תנ"ך - ונירם
אבד
חשבון
עד־דיבן
ונשים
עד־נפח
אשר
עד־מידבא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַנִּירָ֛ם
אָבַ֥ד
חֶשְׁבּ֖וֹן
עַד־דִּיבֹ֑ן
וַנַּשִּׁ֣ים
עַד־נֹ֔פַח
אֲשֶׁ֖ר
עַד־מֵידְבָֽא:
(במדבר פרק כא פסוק ל)
וַנִּירָם
אָבַד
חֶשְׁבּוֹן
עַד־דִּיבֹן
וַנַּשִּׁים
עַד־נֹפַח
אֲשֶׁר
עַד־מֵידְבָא:
(במדבר פרק כא פסוק ל)
ונירם
אבד
חשבון
עד־דיבן
ונשים
עד־נפח
אשר
עד־מידבא:
(במדבר פרק כא פסוק ל)
ונירם
אבד
חשבון
עד־דיבן
ונשים
עד־נפח
אשר
עד־מידבא:
(במדבר פרק כא פסוק ל)
פְּסַקַת
מַלכוּ
מֵחֶשׁבּוֹן
עֲדָא
שֻׁלטָן
מִדִּיבוֹן
וְצַדִּיאוּ
עַד
נֹפַח
דִּסמִיך
עַל
מֵידְבָא
:
אשר
-
י'
(תיבות)
נקודות
(בתורה):
ראה
במ'
ג
,
לט.
עד
-
מידבא
-
ד'
זוגין
מן
ב'
מיחדין
חד
'על'
וחד
'עד'
(זוגות
מלים
המתיחדים
בתופעה
הנזכרת):
בר'
מט
,
כו;
תה'
י
,
ג.
-
במ'
כא
,
ל;
יהו'
יג
,
טז.
-
מ"א
ב
,
כח;
דה"א
כא
,
ד.
-
יח'
מא
,
יז
,
כ.
ונירם
-
ל';
אשר
-
נקוד;
עד
-
מידבא
-
ל'.
ונירם
אבד
-
ומלכות
שלהם
אבד
חשבון
עד
דיבון
-
מלכות
ועול
שהיה
למואב
בחשבון
אבד
משם;
וכן
עד
דיבון
-
כתרגומו
,
עד
-
תרגום
של
"סר"
(במ'
יד
,
ט):
"עד"
(ראה
ת"א)
,
[כלומר:]
סר
ניר
מדיבון.
'ניר'
-
לשון
עול
(ראה
מ"א
יב
,
יא)
-
ממשלת
איש
,
כמו
"למען
היות
ניר
לדוד
עבדי"
(מ"א
יא
,
לו).
[ויש
לפרשו
כמו
"נירו
לכם
ניר"
(יר'
ד
,
ג).]
ונשים
-
דגש
,
לשון
'שממה'.
כך
יאמרו
המושלים:
ונשים
אותם
עד
נופח
-
השמנום
עד
נופח.
ונירם
-
ונשלך
אותם
ממקומם
,
ונחרם
אותם.
כמו
מן
'נטה'
יאמר
"וַנֵּט"
,
כן
יאמר
מן
'ירה'
-
'וַנִּיר'.
ונירָם
-
כמו
'ונירֵם';
וכן
"יבדלַני"
(יש'
נו
,
ג)
-
כמו
'יבדילֵני';
"להוציאָנו"
(שמ'
יד
,
יא)
-
כמו
'להוציאֵנו'.
ונשים
-
'ונפעל'
,
כן
ונירם;
ואלו
היה
מפורש
כתרגומו
,
היה
לו
לינקד
'וְנירם'
,
וי"ו
חטף.
ונירם
-
דברי
משה
,
והמ"ם
סימן
מלך
האמורי
וגדודיו.
ולו
שני
פירושים:
האחד
מגזרת
'ניר'
,
ותהיה
מלת
ונירם
מושכת
עצמה
ואחרת
עמה
,
כמו
"והנבואה
עודד
הנביא"
(דה"ב
טו
,
ח)
,
שהיא
'והנבואה
נבואת
עודד
הנביא';
וכן
זאת:
ונירם
אבד
ניר
חשבון.
ותהיה
מלת
ונירם
כמו
"בתוך
האהלי"
(יהו'
ז
,
כא);
"הערכך"
(וי'
כז
,
כג);
וכן
הוא:
והניר
שלהם
אבד
,
שהוא
ניר
חשבון.
והפירוש
השני
,
שתהיה
מלת
ונירם
מגזרת
"ירה
ויור"
(מ"ב
יג
,
יז);
"אשר
יריתי"
(בר'
לא
,
נא).
והטעם:
כאשר
ירינו
אותם
,
אבד
חשבון.
ונשים
-
מפעלי
הכפל
,
והחרק
תחת
קמץ
קטן
,
כמו
"ויסב
אלהים"
(שמ'
יג
,
יח).
ורבי
משה
הכהן
אמר
,
כי
הדגשות
לחסרון
האל"ף
,
כאל"ף
"מלפנו
מבהמות
ארץ"
(איוב
לה
,
יא)
,
מגזרת
"תאשם
שומרון"
(הו'
יד
,
א).
ויש
אומרים
,
כי
חשבון
היתה
עיר
סיחון
לעולם;
וטעם
"באו
חשבון"
(לעיל
,
כז)
-
דברי
המושלים
למואבים
הבאים
בשבי
אל
חשבון.
"כי
אש
יצאה
מחשבון"
-
(לעיל
,
כח)
-
משל
למחנות
סיחון;
וכאשר
ירינום
-
דברי
המושלים
על
לשון
המואבים
-
חשבנו
כי
תאבד
חשבון
,
ונעשה
שממה
כל
הארץ
עד
נפח.
או
הם
דברי
משה.
ונירם
-
כמו
וְנירם;
כלומר:
ליורש
שלהם
אבד
חשבון
וכל
הארץ
עד
דיבון
-
שלא
יִרָשינה
יורש
של
מואב.
'ניר'
לשון
'יורש';
כמו
"למען
היות
ניר
לדוד
עבדו"
(ראה
מ"א
יא
,
לו;
מ"ב
ח
,
יט).
וגם
יש
לפרש
לשון
'עוֹל';
כמו
"ואשבור
מוטות
עולכם"
(וי'
כו
,
יג)
,
ומתרגמינן:
"ותברית
ניר
עממיא"
(ת"א);
וכן
"נירו
לכם
ניר"
(יר'
ד
,
ג).
כלומר:
עול
שלהם
אבד
מחשבון
,
שלא
יוכלו
להטיל
עוד
עוּלם
על
יושבי
חשבון
,
שאינה
שלהם.
ויש
מפרשים
(ראה
רשב"ם
וראב"ע)
שהוא
מן
'ירה':
ונשליך
אותם.
ולהודיע
חשיבותם
של
ישראל
,
שנתן
הקדוש
ברוך
הוא
מלך
גדול
וגיבור
בידם
,
מונה
והולך
חשיבותו
של
סיחון.
ונשים
עד
נופח
-
שהיתה
הארץ
שממה
ונשמה
עד
נופח.
ונירם
אבד
חשבון
עד
דיבון
-
רוצה
לומר
,
שאע"פ
שבניו
היו
פליטי
חרב
וברחו
למלך
אמורי
ובנותיו
היו
בשבי
בידו
(ראה
לעיל
,
כט)
,
הנה
לא
החיינו
אותם
,
אך
ירינו
אותם
והשלכנום
לאבדם
,
בדרך
שאבד
עם
חשבון
בכללו
עד
דיבון.
ונשים
עד
נופח
אשר
עד
מידבא
-
והנה
השׁימונו
אותם
ואִבדנום
,
רוצה
לומר:
המואבים
,
עד
נופח
שהוא
סמוך
למידבא.
או
יהיה
הרצון
בזה:
והשימונו
גם
כן
כל
המואבים
אשר
עד
מידבא;
והוא
יותר
נכון.
והנה
זכרו
הגבולים
עד
אי
זה
מהמקומות
השחיתום
מכל
הצדדים.
והנה
אלו
הדברים
לאות
,
כי
אלו
"המושלים"
(לעיל
,
כז)
היו
מחיל
סיחון.
והנה
הנמשך
לזה
עד
סוף
הפרשה
(במ'
כב
,
א)
-
מבואר.
(התועלות
בקובץ
תועלות
לרלב"ג
,
במ'
כ
,
א
-
כב
,
א).
פרשת
'וירא
בלק':
"וירא
בלק
בן
צפור"
וגו'
(כב
,
ב)
עד
סוף
הפרשה
(במ'
כה
,
ט).