תנ"ך - ויהי
בבקר
ויקח
בלק
את־בלעם
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֣י
בַבֹּ֔קֶר
וַיִּקַּ֤ח
בָּלָק֙
אֶת־בִּלְעָ֔ם
וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ
בָּמ֣וֹת
בָּ֑עַל
וַיַּ֥רְא
מִשָּׁ֖ם
קְצֵ֥ה
הָעָֽם:
(במדבר פרק כב פסוק מא)
וַיְהִי
בַבֹּקֶר
וַיִּקַּח
בָּלָק
אֶת־בִּלְעָם
וַיַּעֲלֵהוּ
בָּמוֹת
בָּעַל
וַיַּרְא
מִשָּׁם
קְצֵה
הָעָם:
(במדבר פרק כב פסוק מא)
ויהי
בבקר
ויקח
בלק
את־בלעם
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם:
(במדבר פרק כב פסוק מא)
ויהי
בבקר
ויקח
בלק
את־בלעם
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם:
(במדבר פרק כב פסוק מא)
וַהֲוָה
בְצַפרָא
וּדבַר
בָּלָק
יָת
בִּלעָם
וְאַסְקֵיהּ
לְרָמַת
דַּחלְתֵיהּ
וַחֲזָא
מִתַּמָן
קְצָת
מִן
עַמָא
:
[במות
בעל
-
כתרגומו:
"לרמתיה
דחלתיה"
-
שם
עבודה
זרה.]
[במות
בעל
-
אל
מקום
גבוה.]
במות
בעל
-
הוא
"בעלי
במות
ארנון"
(במ'
כא
,
כח).
וירא
משם
קצה
העם
-
כי
הם
חונים
לארבע
רוחות
השמים.
וירא
משם
קצה
העם
-
כל
העם
מקצה
(ע"פ
בר'
יט
,
ד);
שראם
כולם
עד
סוף
המחנה.
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם
-
היה
מעלה
אותו
במקום
אשר
יראנו
,
כדי
שיתכון
אליו
בקללתו
ולא
תפרד
נפשו
מהם;
כי
אלה
מכחות
הנפש
,
להיות
דבקה
בעת
הראיה
,
כידוע
מענין
החכמים
(ראה
ב"ק
קיז
,
א):
'דלי
לי
גבינאי
,
דבעינא
למחזייה;
דלי
ליה
,
יהב
ביה
עיניה
ונח
נפשיה'.
[(תוספת
רמב"ן
עצמו:)
והגיד
הכתוב
שלא
ראה
כל
המחנה
,
כי
היו
חונים
ארבעה
דגלים
לארבע
רוחות
השמים;
ובפעם
השנית
אמר
לו
בלק:
"אפס
קצהו
תראה
וכולו
לא
תראה"
(במ'
כג
,
יג)
-
כלומר:
גם
בפעם
הזאת
לא
תראהו
כלו
,
גם
(אם)
הוא
הדבר
המונע
ממך
קללתם
,
אבל
"קבנו
לי
משם"
(שם)
אם
תוכל
,
כי
אין
מקום
להראותו
כלו
משם;
חשב
בלק
,
אולי
יש
באחת
הקצוות
דגל
אנשים
צדיקים
וטובים
,
אשר
אין
השם
חפץ
דכאו
(ע"פ
יש'
נג
,
י).
ויתכן
עוד
לפרש
,
כי
בפעם
הראשון
ראהו
כלו
,
כי
במות
בעל
מקום
גבוה;
וראו
שניהם
משם
קצה
העם
ובנו
שם
המזבחות
(ראה
במ'
כג
,
א
-
ב)
,
והלך
בלעם
אל
ראש
הגבעה
אשר
בהר
ההוא
וירא
את
כולו;
וזה
טעם
"וילך
שפי"
(במ'
כג
,
ג)
-
שהלך
אל
שפי
שבו;
כדברי
רבי
אברהם.]
ויעלהו
במות
בעל
וירא
משם
קצה
העם
-
יש
לשאול
בכאן
שאלה
עמוקה
והוא
,
שכבר
יֵרָאה
מזה
המקום
,
וממה
שאמר
אחר
זה
"אפס
קצהו
תראה
וכלו
לא
תראה"
(במ'
כג
,
יג)
,
וממה
שאמר
"וישא
בלעם
את
עיניו
וירא
את
ישראל
שוכן
לשבטיו"
(במ'
כד
,
ב)
-
שכבר
היה
מדקדק
בלעם
שיראה
את
ישראל
,
כדי
שיהיה
זה
כלי
לקוב
אותם.
והנה
יפול
בזה
ספק
חזק:
אי
זה
רושם
היה
בראייתו
ישראל
,
להגיע
להם
קללה
ועונש?
ואם
אמרנו
כי
אולי
בעין
הרע
היה
מגיע
היזק
למי
שיביט
בהם
,
מצד
איד
ארסיי
נתך
ממנו
,
הנה
ידמה
כי
ממקום
רחוק
כל
כך
לא
היה
אפשר
שיגיע
הִפָּעֲלוּת
למובטים
מפני
האיד
הנתך
מעין
בלעם
,
כי
הוא
לא
יפעל
באי
זה
מרחק
הזדמן!
ועוד:
איך
לא
היו
נזוקים
העומדים
לפניו?
ועוד:
אי
זה
רושם
היה
בזה
אל
שיהיו
מבורכים
אשר
יברכם
,
והנה
מצאנו
שאמר
לו
בלק:
"גם
קוב
לא
תקבנו
גם
ברך
לא
תברכנו"
(במ'
כג
,
כה)?
והנראה
בעיני
,
שהוא
היה
רוצה
לראות
אותם
כדי
שתתבודד
מחשבתו
בהם
,
ויהיה
זה
סבה
אל
שיִוָדע
לו
מה
שראוי
שיקרה
לחלק
-
חלק
מהם
מרע
או
מטוב;
כי
זה
מתנאי
הנבואה
והקסם
,
כמו
שביארנו
בשני
מ'ספר
מלחמות
יי''
(ראה
פרק
ו).
והנה
היה
במות
בעל
מקום
גבוה
אצל
גבול
מואב
,
היה
יכול
בלעם
לראות
משם
קצה
העם.
ואמר
החכם
אבן
עזרא
,
כי
הוא
'בעל
במות
ארנון'
(ראה
במ'
כא
,
כח);
ונכון
הוא.