תנ"ך - במדבר פרק כ פסוק יג - המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־ה' ויקדש בם: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם: ס (במדבר פרק כ פסוק יג)

טקסט וניקוד:

הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר־רָבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם: ס (במדבר פרק כ פסוק יג)

טקסט בלבד:

המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־ה' ויקדש בם: ס (במדבר פרק כ פסוק יג)

תיקון קוראים:

המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם: ס (במדבר פרק כ פסוק יג)
אִנוּן מֵי מַצוּתָא דִּנצוֹ בְנֵי יִשׂרָאֵל קֳדָם יְיָ וְאִתקַדַּשׁ בְּהוֹן :

המה - י"ט ראשי פסוקים: בר' ז , יד; במ' כ , יג; שו' יח , ג , כב; יט , כב; ש"א ט , ה , יא , כז; יש' כד , יד; יח' כג , י; כז , כד; מד , טז; תה' כ , ט; מח , ו; נט , טז; קב , כז; קז , כד; איוב כד , יג; דה"א ד , כג.

המה - י"ט ראש' פסוק'; ויקדש - ל'.

המה מי מריבה - הם הנזכרים במקום אחר: את אילו ראו איצטגניני פרעה , שמושיען של ישראל לוקה במים; לכך גזרו: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמ' א , כב; ראה סנה' קא , ב). ויקדש בם - שמתו משה ואהרן על ידם. כשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקודשין הוא יראוי ומתקדש על הבריות; וכן הוא אומר "נורא אלהים ממקדשיך" (תה' סח , לו; וראה זבחים קטו , ב) , וכן הוא אומר "בקרובי אקדש" (וי' י , ג).

ויקדש בם - שהוקדש במים מכל מקום , ואע"פ שלא דברו אל הסלע.

ויקדש בם - במשה ואהרן; כטעם "בקרובי אקדש" (ויקרא י , ג).

ויקדש בם - שמתו משה ואהרן על ידם. שכשהקדוש ברוך הוא עושה דין במקודשיו הוא מתירא ומתקדש על הבריות , שנאמר "בקרובי אקדש" (וי' י , ג) , וכן הוא אומר "נורא אלהים ממקדשיך" (תה' סח , לו) ; לשון רבנו שלמה , וכן פירש רבי אברהם. ואיננו נראה בעיני , כי עדיין לא מתו משה ואהרן , ואיננו מתפרסם לבריות שימותו בחטא הזה , שיתיירא הקדוש ברוך הוא על ידי כך כאשר היה בנדב ואביהוא (ראה וי' י) ובפרץ עוזא (ראה ש"ב ו). ועוד , כי הכתוב אמר: אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם - כי במריבים נתקדש , מלשון "בקרובי אקדש"; וראוי היה לדבריהם שיאמר 'ויכבד על פניהם' (ע"פ וי' י , ג). והנכון בעיני , כי מעשה הצור הראשון היה לעיני זקני ישראל בלבד , כמו שמפורש שם (שמ' יז , ו - ז) , ובזה אמר "ויקהילו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע" (לעיל , י) , על כן אמר הכתוב כי מים האלה , שנגזרה בהם הגזרה על משה ועל אהרן , המה אותם מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם לעיני כולם; כענין שכתוב "וקבצתי אותם מארצות אויביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים" (יח' לט , כז). ודע , כי בראשונה היתה להם מריבה עם משה , כמו שאמר "וירב העם עם משה" (שמ' יז , ב) , וכן אמר: "עוד מעט וסקלוני" (שם , ד) , והיו מנסים את השם: "היש יי' בקרבנו" (שם , ז); אבל בכאן היו מריבים כלפי למעלה ולא היה בכאן נסיון , ועל כן אמר כי אלה מי מריבה , שנגזרה בהם הגזרה הזאת , המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם לעיניהם , לא הראשונים אשר נסו את השם , ולא נקדש , רק לעיני זקני ישראל; ובעבור היות ענין הסלע שני פעמים , הוצרך לבאר על אי זה מהם נענשו הצדיקים.

אשר רבו בני ישראל את יי' ויקדש בם - רוצה לומר , שנתקדש בם לגזור מיתה על משה ואהרן , כטעם "בקרובי אקדש" (וי' י , ג). או יהיה שב אומרו 'בם' אל משה ואל אהרן שזכר בפסוק הקודם; עם היות ריב ישראל ומיעוט אמונתם בשם יתעלה סבה לזה , כי נענשו מפני זה שיפָּקדו מהם משה ואהרן , כדי שלא תהיה להם ירושת הארץ באופן שלם , כי לא היו ראויים לזה מצד מֶריָם , כמו שזכרנו (לעיל , ח).