תנ"ך - ואסף׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאָסַ֣ף׀ אִ֣ישׁ טָה֗וֹר אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָק֣וֹם טָה֑וֹר וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא: (במדבר פרק יט פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וְאָסַף׀ אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא: (במדבר פרק יט פסוק ט)

טקסט בלבד:

ואסף׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא: (במדבר פרק יט פסוק ט)

תיקון קוראים:

ואסף׀ איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני־ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא: (במדבר פרק יט פסוק ט)
וְיִכנוֹשׁ גְּבַר דְּכֵי יָת קִטמָא דְתוֹרְתָא וְיַצנַע מִבַּרָא לְמַשׁרִיתָא בַּאֲתַר דְּכֵי וּתהֵי לִכנִשׁתָּא דִבנֵי יִשׂרָאֵל לְמַטְרָא לְמֵי אַדָּיוּתָא חַטָתָא הִיא :

ואסף - ג': במ' יט , ט; מ"ב ה , יא; יש' יא , יב. במקום טהור - ד' (בלישנא): וי' ד , יב; ו , ד; י , יד; במ' יט , ט.

למי נדה - ל'.

והניח מחוץ למחנה - לשלשה חלקים מחלקהּ: אחד ניתן בהר המשחה , ואחד מתחלק לכל המשמרות , ואחד ניתן בחיל (ראה ספ"ב קכד). זה של משמרות היה ליטול ממנה בני העיירות וכל הצריכין ליטהר; וזה שבהר המשחה - כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין ממנו; וזה שבחיל - נתון למשמרת , מגזירת הכתוב: והיתה לעדת בני ישראל למשמרת. למי נדה - למי הזייה; כמו "וידו אבן בי" (איכה ג , נג); "לידות את קרנות הגוים" (זכ' ב , ד) - לשון זריקה. חטאת היא - לשון 'חיטוי' , כפשוטו. ולפי הילכותיו קראהּ הכתוב 'חטאת' , לומר שהיא כקדשים ליאסר בהנאה (ראה ספ"ב קכד).

איש טהור - איננו הכהן השורף. למי נדה - פירושו 'מי ריחוק' , כמו "מנדיכם" (יש' סו , ה).

ואסף איש טהור - מכדי חטאת קרייה רחמנא , ממאי תיסק אדעתין דטמא יתעסק בה? וכי טמא יתעסק בקדשים?! ולכך דקדקו רבותינו (ראה יומא מג , א) , שלא בא הכתוב לומר , אלא שאין צריך אלא שיקָרֵא האיש 'טהור'; ומצינו טבול יום שנקרא 'טהור' , דכתיב "ורחץ בשרו במים וטהר" (וי' יד , ט). ומשום הכי אמרו (ראה יומא מג , ב): טבול יום כשר לפרה. אבל הצדוקים , שלא ידעו לדקדק , היו אומרים שבמערבי שמש היתה נעשית; והיו רבותינו (ראה משנה פרה ג , ז) מטמאין את העוסק , ומטבילין , להוציא מליבן של צדוקין. וכל הפרשה כולה 'משמע מוציא מיד משמע , ומשמע ממילא'; כדמפרש ביומא (מב , ב). והניח - לשלושה חלקים נתחלקה , כמו שפירש רש"י. והכי משמע קרא: והניח מחוץ למחנה. והשלישי - היתה לבני ישראל למשמרת , והשלישי - הא אמרת למי נידה - להזות ממנה כל שעה; השלישית - הא אמרת (ראה משנה פרה , ג , יא).

ואסף איש טהור את אפר הפרה - הנה קרא הכתוב כל הנשרף עמה 'אפר הפרה' , כי הם דברים נטפלים לה. ולזה הוא מבואר , שאחר שנשרפה הפרה אין ראוי להוסיף בעצים כלל , כי אפרם לא יהיה אפר הפרה (ראה מש"ת פרה אדומה ד , טז). והנה לא הקפיד הכתוב באסיפת האפר שתהיה בכהן , אבל הקפיד שיהיה טהור , ושיהיה גדול , ושיהיה בן דעת להניח האפר מחוץ למחנה במקום טהור , שנאמר והניח מחוץ למחנה במקום טהור; ולזה זכר איש - להוציא את הקטן , לא להוציא את האשה , אחר שיש לה דעת להניח (ראה ספ"ב קכד). ולפי שאסיפת אפר הפרה , שהקלה בו התורה להעשות שלא על יד כהן , הקפידה בו שיהיה טהור , הנה נלמד מזה שכל העסוקים בפרה ראוי שיהיו טהורים (ראה מש"ת פרה אדומה א , יג). ולפי שהטהור הוא נאמר בפנים שונים בתורה , וזה , כי ממנו שהוא טהור לקדשים , וממנו טהור לתרומה ולא לקדשים , וממנו טהור למעשר שני ולא לתרומה ולא לקדשים , הנה יתבאר שראוי שנבין מלת טהור - הפחות שיפול עליו שֵם 'טהור' , רוצה לומר , שכיון שהוא טהור למעשר , די בו באסיפת אפר הפרה. וזה , כי כמו שנקח במלת איש - הפחות שיפול עליו שֵם 'איש' בתורה , והוא הישראלי , ולא נדקדק בו שיהיה כהן - ואף על פי שנקרא כהן 'איש' בתורה , כאמרו "איש מזרעך לדורותם אשר יהיה בו מום" (וי' כא , יז) - כן נקח במלת טהור הפחות שיפול עליו שם 'טהור'. ולזה הסכימו רבותינו ז"ל (ראה ספ"ב קכד) , שכל מעשה פרה אפשר היותם בטבולי יום , וכל שכן אם היו טהורים לתרומה ולא לקדשים. ולפי שהקלה התורה בזה הפעל להעשות שלא על ידי כהן , הנה אינו כמו עבודה , ולזה יהיה נעשה אפילו בלילה (ראה תוס' פרה ד , ו). והניח מחוץ למחנה במקום טהור - רוצה לומר , שלא יהיה המקום ההוא טמא; ולזה יתבאר , שאם היה האפר תוך כלי חרש מוקף צמיד פתיל באהל המת , הרי הוא טמא , שהרי אינו במקום טהור , והתורה דקדקה על מקומו שיהיה טהור (ראה ספ"ב קכד). והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת היא - רוצה לומר , שמכניסין אותו במקום הנשמר , כדי שיהיה לעדת בני ישראלשמור בעבור מי נדה לטהרם מטומאת מת , כמו שיתבאר אחר זה. ואמר חטאת היא - להעיר , שמעשיה הן כעין עבודה (ראה שם); אלא שאינה נפסלת בלינה , שהרי אפרהּ נשמר למי נדה ימים ושנים , עד שלא עשו כי אם אחת בימי משה (ראה משנה פרה ג , ה). ולזה הוא מבואר , שאם שחטהּ והזה מדמה היום ושרפהּ למחר , אינה נפסלת (ראה ספ"ב קכד).
ריכוז קישורים