תנ"ך - ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בּ֔וֹ וַאֲגָרֲשֶׁ֖נּוּ מִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר: (במדבר פרק כב פסוק ו)

טקסט וניקוד:

וְעַתָּה לְכָה־נָּא אָרָה־לִּי אֶת־הָעָם הַזֶּה כִּי־עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי אוּלַי אוּכַל נַכֶּה־בּוֹ וַאֲגָרֲשֶׁנּוּ מִן־הָאָרֶץ כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר: (במדבר פרק כב פסוק ו)

טקסט בלבד:

ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר: (במדבר פרק כב פסוק ו)

תיקון קוראים:

ועתה לכה־נא ארה־לי את־העם הזה כי־עצום הוא ממני אולי אוכל נכה־בו ואגרשנו מן־הארץ כי ידעתי את אשר־תברך מברך ואשר תאר יואר: (במדבר פרק כב פסוק ו)
וּכעַן אֵיתַא כְעַן לוּט לִי יָת עַמָא הָדֵין אֲרֵי תַקִיף הוּא מִנִי מָאִם אִכּוֹל לְאָגָחָא בֵיהּ קְרָב וַאֲתָרְכִנֵיהּ מִן אַרעָא אֲרֵי יָדַענָא יָת דִּתבָרֵיך מְבָרַך וְדִתלוּט לִיט :

ארה - ב': במ' כב , ו; כג , ז. מברך - ג': במ' כב , ו; תה' קיג , ב; איוב א , כא. תאר - ג': *שמ' כב , כז; במ' כב , ו , יב.

ואגרשנו - ל'; מברך - ג'; תאר - ג'; יואר - ל'.

נכה בו - אני ועמי נכה בהם. דבר אחר: לשון משנה הוא (ב"מ ט , ו): מנכה לו מן הדמים; לחסר מהם מעט. כי ידעתי וגו' - על ידי מלחמת סיחון שעֲזָרתוֹ להכות את מואב (ראה תנח' בלק ד).

את אשר תברך - בנבואה. גם בלק היה יודע שנביא היה , ובנבואה היה אומר העתידות ― או על ידי קסמים , כי כן נקרא "בלעם הקוסם" ביהושע (יג , כב) ― אך סבור הוא שיועילו לו תפלותיו וקרבנותיו.

ארה לי - לשון צווי , מפעלי הכפל , בחסרון אות הכפל; וכן "קבה לי" (להלן , יא). והנה קוב על משקל "שמור" (דב' יב , כח) , ו"קבה לי" בחסרון הה"א - על דרך משקל "שכב" (ש"ב יג , ה); "רכב צלח" (תה' מה , ה). נכה בו - שם הפועל. ואין טענה בעבור היותו בה"א , כי הנה כמוהו "לכלה (בנוסחנו: לכלא) הפשע" (דנ' ט , כד). יואר - הו"ו הנח הנעלם - תחת הדגש , שהוא תחת אות הכפל , כמו "על כמון יוּסָּב" (יש' כח , כז); ולא היה כמוהו , בעבור אות הגרון , כמשפט.

אולי אוכל שנכה בו - אני ועמי , ואגרשנו מן הארץ - שלי , שלקחו מיד סיחון , שלקחה ממואב , כדכתיב "והוא נלחם במלך מואב" (במ' כא , כו) [הגה"ה]. כי ידעתי את אשר תברך מבורך - לפי שהתנבא על מואב ונפלו ביד סיחון , כדכתיב "על כן יאמרו המושלים" (שם , כז) - וזהו בלעם וחביריו.

לכה נא ארה לי את העם הזה וגו' - אחשוב , כי מפני שהיה בלעם קוסם , כאמרו "ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו... בחרב" (יהו' יג , כב) - ולזאת הסבה גם כן הביאו לו קסמים (ראה להלן , ז) - הנה היה יודע בקסם העתיד לבא על איש ואיש ביותר שלם שאפשר שתגיע זאת הידיעה לקוסם , ולזה נתיחד בזה הענין מבין שאר הקוסמים , שדברים רבים מדבריו נתקיימו. ומצד תחבולותיו , כאשר היה יודע מצד הקסם שיגיע רע לאיש - מה , היה מקלל אותו , וכאשר היה יודע העת הראוי שיגיע בו לאיש - מה טוב , היה מברך אותו; והיה מביא זה האנשים להאמין כי מבורכיו הם ברוכים ומקולליו הם מקוללים. ואפשר עוד , שהיה עושה מעשים - מה ממין הנַחַש והכשוף להזיק למי שירצה ולהועיל למי שירצה , כמו שנבאר עם זכירתנו תועלות זאת הפרשה (תועלת ג בקובץ תועלות לרלב"ג , במ' כב , ב - כה , ט).
ריכוז קישורים