תנ"ך - ויאמר אליו בלק לך־לכה־נא אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לְךָ־לְכָה־נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלּ֖וֹ לֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנוֹ־לִ֖י מִשָּֽׁם: (במדבר פרק כג פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְךָ־לְכָה־נָּא אִתִּי אֶל־מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ־לִי מִשָּׁם: (במדבר פרק כג פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויאמר אליו בלק לך־לכה־נא אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם: (במדבר פרק כג פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויאמר אליו בלק לך־לכה־נא אתי אל־מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו־לי משם: (במדבר פרק כג פסוק יג)
וַאֲמַר לֵיהּ בָּלָק אֵיתַא כְעַן עִמִי לַאֲתַר אָחֳרָן דְּתִחזֵינֵיהּ מִתַּמָן לְחוֹד קְצָתֵיהּ תִּחזֵי וְכוּלֵיהּ לָא תִחזֵי וּתלוּטֵיהּ לִי מִתַּמָן :

לך - ג' חסר בלישנא (הליכה): במ' כג , יג; שו' יט , יג; דה"ב כה , יז. וכלו - ב': במ' כג , יג; שה"ש ה , טז.

לך - לכה ק' , ג' חס' בלשנ'; וכלו - ב' מחמדים; וקבנו - ל'.

וקבנו - לשון ציווי: קללהו.

אפס קצהו - רק. וקבנו - מלה זרה. ולפי דקדוק (ראה שלשה ס"ד עמ' 115 : 'קבב') , כי הצווי כעתיד , ואין ביניהם רק הסימן. "ירדפהו" (שו' ט , מ) , 'ירדפנוּ' , 'ירדפנהוּ' , "אויב ירדפו" (הושע ח , ג); ובאה זאת המלה מורכבת עם נו"ן ובחולם. ולפי דעת רבי יהודה המדקדק הראשון (ראה שלשה ס"ד עמ' 115 : 'קבב') , שהוא משרש קבן; אם כן לא יתכן להיותה צווי , כי לא ימצא כן מהבנין 'הקל'. אולי תהי שם הפועל על משקל "ומשמרו את השבועה" (דב' ז , ח).

לכה נא אתי אל מקום אחר וגו' , עד וכולו לא תראה - הכא אמר ליה: שמא אין אדוניהם של אלו רוצה שתקללם כולם. אבל אביאך אל מקום אחר , שלא תראם כולם אלא מקצתם; ושמא יודה לך במקצת לקללם , וימעטו אותו 'מקצת'. וכיון שראה שלא יוכל לקלל אותו 'מקצת' , הוליכו אל מקום אחר (ראה להלן , כז) , שראה 'מקצת' אחר. אמר: שמא בזה ה'מקצת' - טובים שבהם , ואינו רוצה שתקלל 'מקצת' זה , והוליכו למקום אחר , אולי יכול לקלל 'מקצת' האחר. ולכך הוליכו בשלושה מקומות. ורבותינו פירשו (ראה תנח' בלק יא , יג) , שבלק היה רואה בקסמיו , שמאילו שלושה מקומות עתיד לבא פורענות , ולכך הוליכו לאילו המקומות; והוא כתוב בפירוש רש"י ז"ל (ראה להלן יד , כח). בתחילה כתב "וכל שרי מואב אתו" (ראה לעיל , ו) , ולבסוף כתב "ושרי מואב" (להלן , יז); דכיון שראו שמברך ישראל , הלכו להם מקצתם. וכיון שראה שאינו יכול לקלל , לא כולם ולא מקצתם , אמר לו: לך "ברח לך אל מקומך" כי "מנעך יי' מכבוד" (במ' כד , יא).
ריכוז קישורים