תנ"ך - איש על־דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל־מועד יחנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אִ֣ישׁ עַל־דִּגְל֤וֹ בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד יַחֲנֽוּ: (במדבר פרק ב פסוק ב)

טקסט וניקוד:

אִישׁ עַל־דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל־מוֹעֵד יַחֲנוּ: (במדבר פרק ב פסוק ב)

טקסט בלבד:

איש על־דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל־מועד יחנו: (במדבר פרק ב פסוק ב)

תיקון קוראים:

איש על־דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל־מועד יחנו: (במדבר פרק ב פסוק ב)
גְּבַר עַל טִקסֵיהּ בְּאָתְוָן לְבֵית אֲבָהָתְהוֹן יִשׁרוֹן בְּנֵי יִשׂרָאֵל מִקֳבֵיל סְחוֹר סְחוֹר לְמַשׁכַּן זִמנָא יִשׁרוֹן :

על - דגלו - ב': במ' א , נב; ב , ב. לאהל - מועד - ה': שמ' לט , מ; וי' טז , טז; במ' ב , ב; דה"א ט , כא; דה"ב א , ו.

על - דגלו - ב'; לאהל - מועד - ה'.

באותות - כל דגל יהיה לו אות , מפה צבועה תלויה בו; צבעו של זה לא כצבעו של זה , צבעו של כל אחד כגון אבנו הקבועה בחשן , ומתוך כך כל אחד יכיר את דגלו (ראה תנח' במדבר יב). דבר אחר: באותות לבית אבותם - באות שמסר להם יעקב אביהם כשנשאוהו ממצרים , שנאמר "ויעשו בניו לו כן כאשר צום" (בר' נ , יב); יהודה , יששכר וזבולון ישאו מן המזרח , ראובן , שמעון וגד [ישאו] מן הדרום וכו' , כדאיתא בתנחומא (במדבר יב) בפרשה זו. מנגד - מרחוק , מיל; כמו שנאמר ביהושע "אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה" (יהו' ג , ד) , שיוכלו לבא בשבת (ראה תנח' במדבר ט); משה ואהרן ובניו והלוים חונים בסמוך לו.

באותות - סימן היה בנס של כל דגל , כגון: בשל יהודה - אריה , בשל יוסף - שור. מנגד - מרחוק.

באותות - סימנים היו בכל דגל ודגל. וקדמונינו אמרו (ראה לק"ט במדבר ב , ב) שהיה בדגל ראובן צורת אדם , מִדְּרש דודאים , ובדגל יהודה - צורת אריה , כי בו המשילוֹ יעקב , ובדגל אפרים - צורת שור , מטעם "בכור שורו" (דב' לג , יז) , ובדגל דן - צורת נשר , עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא (ראה יח' ט , ג). מנגד - רחוק.

מנגד - רחוק , כמו "ותשב לה מנגד הרחק כמטוחי קשת" (בר' כא , טז).

איש על דגלו באותות - כל דגל יהיה לו מפה צבועה תלויה בו , צבעו של זה לא כצבעו של זה , צבע כל אחד כגון אבנו הקבועה בחשן , ומתוך כך כל אחד מכיר את דגלו; לשון רבנו שלמה. וכתב רבי אברהם: סימנים היו בכל דגל; וקדמונינו אמרו (? וראה במ"ר ב , ז) , שהיה בדגל ראובן צורת אדם , מדְּרש 'דודאים'; ובדגל יהודה צורת אריה , כי בו המשילו יעקב; ובדגל אפרים צורת שור , מטעם "בכור שורו" (דב' לג , יז) , ובדגל דן צורת נשר - עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא (ראה יח' א , י). והיה אהל מועד בתוך האמצע ומחנה הלוים סביביו בתוך המחנות; כענין שהוזכר בספר יצירה (ד , ג): והיכל קדוש מכוון באמצע. והנה הפיאות תחלתן מן המזרח כמהלך השמש , ואחריו הדרום , ואחריו המערב ואחריו הצפון. ושמו דגל יהודה במזרח כי הוא נוסע בראשונה , שהוא הנגיד (ראה דה"א כח , ד) , וכמו שצוה יתברך: "יהודה יעלה בתחלה" (שו' א , א - ב). וראובן בדרום - לכבוד הבכורה. והנה שני דגלים הסמוכים היו ללאה עם בכור שפחתה הנולד על ברכיה (ראה בר' ל , ג); ודגל אחד לבני רחל במערב , ודגל בני הלחינות בצפון אחרונים. ועוד ראיתי במדרש (במ"ר ב , י): וכשם שברא הקדוש ברוך הוא ארבע רוחות העולם , כך סבב לכסאו ארבע חיות , ולמעלה מכלן כסא הכבוד; וכנגדן סדר הקדוש ברוך הוא הדגלים למשה. אמר לו: מזרח , שממנו אור יוצא לעולם - יהא כנגדו יהודה , שהוא בעל מלוכה , ועליו שבט יששכר שהוא בעל תורה , ועליו מטה זבולון שהוא בעל עשירוּת , כמה דכתיב "זבולון לחוף ימים ישכן" (בר' מט , יג) , וכמו שנאמר "כי שפע ימים יינקו" (דב' לג , יט); "ראשונה יסעו" (להלן , ט) - כמו שנאמר "ויעבר מלכם לפניהם ויי' בראשם" (מי' ב , יג). דרום - טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין ממנו לעולם , יהא כנגדו שבט ראובן שהוא בעל תשובה , והתשובה מדה טובה , ורחמיו של הקדוש ברוך הוא באין לעולם בשעה שעושין תשובה; ועליו גד , שהוא בעל גבורה; ראובן בתשובה וגד בגבורה , ושמעון באמצע לכפר עליו; "ושנִיים יסעו" (להלן , טז) - שהתשובה שנייה היא לתורה. מערב - אוצרות שלג ואוצרות ברד וקור וחום , וכנגדן אפרים ובנימן ומנשה; ושכינה לְעולם במערב בגבול בנימין , שנאמר "לבנימין אמר ידיד יי' ישכן לבטח עליו" (דב' לג , יב); "ושלישים יסעו" (להלן , כד) - נאה לתורה ולתשובה גבורה , כדי שיתגבר אדם בתורה ויתגבר על יצרו. צפון - משם החשך יוצא לעולם , וכנגדו שבט דן; למה? שהוא החשיך העולם בעבודה זרה שעשה ירבעם , שנאמר "ואת האחד נתן בדן" (מ"א יב , כט); ועליו שבט אשר - להאיר על החשך , שנאמר "וטובל בשמן רגלו" (דב' לג , כד); ועליו נפתלי , שהוא בעל ברכה (ראה שם , כג); "לאחרונה יסעו" (להלן , לא) - שכל מי שעובד עבודה זרה הולך לאחור ולא לפנים (ע"פ יר' ז , כד). ועוד דורשין שם (במ"ר ב , י): כנגד ארבע מחנות המלאכים וכו' , שם במדרש. היה הכל בחכמה וכבוד וגדולה לישראל , ולכך יזכיר הכתוב הכל בפרט.
ריכוז קישורים