תנ"ך - ויגל
ה'
את־עיני
בלעם
וירא
את־מלאך
ה'
נצב
בדרך
וחרבו
שלפה
בידו
ויקד
וישתחו
לאפיו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְגַ֣ל
יְהוָה֘
אֶת־עֵינֵ֣י
בִלְעָם֒
וַיַּ֞רְא
אֶת־מַלְאַ֤ךְ
יְהוָה֙
נִצָּ֣ב
בַּדֶּ֔רֶךְ
וְחַרְבּ֥וֹ
שְׁלֻפָ֖ה
בְּיָד֑וֹ
וַיִּקֹּ֥ד
וַיִּשְׁתַּ֖חוּ
לְאַפָּֽיו:
(במדבר פרק כב פסוק לא)
וַיְגַל
יְהוָה
אֶת־עֵינֵי
בִלְעָם
וַיַּרְא
אֶת־מַלְאַךְ
יְהוָה
נִצָּב
בַּדֶּרֶךְ
וְחַרְבּוֹ
שְׁלֻפָה
בְּיָדוֹ
וַיִּקֹּד
וַיִּשְׁתַּחוּ
לְאַפָּיו:
(במדבר פרק כב פסוק לא)
ויגל
ה'
את־עיני
בלעם
וירא
את־מלאך
ה'
נצב
בדרך
וחרבו
שלפה
בידו
ויקד
וישתחו
לאפיו:
(במדבר פרק כב פסוק לא)
ויגל
יהוה
את־עיני
בלעם
וירא
את־מלאך
יהוה
נצב
בדרך
וחרבו
שלפה
בידו
ויקד
וישתחו
לאפיו:
(במדבר פרק כב פסוק לא)
וּגלָא
יְיָ
יָת
עֵינֵי
בִלעָם
וַחֲזָא
יָת
מַלאֲכָא
דַייָ
מְעַתַּד
בְּאוֹרחָא
וְחַרבֵּיהּ
שְׁלִיפָא
בִּידֵיהּ
וּכרַע
וּסגֵיד
לְאַפּוֹהִי
:
ויגל
-
ב':
במ'
כב
,
לא;
יש'
כב
,
ח.
וישתחו
לאפיו
-
ג':
בר'
מח
,
יב;
*במ'
כב
,
לא;
ש"ב
יח
,
כח.
וישתחו
לאפיו
ג'
ויוצא
יוסף
אתם
ויגל
יי'
את
עיני
בלעם
אחימעץ.
ויגל
-
ב'
את
מסך
יהודה;
וישתחו
לאפיו
-
ג'.
ויגל
יי'
-
כנער
אלישע
(ראה
מ"ב
ו
,
יז);
שהוסיף
במאור
עיניו
,
או
הכהו
תחלה
בסנורים.
וישתחו
לאפיו
―
פרשתיו
(בר'
יט
,
א).
ויגל
יי'
את
עיני
בלעם
-
מזה
הכתוב
נלמוד
,
כי
בלעם
לא
היה
נביא
,
אך
יצטרך
לגלוי
עינים
בראית
המלאך
,
כאשר
יאמר
הכתוב
במי
שלא
הגיע
לנבואה
,
כנער
אלישע
(מ"ב
ו
,
יז)
והגר
המצרית
(בר'
כא
,
יט)
,
ולא
יאמר
כן
בנביאים.
וכך
קראוֹ
הכתוב:
"בלעם
בן
בעור
הקוסם"
(יהו'
יג
,
כב).
ומה
שאמר
הוא:
"כאשר
ידבר
יי'
אלי"
(לעיל
,
ח)
-
יקרא
ידיעתו
העתידות
בקסמיו
'דבר
יי''.
אבל
לכבוד
ישראל
בא
אליו
השם
בלילה
ההוא
,
ואחרי
כן
זכה
לגלוי
עינים
בראיית
המלאך
ודבר
עמו
,
ובסוף
עלה
למעלת
"מחזה
שדי"
(במ'
כד
,
ד);
והכל
בענין
ישראל
ולכבודם.
ואחרי
ששב
לארצו
היה
קוסם
,
כי
כן
יקראנו
הכתוב
במיתתו
,
"ואת
בלעם
בן
בעור
הקוסם
הרגו...
בחרב"
(יהו'
יג
,
כב)
,
וחלילה
שישלחו
יד
בנביא
השם!
וכך
אמרו
במדרש
'במדבר
סיני
רבא'
(כ
,
טז):
בלעם
נזקק
לרוח
הקדש
,
וכשנזדווג
לבלק
נסתלקה
ממנו
רוח
הקדש
וחזר
להיות
קוסם
כבתחלה
,
לפיכך
צוח:
רם
הייתי
והורידני
בלק.