תנ"ך - במדבר פרק כ פסוק יד - וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ: (במדבר פרק כ פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל־מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל־הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ: (במדבר פרק כ פסוק יד)

טקסט בלבד:

וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו: (במדבר פרק כ פסוק יד)

תיקון קוראים:

וישלח משה מלאכים מקדש אל־מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל־התלאה אשר מצאתנו: (במדבר פרק כ פסוק יד)
וּשׁלַח מֹשֶׁה אִזגַּדִּין מֵרְקַם לְוָת מַלכָּא דֶאֱדוֹם כִּדנָן אֲמַר אֲחוּך יִשׂרָאֵל אַתּ יְדַעתּ יָת כָּל עָקְתָא דְּאַשׁכַּחַתנָא :

התלאה - ג': שמ' יח , ח; במ' כ , יד; נחמ' ט , לב. מצאתנו - ג' , ב' פתח וחד קמץ: *במ' כ , יד; שו' ו , יג; *נחמ' ט , לב.

מצאתנו ג' ב' פת' וחד קמצ' וישלח משה מלאכים ויאמר אליו גדעון בי אדני אל ימעט לפניך את.

מצאתנו - ג'.

אחיך ישראל - מה ראה להזכיר לו כאן 'אחוה'? אלא אמר לו: אחים אנחנו , בני אברהם , שנאמר לו "כי גר יהיה זרעך" (בר' טו , יג) , ועל שנינו היה אותו החוב לפרוע (ראה תנח' חקת יב). אתה ידעת את כל התלאה - לפיכך פירש אביכם מעל אבינו , [שנאמר] "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (בר' לו , ו) - מפני שטר חוב המוטל עליהם , והטילו על יעקב (ראה ב"ר פב , יג).

מקדש - שם מקום עיר. ואיננו קדש ברנע (ראה במ' לב , ח) , כי אותו הוא מדבר , וכן הכתוב אומר: "יחיל יי' מדבר קדש" (תה' כט , ח). התלאה - פרשתיו (שמ' יח , ח).

אתה ידעת את כל התלאה - היו ישראל מפתים אותם בדברים , כאדם שמספר לפני אהבו וקרובו תלאותיו , ומספר לו מאורעיו; לפי שישים אל לבו וירחם עליו.

אל מלך אדום - לא הזכיר הכתוב שמו , כי אין צֹרך; אבל הזכיר סיחון ועוג מלכי האמורי בשמותם (ראה במ' כא) בעבור כי היו ידועים בגבורה ולהם שם בגוים (ע"פ יח' טז , יד) , להודות לפניו יתברך כי עשה עמנו להפליא (ע"פ יואל ב , כו) , כמו שנאמר "לסיחון מלך האמורי כי לעולם חסדו. ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו" (תה' קלו , יט - כ). ומנהג הכתוב להזכיר שם גדולי המלכים אשר ירשנו את ארצם , כענין שהזכיר ביהושע חמשת מלכי האמורי: אדני בזק (לפנינו: אדני צדק) מלך ירושלם והוהם מלך חברון ופראם מלך ירמות ויפיע מלך לכיש ודביר מלך עגלון (ראה יהו' י , ג) , ויובב מלך חצור (ראה יהו' יא , א); ושאר המלכים הזכירם במספר , לא בשמותם (ראה יהו' יב , ט - כד). ואמר הכתוב "ויאמר אליו אדום" (להלן , יח) - כי נסכמו כל עמו עם אדוניהם במיאון הזה.