

ושרף אותה - השורף. לעיניו - של אלעזר.

ושרף את הפרה לעיניו - אחר שהצית הכהן את האוּר בעצי המערכה , דקדקה התורה שיהיו עיניו בשריפת הפרה כדי שלא יתעסק במלאכה אחרת; כי המלאכה פוסלת בה , כמו שבארנו (לעיל , ג; ראה ספ"ב קכד). והוא מבואר מזה הלשון , שראוי שישרוף הפרה , לא אותה וחברתה , כדי שלא יתעסק במלאכה אחרת (ראה משנה פרה ד , ב). וראוי שישרפה כלה במקום אחד , לא בשתי מערכות (ראה שם); וזה לשתי סבות: האחת , שאינו שורף את הפרה באש שהצית שם , אבל קצתה לבד; והשנית , שאי אפשר שיהיו עיניו יחד בשתי המערכות. והנה לא דקדקה התורה בעצים אשר תשרף הפרה בהם , אפילו בקש וגבבה או בעצים שירצה (ראה ספ"ז יט , ה). את עורה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף - לפי שדקדקה התורה בשערה שיהיה אדום והוא מחובר לעורה , למדנו שכונת התורה שישרף יחד עם עורה (ראה תוס' פרה ג , ז); והנה בבשרה נכלל החלב והקרב. ולפי שכבר אמר תחלה ושרף את הפרה , ובשם הפרה נכלל כל הנלוה לה , כמו הקרנים והטלפים - למדנו שראוי שישרף הכל יחד; אלא שאם פקע מעורה או מהשער הנלוה לו כזית , או מבשרה או מדמה , חייב להחזיר , כי התורה דקדקה שישרפו אלו בכללם; ואולם אם פקע מהקרנים והטלפים , אינו חייב להחזיר , כי לא זכרה אותם התורה בפרטים שזכרה (ראה שם; ספ"ב קכד). והנה אמרוֹ על פרשה ישרוף - רוצה לומר: אצל פרשה , כדי שישרף פרשה עמה יחד. והנה נכלל בזה גם הפרש שפירש ממנה על מערכתה , כמו הענין בדמה , שכולל גם הדם שפירש ממנה על מערכתה בעת שחיטתה. והנה הפרש הזה הוא במקום המערכה בהכרח , ולזה יחוייב שתהיה שריפת עורה ובשרה ודמה במקום מערכתה (ראה ספ"ב קכד); ואם פקע מהם חוץ למערכתה , צריך לשרפו במקומו (ראה תוס' פרה ג , ז).
ריכוז קישורים