תנ"ך - ויען
בלעם
ויאמר
אל־עבדי
בלק
אם־יתן־לי
בלק
מלא
ביתו
כסף
וזהב
לא
אוכל
לעבר
את־פי
ה'
אלהי
לעשות
קטנה
או
גדולה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֣עַן
בִּלְעָ֗ם
וַיֹּ֙אמֶר֙
אֶל־עַבְדֵ֣י
בָלָ֔ק
אִם־יִתֶּן־לִ֥י
בָלָ֛ק
מְלֹ֥א
בֵית֖וֹ
כֶּ֣סֶף
וְזָהָ֑ב
לֹ֣א
אוּכַ֗ל
לַֽעֲבֹר֙
אֶת־פִּי֙
יְהוָ֣ה
אֱלֹהָ֔י
לַעֲשׂ֥וֹת
קְטַנָּ֖ה
א֥וֹ
גְדוֹלָֽה:
(במדבר פרק כב פסוק יח)
וַיַּעַן
בִּלְעָם
וַיֹּאמֶר
אֶל־עַבְדֵי
בָלָק
אִם־יִתֶּן־לִי
בָלָק
מְלֹא
בֵיתוֹ
כֶּסֶף
וְזָהָב
לֹא
אוּכַל
לַעֲבֹר
אֶת־פִּי
יְהוָה
אֱלֹהָי
לַעֲשׂוֹת
קְטַנָּה
אוֹ
גְדוֹלָה:
(במדבר פרק כב פסוק יח)
ויען
בלעם
ויאמר
אל־עבדי
בלק
אם־יתן־לי
בלק
מלא
ביתו
כסף
וזהב
לא
אוכל
לעבר
את־פי
ה'
אלהי
לעשות
קטנה
או
גדולה:
(במדבר פרק כב פסוק יח)
ויען
בלעם
ויאמר
אל־עבדי
בלק
אם־יתן־לי
בלק
מלא
ביתו
כסף
וזהב
לא
אוכל
לעבר
את־פי
יהוה
אלהי
לעשות
קטנה
או
גדולה:
(במדבר פרק כב פסוק יח)
וַאֲתֵיב
בִּלעָם
וַאֲמַר
לְעַבדֵי
בָלָק
אִם
יִתֵּן
לִי
בָלָק
מְלֵי
בֵיתֵיהּ
כְּסַף
וּדהַב
לֵית
לִי
רְשׁוּ
לְמִעבַּר
עַל
גְּזֵירַת
מֵימְרָא
דַייָ
אֱלָהִי
לְמֶעֱבַד
זְעֵירְתָא
אוֹ
רַבְּתָא
:
בלעם
-
י"א
זוגין
(מן
ב'
,
חד
רביע
וחד
זקף):
ראה
במ'
יד
,
ו.
אלהי
-
ח'
(בקמץ):
*במ'
כב
,
יח;
*דב'
יח
,
טז;
כו
,
יד;
מ"א
ג
,
ז;
יז
,
כ
,
כא;
תה'
לה
,
כד;
דה"ב
ב
,
ג.
וכל
אתנח
וסוף
פסוק
דכותהון
בר
מן
ב':
תה'
פד
,
יא;
פו
,
ב.
(אינו
כולל
'אלהָי'
בטעמים
עולה
ויורד
-
תה'
עא
,
כב).
גדולה
-
ד'
מלא
בתורה
(בלישנא):
במ'
כב
,
יח;
*דב'
ד
,
לו;
כה
,
יג
,
יד.
אלהי
ח'
קמצ'
וסימנהון
לעבר
לשמע
למת
המלכת
ויתמדד
הרעות
שפטני
בונה.
וכל
אתנח'
וסופ'
פסו'
דכות'
ב'
מ'
ב'
שמרה
בחצריך.
אלהי
-
ח'
וכל
אתנח'
וסופ'
פסוק'
דכות'
ב'
מ'
ב'.
מלא
ביתו
כסף
וזהב
-
למדנו
שנפשו
רחבה
ומחמד
ממון
אחרים;
[אמר:]
ראוי
לו
ליתן
לי
כל
כסף
וזהב
שלו
,
שהרי
צריך
לשכור
חיילות
רבים
-
ספק
נוצח
ספק
אינו
נוצח;
אני
ודאי
נוצח
(ראה
תנח'
בלק
ו).
[לא
אוכל
לעבור
-
על
כרחו
גילה
שהוא
ברשות
אחרים
,
ונתנבא
כאן
שאינו
יכול
לבטל
הברכות
שנתברכו
האבות
מפי
השכינה
(ראה
שם)].
מלא
ביתו
-
בית
מלא
,
וכן
"מלא
כל
הארץ
כבודו"
(יש'
ו
,
ג)
-
כי
רבים
טעו
,
שחשבו
כי
כבוד
השם
הוא
מלא
העולם
-
כטעם
"ליי'
הארץ
ומלואה"
(תה'
כד
,
א).
קטנה
או
גדולה
-
תאר
השם
,
ויחסר
מקום
השם;
וכן
"ועשיר
יענה
עזות"
(מש'
יח
,
כג);
"ומאכלו
בריאה"
(חב'
א
,
טז).
והוא
השיב
בשוחד
,
והתחיל
לדבר
גדולות
(ע"פ
תה'
יב
,
ד):
אם
יתן
לי
בלק
מלא
ביתו
כסף
וזהב
-
כלומר:
שוחד
גדול
,
כמו
שראוי
לדבר
זה
,
לא
אוכל
לעבור
וגו'.
כך
דרך
בעלי
שוחד:
דרך
ערמה
נותנין
קצבת
השוחד;
כמו
שאמר
עפרון:
"ארץ
ארבע
מאות
שקל
כסף"
וגו'
(בר'
כג
,
טו)
-
ולכך
נתן
קיצבת
הכסף;
ואברהם
שמע
והבין
ונתן
לו.
וכן
כאן
,
כיוֵן
לעשות
קצב
לשוחד
,
כדי
להרבות
שוחד
לעצמו.
מלא
ביתו
-
הרצון
בו:
בית
מלא
,
כמו
שפירש
החכם
אבן
עזרא;
כי
לא
יהיה
תועלת
לבלעם
אם
יתן
לו
בלק
פֹּעל
מלא
הבית
כסף
וזהב.