תנ"ך - וירם
משה
את־ידו
ויך
את־הסלע
במטהו
פעמים
ויצאו
מים
רבים
ותשת
העדה
ובעירם:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּ֨רֶם
מֹשֶׁ֜ה
אֶת־יָד֗וֹ
וַיַּ֧ךְ
אֶת־הַסֶּ֛לַע
בְּמַטֵּ֖הוּ
פַּעֲמָ֑יִם
וַיֵּצְאוּ֙
מַ֣יִם
רַבִּ֔ים
וַתֵּ֥שְׁתְּ
הָעֵדָ֖ה
וּבְעִירָֽם:
ס
(במדבר פרק כ פסוק יא)
וַיָּרֶם
מֹשֶׁה
אֶת־יָדוֹ
וַיַּךְ
אֶת־הַסֶּלַע
בְּמַטֵּהוּ
פַּעֲמָיִם
וַיֵּצְאוּ
מַיִם
רַבִּים
וַתֵּשְׁתְּ
הָעֵדָה
וּבְעִירָם:
ס
(במדבר פרק כ פסוק יא)
וירם
משה
את־ידו
ויך
את־הסלע
במטהו
פעמים
ויצאו
מים
רבים
ותשת
העדה
ובעירם:
ס
(במדבר פרק כ פסוק יא)
וירם
משה
את־ידו
ויך
את־הסלע
במטהו
פעמים
ויצאו
מים
רבים
ותשת
העדה
ובעירם:
ס
(במדבר פרק כ פסוק יא)
וַאֲרֵים
מֹשֶׁה
יָת
יְדֵיהּ
וּמחָא
יָת
כֵּיפָא
בְּחֻטרֵיהּ
תַּרתֵּין
זִמנִין
וּנפַקוּ
מַיָא
סַגִּיאֵי
וּשׁתִיאַת
כְּנִשׁתָּא
וּבעִירְהוֹן
:
וירם
-
ח':
שמ'
ז
,
כ;
במ'
כ
,
יא;
ש"א
ט
,
כד;
מ"א
יא
,
כו;
מ"ב
ב
,
יג;
תה'
קמח
,
יד;
*דנ'
יב
,
ז;
דה"ב
לה
,
ז.
פעמים
-
לפי
שבראשונה
לא
הוציא
אלא
טיפים
,
לפי
שלא
צוה
המקום
להכותו
,
אלא:
"ודברתם
אל
הסלע"
(לעיל
,
ח);
והם
דברו
לסלע
אחר
ולא
הוציא
,
אמרו:
שמא
צריך
הוא
להכותו
כבראשונה
,
שנאמר
"והכית
בצור"
(שמ'
יז
,
ו);
ונזדמן
להם
אותו
סלע
והכוהו
(ראה
תנח'
חקת
ט).
ויאמר
להם:
שמעו
נא
המורים
-
כמו
שהמטה
הזה
,
שיש
בו
שקדים
,
מוכיח
שהוא
"למשמרת
לאות
לבני
מרי"
(במ'
יז
,
כה).
המן
הסלע
הזה
נוציא
לכם
מים
-
בשעת
הרמת
ידו
במטה
ויך
בו
את
הסלע
פעמיִם
,
אז
אמר
להם
,
דרך
כעס
וחימה:
סבורים
אתם
שמן
הסלע
הזה
נוציא
לכם
מים?
ומספק
אמר
משה
כן
,
שטעה
במה
שאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
"קח
את
המטה"
(לעיל
,
ח)
,
ולא
האמין
שבדבורו
עם
הסלע
יוציא
ממנו
מים
,
אלא
בהכאת
המטה
כמו
שעשה
ברפידים;
ומה
שאמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא
"ודברתם"
(שם)
,
היה
סבור
שזו
היא
(מצות
הקדוש
ברוך
הוא
-
לדבר
אל)
הסלע
בהכאה
במטה
,
ולכך
הכה
פעמיִם
בסלע
,
כעין
חימה
וכעס
ומספק:
אם
יוציא
מים
,
הרי
טוב
,
ואם
אין
-
אדבר
אל
הסלע
אחרי
כן.
והקדוש
ברוך
הוא
הסכים
על
ידי
משה
לצאת
על
ידי
הכאתו
,
ואעפ"י
כן
נענש
,
שהקדוש
ברוך
הוא
מדקדק
עם
הצדיקים;
וזהו
שאמר
הקדוש
ברוך
הוא:
"יען
לא
האמנתם
בי
להקדישני"
(להלן
,
יב)
על
ידי
דיבוריכם
אל
הסלע
-
לפי
שהוא
מדקדק
עם
הצדיקים
אפילו
כחוט
השערה.
ולפי
שידעתי
אני
,
המפרש
,
שמשה
רבינו
לא
היה
כי
אם
שוגג
לעבור
על
דברי
הקדוש
ברוך
הוא
,
לפיכך
אני
זקוק
לפרש
כי
משה
רבינו
טעה
כמו
שפרשתי.
והכה
שתי
פעמים
ויצאו
מים.
ואמרו
ישראל:
מקרה
הוא
,
שאף
הוא
לא
היה
סבור
שיצאו
משם
מים;
דאמר:
"המן
הסלע
הזה
נוציא
לכם
מים"
(לעיל
,
י)
-
משמע
שאינו
סבור
שיצאו
,
אבל
מקרה
הוא;
דהרבה
סלעים
שנובעים
מים
מהם.
ולכך
הקפיד
הקדוש
ברוך
הוא.
והיה
לו
לפרש
דבריו
,
עד
שידעו
אל
נכון
,
שהקדוש
ברוך
הוא
נתן
להם
מים;
וזהו
שאמר:
יען
לא
האמנתם
בי
להקדישני
-
שאמרתי:
"ודברתם
אל
הסלע
לעיניהם"
(לעיל
,
ח)
-
שממני
באו
להם
המים;
ולא
דקדקתם
בלשונכם
,
ולכך
לא
באו
המים
בהכאה
ראשונה.
אולי
יתן
לב
לפרש
יפה.
ויך
את
הסלע
במטהו
פעמים
-
יִדמה
,
שבפעם
הראשונה
לא
יצאו
ממנו
מים
לפי
שכבר
עבר
על
מצות
השם
יתעלה;
ואחר
זה
התפלל
משה
לשם
יתעלה
והכה
שנית
,
ויצאו
ממנו
מים
רבים
,
כדי
שלא
יתבייש
משה
ולא
יתחלל
השם
הנכבד.
שלולי
זה
אולי
היו
אומרים
,
כי
מבלתי
יכולת
השם
יתעלה
(ע"פ
במ'
יד
,
טז)
לתת
להם
מים
קרה
זה
,
לא
בסבת
עבור
משה
על
דברי
השם
יתעלה;
ולזה
שמע
השם
יתעלה
לקולו
אעפ"י
שלא
היה
זה
הנרצה
ממנו.
ובכמו
זה
אמר
"מקים
דבר
עבדו
ועצת
מלאכיו
ישלים"
(יש'
מד
,
כו).
וכזה
תמצא
שאמר
משה
לפרעה:
"התפאר
עלי
למתי
אעתיר
לך"
(שמ'
ח
,
ה)
,
להִשָעֲנוֹ
שהשם
יתעלה
יקיים
דברו
(ראה
תנח'
וארא
ג).