תנ"ך - וישלח
משה
מלאכים
מקדש
אל־מלך
אדום
כה
אמר
אחיך
ישראל
אתה
ידעת
את
כל־התלאה
אשר
מצאתנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשְׁלַ֨ח
מֹשֶׁ֧ה
מַלְאָכִ֛ים
מִקָּדֵ֖שׁ
אֶל־מֶ֣לֶךְ
אֱד֑וֹם
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אָחִ֣יךָ
יִשְׂרָאֵ֔ל
אַתָּ֣ה
יָדַ֔עְתָּ
אֵ֥ת
כָּל־הַתְּלָאָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
מְצָאָֽתְנוּ:
(במדבר פרק כ פסוק יד)
וַיִּשְׁלַח
מֹשֶׁה
מַלְאָכִים
מִקָּדֵשׁ
אֶל־מֶלֶךְ
אֱדוֹם
כֹּה
אָמַר
אָחִיךָ
יִשְׂרָאֵל
אַתָּה
יָדַעְתָּ
אֵת
כָּל־הַתְּלָאָה
אֲשֶׁר
מְצָאָתְנוּ:
(במדבר פרק כ פסוק יד)
וישלח
משה
מלאכים
מקדש
אל־מלך
אדום
כה
אמר
אחיך
ישראל
אתה
ידעת
את
כל־התלאה
אשר
מצאתנו:
(במדבר פרק כ פסוק יד)
וישלח
משה
מלאכים
מקדש
אל־מלך
אדום
כה
אמר
אחיך
ישראל
אתה
ידעת
את
כל־התלאה
אשר
מצאתנו:
(במדבר פרק כ פסוק יד)
וּשׁלַח
מֹשֶׁה
אִזגַּדִּין
מֵרְקַם
לְוָת
מַלכָּא
דֶאֱדוֹם
כִּדנָן
אֲמַר
אֲחוּך
יִשׂרָאֵל
אַתּ
יְדַעתּ
יָת
כָּל
עָקְתָא
דְּאַשׁכַּחַתנָא
:
התלאה
-
ג':
שמ'
יח
,
ח;
במ'
כ
,
יד;
נחמ'
ט
,
לב.
מצאתנו
-
ג'
,
ב'
פתח
וחד
קמץ:
*במ'
כ
,
יד;
שו'
ו
,
יג;
*נחמ'
ט
,
לב.
מצאתנו
ג'
ב'
פת'
וחד
קמצ'
וישלח
משה
מלאכים
ויאמר
אליו
גדעון
בי
אדני
אל
ימעט
לפניך
את.
אחיך
ישראל
-
מה
ראה
להזכיר
לו
כאן
'אחוה'?
אלא
אמר
לו:
אחים
אנחנו
,
בני
אברהם
,
שנאמר
לו
"כי
גר
יהיה
זרעך"
(בר'
טו
,
יג)
,
ועל
שנינו
היה
אותו
החוב
לפרוע
(ראה
תנח'
חקת
יב).
אתה
ידעת
את
כל
התלאה
-
לפיכך
פירש
אביכם
מעל
אבינו
,
[שנאמר]
"וילך
אל
ארץ
מפני
יעקב
אחיו"
(בר'
לו
,
ו)
-
מפני
שטר
חוב
המוטל
עליהם
,
והטילו
על
יעקב
(ראה
ב"ר
פב
,
יג).
מקדש
-
שם
מקום
עיר.
ואיננו
קדש
ברנע
(ראה
במ'
לב
,
ח)
,
כי
אותו
הוא
מדבר
,
וכן
הכתוב
אומר:
"יחיל
יי'
מדבר
קדש"
(תה'
כט
,
ח).
התלאה
-
פרשתיו
(שמ'
יח
,
ח).
אתה
ידעת
את
כל
התלאה
-
היו
ישראל
מפתים
אותם
בדברים
,
כאדם
שמספר
לפני
אהבו
וקרובו
תלאותיו
,
ומספר
לו
מאורעיו;
לפי
שישים
אל
לבו
וירחם
עליו.
אל
מלך
אדום
-
לא
הזכיר
הכתוב
שמו
,
כי
אין
צֹרך;
אבל
הזכיר
סיחון
ועוג
מלכי
האמורי
בשמותם
(ראה
במ'
כא)
בעבור
כי
היו
ידועים
בגבורה
ולהם
שם
בגוים
(ע"פ
יח'
טז
,
יד)
,
להודות
לפניו
יתברך
כי
עשה
עמנו
להפליא
(ע"פ
יואל
ב
,
כו)
,
כמו
שנאמר
"לסיחון
מלך
האמורי
כי
לעולם
חסדו.
ולעוג
מלך
הבשן
כי
לעולם
חסדו"
(תה'
קלו
,
יט
-
כ).
ומנהג
הכתוב
להזכיר
שם
גדולי
המלכים
אשר
ירשנו
את
ארצם
,
כענין
שהזכיר
ביהושע
חמשת
מלכי
האמורי:
אדני
בזק
(לפנינו:
אדני
צדק)
מלך
ירושלם
והוהם
מלך
חברון
ופראם
מלך
ירמות
ויפיע
מלך
לכיש
ודביר
מלך
עגלון
(ראה
יהו'
י
,
ג)
,
ויובב
מלך
חצור
(ראה
יהו'
יא
,
א);
ושאר
המלכים
הזכירם
במספר
,
לא
בשמותם
(ראה
יהו'
יב
,
ט
-
כד).
ואמר
הכתוב
"ויאמר
אליו
אדום"
(להלן
,
יח)
-
כי
נסכמו
כל
עמו
עם
אדוניהם
במיאון
הזה.