תנ"ך - במדבר פרק כ פסוק יא - וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם: ס (במדבר פרק כ פסוק יא)

טקסט וניקוד:

וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם: ס (במדבר פרק כ פסוק יא)

טקסט בלבד:

וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ס (במדבר פרק כ פסוק יא)

תיקון קוראים:

וירם משה את־ידו ויך את־הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם: ס (במדבר פרק כ פסוק יא)
וַאֲרֵים מֹשֶׁה יָת יְדֵיהּ וּמחָא יָת כֵּיפָא בְּחֻטרֵיהּ תַּרתֵּין זִמנִין וּנפַקוּ מַיָא סַגִּיאֵי וּשׁתִיאַת כְּנִשׁתָּא וּבעִירְהוֹן :

וירם - ח': שמ' ז , כ; במ' כ , יא; ש"א ט , כד; מ"א יא , כו; מ"ב ב , יג; תה' קמח , יד; *דנ' יב , ז; דה"ב לה , ז.

וירם - ח'.

פעמים - לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפים , לפי שלא צוה המקום להכותו , אלא: "ודברתם אל הסלע" (לעיל , ח); והם דברו לסלע אחר ולא הוציא , אמרו: שמא צריך הוא להכותו כבראשונה , שנאמר "והכית בצור" (שמ' יז , ו); ונזדמן להם אותו סלע והכוהו (ראה תנח' חקת ט).

ויאמר להם: שמעו נא המורים - כמו שהמטה הזה , שיש בו שקדים , מוכיח שהוא "למשמרת לאות לבני מרי" (במ' יז , כה). המן הסלע הזה נוציא לכם מים - בשעת הרמת ידו במטה ויך בו את הסלע פעמיִם , אז אמר להם , דרך כעס וחימה: סבורים אתם שמן הסלע הזה נוציא לכם מים? ומספק אמר משה כן , שטעה במה שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "קח את המטה" (לעיל , ח) , ולא האמין שבדבורו עם הסלע יוציא ממנו מים , אלא בהכאת המטה כמו שעשה ברפידים; ומה שאמר לו הקדוש ברוך הוא "ודברתם" (שם) , היה סבור שזו היא (מצות הקדוש ברוך הוא - לדבר אל) הסלע בהכאה במטה , ולכך הכה פעמיִם בסלע , כעין חימה וכעס ומספק: אם יוציא מים , הרי טוב , ואם אין - אדבר אל הסלע אחרי כן. והקדוש ברוך הוא הסכים על ידי משה לצאת על ידי הכאתו , ואעפ"י כן נענש , שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים; וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא: "יען לא האמנתם בי להקדישני" (להלן , יב) על ידי דיבוריכם אל הסלע - לפי שהוא מדקדק עם הצדיקים אפילו כחוט השערה. ולפי שידעתי אני , המפרש , שמשה רבינו לא היה כי אם שוגג לעבור על דברי הקדוש ברוך הוא , לפיכך אני זקוק לפרש כי משה רבינו טעה כמו שפרשתי.

והכה שתי פעמים ויצאו מים. ואמרו ישראל: מקרה הוא , שאף הוא לא היה סבור שיצאו משם מים; דאמר: "המן הסלע הזה נוציא לכם מים" (לעיל , י) - משמע שאינו סבור שיצאו , אבל מקרה הוא; דהרבה סלעים שנובעים מים מהם. ולכך הקפיד הקדוש ברוך הוא. והיה לו לפרש דבריו , עד שידעו אל נכון , שהקדוש ברוך הוא נתן להם מים; וזהו שאמר: יען לא האמנתם בי להקדישני - שאמרתי: "ודברתם אל הסלע לעיניהם" (לעיל , ח) - שממני באו להם המים; ולא דקדקתם בלשונכם , ולכך לא באו המים בהכאה ראשונה. אולי יתן לב לפרש יפה.

ויך את הסלע במטהו פעמים - יִדמה , שבפעם הראשונה לא יצאו ממנו מים לפי שכבר עבר על מצות השם יתעלה; ואחר זה התפלל משה לשם יתעלה והכה שנית , ויצאו ממנו מים רבים , כדי שלא יתבייש משה ולא יתחלל השם הנכבד. שלולי זה אולי היו אומרים , כי מבלתי יכולת השם יתעלה (ע"פ במ' יד , טז) לתת להם מים קרה זה , לא בסבת עבור משה על דברי השם יתעלה; ולזה שמע השם יתעלה לקולו אעפ"י שלא היה זה הנרצה ממנו. ובכמו זה אמר "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" (יש' מד , כו). וכזה תמצא שאמר משה לפרעה: "התפאר עלי למתי אעתיר לך" (שמ' ח , ה) , להִשָעֲנוֹ שהשם יתעלה יקיים דברו (ראה תנח' וארא ג).