תנ"ך - ונירם אבד חשבון עד־דיבן ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבּ֖וֹן עַד־דִּיבֹ֑ן וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖ר עַד־מֵידְבָֽא: (במדבר פרק כא פסוק ל)

טקסט וניקוד:

וַנִּירָם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַד־דִּיבֹן וַנַּשִּׁים עַד־נֹפַח אֲשֶׁר עַד־מֵידְבָא: (במדבר פרק כא פסוק ל)

טקסט בלבד:

ונירם אבד חשבון עד־דיבן ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא: (במדבר פרק כא פסוק ל)

תיקון קוראים:

ונירם אבד חשבון עד־דיבן ונשים עד־נפח אשר עד־מידבא: (במדבר פרק כא פסוק ל)
פְּסַקַת מַלכוּ מֵחֶשׁבּוֹן עֲדָא שֻׁלטָן מִדִּיבוֹן וְצַדִּיאוּ עַד נֹפַח דִּסמִיך עַל מֵידְבָא :

אשר - י' (תיבות) נקודות (בתורה): ראה במ' ג , לט. עד - מידבא - ד' זוגין מן ב' מיחדין חד 'על' וחד 'עד' (זוגות מלים המתיחדים בתופעה הנזכרת): בר' מט , כו; תה' י , ג. - במ' כא , ל; יהו' יג , טז. - מ"א ב , כח; דה"א כא , ד. - יח' מא , יז , כ.

ונירם - ל'; אשר - נקוד; עד - מידבא - ל'.

ונירם אבד - ומלכות שלהם אבד חשבון עד דיבון - מלכות ועול שהיה למואב בחשבון אבד משם; וכן עד דיבון - כתרגומו , עד - תרגום של "סר" (במ' יד , ט): "עד" (ראה ת"א) , [כלומר:] סר ניר מדיבון. 'ניר' - לשון עול (ראה מ"א יב , יא) - ממשלת איש , כמו "למען היות ניר לדוד עבדי" (מ"א יא , לו). [ויש לפרשו כמו "נירו לכם ניר" (יר' ד , ג).] ונשים - דגש , לשון 'שממה'. כך יאמרו המושלים: ונשים אותם עד נופח - השמנום עד נופח.

ונירם - ונשלך אותם ממקומם , ונחרם אותם. כמו מן 'נטה' יאמר "וַנֵּט" , כן יאמר מן 'ירה' - 'וַנִּיר'. ונירָם - כמו 'ונירֵם'; וכן "יבדלַני" (יש' נו , ג) - כמו 'יבדילֵני'; "להוציאָנו" (שמ' יד , יא) - כמו 'להוציאֵנו'. ונשים - 'ונפעל' , כן ונירם; ואלו היה מפורש כתרגומו , היה לו לינקד 'וְנירם' , וי"ו חטף.

ונירם - דברי משה , והמ"ם סימן מלך האמורי וגדודיו. ולו שני פירושים: האחד מגזרת 'ניר' , ותהיה מלת ונירם מושכת עצמה ואחרת עמה , כמו "והנבואה עודד הנביא" (דה"ב טו , ח) , שהיא 'והנבואה נבואת עודד הנביא'; וכן זאת: ונירם אבד ניר חשבון. ותהיה מלת ונירם כמו "בתוך האהלי" (יהו' ז , כא); "הערכך" (וי' כז , כג); וכן הוא: והניר שלהם אבד , שהוא ניר חשבון. והפירוש השני , שתהיה מלת ונירם מגזרת "ירה ויור" (מ"ב יג , יז); "אשר יריתי" (בר' לא , נא). והטעם: כאשר ירינו אותם , אבד חשבון. ונשים - מפעלי הכפל , והחרק תחת קמץ קטן , כמו "ויסב אלהים" (שמ' יג , יח). ורבי משה הכהן אמר , כי הדגשות לחסרון האל"ף , כאל"ף "מלפנו מבהמות ארץ" (איוב לה , יא) , מגזרת "תאשם שומרון" (הו' יד , א). ויש אומרים , כי חשבון היתה עיר סיחון לעולם; וטעם "באו חשבון" (לעיל , כז) - דברי המושלים למואבים הבאים בשבי אל חשבון. "כי אש יצאה מחשבון" - (לעיל , כח) - משל למחנות סיחון; וכאשר ירינום - דברי המושלים על לשון המואבים - חשבנו כי תאבד חשבון , ונעשה שממה כל הארץ עד נפח. או הם דברי משה.

ונירם - כמו וְנירם; כלומר: ליורש שלהם אבד חשבון וכל הארץ עד דיבון - שלא יִרָשינה יורש של מואב. 'ניר' לשון 'יורש'; כמו "למען היות ניר לדוד עבדו" (ראה מ"א יא , לו; מ"ב ח , יט). וגם יש לפרש לשון 'עוֹל'; כמו "ואשבור מוטות עולכם" (וי' כו , יג) , ומתרגמינן: "ותברית ניר עממיא" (ת"א); וכן "נירו לכם ניר" (יר' ד , ג). כלומר: עול שלהם אבד מחשבון , שלא יוכלו להטיל עוד עוּלם על יושבי חשבון , שאינה שלהם. ויש מפרשים (ראה רשב"ם וראב"ע) שהוא מן 'ירה': ונשליך אותם. ולהודיע חשיבותם של ישראל , שנתן הקדוש ברוך הוא מלך גדול וגיבור בידם , מונה והולך חשיבותו של סיחון. ונשים עד נופח - שהיתה הארץ שממה ונשמה עד נופח.

ונירם אבד חשבון עד דיבון - רוצה לומר , שאע"פ שבניו היו פליטי חרב וברחו למלך אמורי ובנותיו היו בשבי בידו (ראה לעיל , כט) , הנה לא החיינו אותם , אך ירינו אותם והשלכנום לאבדם , בדרך שאבד עם חשבון בכללו עד דיבון. ונשים עד נופח אשר עד מידבא - והנה השׁימונו אותם ואִבדנום , רוצה לומר: המואבים , עד נופח שהוא סמוך למידבא. או יהיה הרצון בזה: והשימונו גם כן כל המואבים אשר עד מידבא; והוא יותר נכון. והנה זכרו הגבולים עד אי זה מהמקומות השחיתום מכל הצדדים. והנה אלו הדברים לאות , כי אלו "המושלים" (לעיל , כז) היו מחיל סיחון. והנה הנמשך לזה עד סוף הפרשה (במ' כב , א) - מבואר. (התועלות בקובץ תועלות לרלב"ג , במ' כ , א - כב , א). פרשת 'וירא בלק': "וירא בלק בן צפור" וגו' (כב , ב) עד סוף הפרשה (במ' כה , ט).
ריכוז קישורים