תנ"ך - ויבא
אלהים
׀
אל־בלעם
לילה
ויאמר
לו
אם־לקרא
לך
באו
האנשים
קום
לך
אתם
ואך
את־הדבר
אשר־אדבר
אליך
אתו
תעשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֨א
אֱלֹהִ֥ים
׀
אֶל־בִּלְעָם֘
לַיְלָה֒
וַיֹּ֣אמֶר
ל֗וֹ
אִם־לִקְרֹ֤א
לְךָ֙
בָּ֣אוּ
הָאֲנָשִׁ֔ים
ק֖וּם
לֵ֣ךְ
אִתָּ֑ם
וְאַ֗ךְ
אֶת־הַדָּבָ֛ר
אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר
אֵלֶ֖יךָ
אֹת֥וֹ
תַעֲשֶֽׂה:
(במדבר פרק כב פסוק כ)
וַיָּבֹא
אֱלֹהִים
׀
אֶל־בִּלְעָם
לַיְלָה
וַיֹּאמֶר
לוֹ
אִם־לִקְרֹא
לְךָ
בָּאוּ
הָאֲנָשִׁים
קוּם
לֵךְ
אִתָּם
וְאַךְ
אֶת־הַדָּבָר
אֲשֶׁר־אֲדַבֵּר
אֵלֶיךָ
אֹתוֹ
תַעֲשֶׂה:
(במדבר פרק כב פסוק כ)
ויבא
אלהים
׀
אל־בלעם
לילה
ויאמר
לו
אם־לקרא
לך
באו
האנשים
קום
לך
אתם
ואך
את־הדבר
אשר־אדבר
אליך
אתו
תעשה:
(במדבר פרק כב פסוק כ)
ויבא
אלהים
׀
אל־בלעם
לילה
ויאמר
לו
אם־לקרא
לך
באו
האנשים
קום
לך
אתם
ואך
את־הדבר
אשר־אדבר
אליך
אתו
תעשה:
(במדבר פרק כב פסוק כ)
וַאֲתָא
מֵימַר
מִן
קֳדָם
יְיָ
לְוָת
בִּלעָם
בְּלֵיליָא
וַאֲמַר
לֵיהּ
אִם
לְמִקרֵי
לָך
אֲתוֹ
גֻברַיָא
קוּם
אִיזֵיל
עִמְהוֹן
וּברַם
יָת
פִּתגָמָא
דַּאֲמַלֵיל
עִמָך
יָתֵיהּ
תַּעֲבֵיד
:
אתם
-
ל"א:
בר'
ז
,
יג;
יא
,
לא;
יד
,
ח;
מ
,
ד;
מג
,
טז;
שמ'
ו
,
ד;
יב
,
לח;
וי'
טז
,
טז;
כו
,
לט
,
מד;
במ'
כב
,
כ;
לב
,
יט;
דב'
כח
,
סט;
שו'
כ
,
כ;
ש"א
כה
,
טו;
ש"ב
יב
,
יז;
מ"א
כ
,
כג;
מ"ב
ו
,
ד;
יז
,
לה;
כב
,
ז;
יש'
יד
,
כ;
ל
,
ח;
ס
,
ט;
סה
,
כג;
יר'
כז
,
יח;
יח'
ל
,
ה;
לד
,
ל;
לח
,
ה;
מש'
א
,
טו;
כד
,
א;
דה"ב
כב
,
יב.
וכל
דיבור
דכותהון:
בר'
כג
,
ח;
לד
,
ח;
מב
,
ז;
שמ'
לד
,
לג;
יהו'
כב
,
טו;
דנ'
א
,
יט;
בר
מן
ו'
('אותם'):
במ'
כו
,
ג;
יר'
א
,
טז;
ד
,
יב;
ה
,
ה;
לה
,
ב;
יח'
יד
,
ד.
אתם
-
ל"ז:
ראה
ההערה
הקודמת;
אך
כאן
כל
'דבור
אתם'
נמנה
כמקרה
נפרד.
ואך
-
ג':
*בר'
ט
,
ה;
*במ'
כב
,
כ;
יהו'
כב
,
יט.
ואך
ג'
ואך
את
דמכם
ואך
את
הדבר
ואך
אם
טמאה.
באו
האנשים
-
ל';
ואך
-
ג'.
אם
לקרא
לך
-
אם
הקריאה
שלך
,
וסבור
אתה
ליטול
עליה
שכר
-
קום
לך
אתם;
ואך
-
על
כרחך
,
את
הדבר
אשר
אדבר
אליך
אתו
תעשה.
ואע"פ
כן:
וילך
בלעם
(ע"פ
פס'
כא)
אמר:
שמא
אפתנו
ויתרצה.
בזה
-
במקום
הזה.
אמר
הגאון:
אם
יטעון
טוען
ויאמר:
אחר
שאמר
השם:
"לא
תלך
עמהם"
(לעיל
,
יב)
,
איך
אמר
קום
לך
אתם?!
יש
להשיב
,
כי
השם
לא
רצה
שילך
עם
האנשים
הראשונים
,
עד
שיבאו
שרים
נכבדים
מהם.
ולפי
דעתי
אין
צורך
,
רק
טעמו
כטעם
"שלח
לך
אנשים"
(במ'
יג
,
ב);
כי
השם
אמר
לישראל:
"עלה
רש"
(דב'
א
,
כא)
,
והם
לא
האמינו
,
רק
אמרו:
"נשלחה
אנשים
(שם
,
כב).
אז
שאל
משה
את
השם
,
ואמר
לו:
"שלח
לך
אנשים"
(במ'
יג
,
ב).
ואחר
שאמר
השם
לבלעם
"לא
תאור
את
העם"
(לעיל
,
יב)
,
מה
צורך
היה
לו
לאמר
ואדעה
מה
יוסף
יי'
דבר
עמי?
רק
חשב
בלבו
מחשבת
רעה
,
והשם
אמר
לו:
לך
,
רק
השמר
לך
שלא
תדבר
,
רק
מה
שאומר
לך.
והעד
על
פירושי:
"ויחר
אף
אלהים
כי
הולך
הוא"
(להלן
,
כב).
אם
לקרוא
לך
באו
האנשים
-
לטובתך
ולהנאתך
,
ואתה
סבור
להשתכר
בהליכתך
,
לך
אתם;
ואל
תאמר
שהפסדתיך
שכרך.
אבל
הוי
יודע:
מה
שאדבר
אליך
,
אותו
תדבר
-
בעל
כרחך.
ואם
אתה
רוצה
לילך
על
מנת
כן
,
לך.
אם
לקרוא
לך
באו
האנשים
-
אם
הקריאה
שלך
,
וסבור
אתה
ליטול
עליה
שכר
,
קום
לך
אתם;
ואך
על
כרחך
הדבר
אשר
אדבר
אליך
אותו
תעשה.
ואע"פ
כן:
וילך
בלעם
-
אמר:
שמא
אפתנו
ויתרצה.
לשון
רבנו
שלמה.
ויחר
אף
אלהים
כי
הולך
הוא
-
ראה
שאין
הדבר
טוב
בעיני
המקום
,
ונתאוה
לילך;
גם
זה
לשון
הרב.
ורבי
אברהם
כתב:
אמר
הגאון:
אם
יטעון
טוען
ויאמר:
אחר
שאמר
לו
"לא
תלך
עמהם"
(לעיל
,
יב)
,
איך
אמר:
קום
לך
אתם?!
יש
להשיב
,
כי
השם
לא
רצה
שילך
עם
הראשונים
,
עד
שיבאו
שרים
נכבדים
מהם.
ולפי
דעתי
אין
צֹרך
,
כי
טעמו
כמו
"שלח
לך
אנשים"
(במ'
יג
,
ב);
כי
השם
אמר
לישראל:
"עלה
רש"
(דב'
א
,
כא)
,
והם
לא
האמינו
,
רק
אמרו:
"נשלחה
אנשים"
(דב'
א
,
כב)
,
אז
שאל
משה
את
השם.
וכן
זה
,
כי
מה
צֹרך
היה
לו
לומר
"ואדעה
מה
יוסף
יי'
דבר
עמי"
(לעיל
,
יט)?
רק
חשב
בלבו
מחשבה
רעה
,
והשם
אמר
לו:
לך
אתם
,
רק
השמר
שלא
תדבר
,
רק
מה
שאומר
לך.
והעד
על
פרושי:
"ויחר
אף
אלהים
כי
הולך
הוא"
(להלן
,
כב);
אלו
דבריו.
וכל
זה
איננו
שוה
לי
(ע"פ
אס'
ה
,
יג);
כי
מה
שאמר
הגאון
איננו
כן
,
כי
השם
אמר
לו:
"לא
תלך
עמהם
לא
תאֹר
את
העם
כי
ברוך
הוא"
(לעיל
,
יב)
-
בעבור
שלא
יקלל
את
העם
ימנענו
,
ואיך
יהיה
מותר
לו
ללכת
עם
שרים
אחרים?!
ולא
מנעו
מלכת
בעבור
חסרון
מעלת
השרים.
ומה
שאמר
רבי
אברהם
גם
הוא
אינו
נכון
,
שיִנחם
האלהים
וישיב
את
דברו
אחור
בעבור
עקשות
השואל;
וענין
"שלח
לך
אנשים"
לא
כן
היה
,
וכבר
פירשתי
טעמו;
ולא
יעניש
האלהים
בדבר
אשר
יתן
רשות
בו
,
וחלילה!
ובמדרש
אמרו
(ראה
תנח'
בלק
ח):
מכאן
אתה
למד
,
שבדרך
שאדם
רוצה
לילך
בה
מוליכין
אותו
וכו'.
והנכון
בעיני
בענין
הזה
,
כי
מתחלה
מנעוֹ
השם
שלא
יקלל
את
העם
"כי
ברוך
הוא"
(לעיל
,
יב);
ולמה
ילך
עמהם
אחרי
שלא
יקללם
,
והם
לא
יחפצו
בו
לדבר
אחר?
על
כן
אמר:
"לא
תלך
עמהם"
,
ש"לא
תאור
את
העם
כי
ברוך
הוא".
ובידוע
כי
בלעם
הודיעם
כל
דברי
האלהים.
ובלק
שלח
אליו
פעם
שנית
כי
לא
האמין
,
והוסיף
לו
כבוד
בשרים
רבים
ונכבדים
מן
הראשונים
,
והתנה
להרבות
כבודו
ושכרו
-
ובלעם
ענה
אותם
שאין
הדבר
תלוי
בממון
ולא
ברצונו
,
רק
הכל
ביד
השם
,
וישאל
ממנו
עוד
מה
יצוה
אותו.
ועשה
זה
כהוגן
,
כי
מה
ידע
הוא
בדעת
עליון
(ע"פ
במ'
כד
,
טז)?
ועצת
יי'
לעולם
טובה
,
והוא
יורה
חטאים
בדרך
(ע"פ
תה'
כה
,
ח)
,
ויודיענו
מה
יענה
מלאכי
גוי
(ע"פ
יש'
יד
,
לב)
או
יגיד
לו
מה
יקרה
להם
בעתיד.
והנה
השם
אמר
לו:
כבר
הודעתיך
,
כי
העם
ברוך
ולא
תוכל
לקללם;
ועתה
חזרו
לפניך
,
ואם
לקרוא
לך
בלבד
באו
,
כלומר
,
שיִתרצו
בלכתך
עמהם
על
מנת
שלא
לקלל
את
העם
,
כאשר
הודעתם
מתחלה
,
קום
לך
אתם
,
ואך
את
הדבר
אשר
אדבר
אליך
אותו
תעשה;
שאפילו
אם
אצוה
אותך
לברך
-
שתברכם
,
לא
תירא
מבלק;
וזה
טעם
'אם'.
וכן
היה
החֵפץ
לַשֵם
הנכבד
מתחלה
,
שילך
עמהם
אחרי
הודיעו
אותם
שלא
יקללם
,
ושיתנהג
בענינם
כאשר
יצווה;
כי
הרצון
לפניו
יתברך
שיברך
את
ישראל
מפי
נביא
לגוים.
והנה
היה
על
בלעם
להגיד
כן
לשרי
בלק
,
ולאמר:
הנה
הרשה
אותי
השם
להיותי
קרוא
לכם
בלבד
,
אבל
על
מנת
שלא
לקלל
את
העם
,
ועל
מנת
שאם
יצוה
אותי
לברך
-
שאברכם;
ואם
לא
יתרצו
בכך
,
יהיו
מניחים
אותו.
כי
גם
בפעם
הזאת
השנית
אמר
בלק:
"ולכה
נא
קבה
לי
את
העם
הזה"
(לעיל
,
יז)
-
לא
יחפץ
בו
להודיעו
עתידות
,
ולא
לדבר
אחר
,
זולתי
לקוב
את
העם.
והנה
בלעם
,
מרוב
חפצו
ללכת
,
לא
הודיעם
זה
ולא
אמר
להם
כלום
,
ויקם
בבקר
ויחבש
את
אתונו
וילך
עמהם
כרוצה
להשלים
חפצם;
על
כן
חרה
אף
השם
כי
הולך
הוא
-
שאלו
הודיעם
לא
היה
הולך.
ועוד
,
שהיה
בזה
חלול
השם
,
כי
בלכתו
עמהם
סתם
,
והוא
ברשות
השם
,
חשבו
שנתן
לו
רשות
לקלל
להם
את
העם
,
והנה
חזר
בו
ממה
שאמר
תחלה
"לא
תאֹר
את
העם
כי
ברוך
הוא"
,
כפי
מה
שהגיד
להם;
וכאשר
יראו
עוד
שלא
יקללם
,
יאמרו
כי
אחרי
כן
נמלך
עוד
,
או
יהתל
בהם
כהתל
באנוש
(ע"פ
איוב
יג
,
ט)
-
חלילה
לאל
מעשות
כדבר
הזה
(ע"פ
בר'
יח
,
כה)
,
כי
נצח
ישראל
לא
יכזב
ולא
ינחם
(ע"פ
ש"א
טו
,
כט)!
אם
לקרוא
לך
באו
האנשים
קום
לך
אתם
-
רוצה
לומר:
אם
הם
רוצים
לקרוא
לך
שתבא
אצל
בלק
,
קום
לך
אתם;
אך
לא
תלך
שם
לקוב
את
העם
כמו
ששואל
בלק
,
אך
את
הדבר
אשר
אדבר
אליך
אותו
תעשה.
ואמנם
אמר
לו
כך
,
כי
תחלה
אמר
לו
השם
יתעלה:
"לא
תלך
עמהם
לא
תאור
את
העם
כי
ברוך
הוא"
(לעיל
,
יב);
וחשב
בלעם
מזה
המאמר
,
שהשם
יתעלה
מנע
ממנו
ההליכה
עמהם
אע"פ
שלא
יאור
את
העם
,
ולזה
אמר
אל
שרי
מואב:
"מאן
יי'
לתתי
להלוך
עמכם"
(לעיל
,
יג).
ולזה
אמר
לו
עתה
,
שאינו
מונע
ממנו
ההליכה
אל
בלק
,
אך
מונע
ממנו
מה
ששאל
ממנו
,
לקוב
את
העם.