יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ושרי
מואב
אתו
-
ולמעלה
(פס'
ו)
הוא
אומר
"וכל
שרי
מואב"!?
-
כיון
שראו
שאין
בו
תקוה
,
הלכו
להם
מקצתן
ולא
נשארו
אלא
מקצתן
(ראה
תנח'
בלק
יג).
מה
דבר
יי'
-
לשון
צחוק
הוא
זה
,
כלומר:
אינך
ברשותך
(ראה
שם).
מה
דיבר
יי'
-
כלומר:
יודע
אני
בך
,
שלא
תאמר
אלא
מה
שדיבר
יי'.
והוא
ענה
לו:
מה
אתה
סבור
שדיבר?
לא
איש
אל
ויכזב!
'כזב'
קורא
מי
שחוזר
בדיבורו
בחנם;
שיש
סִפּק
בידו
לעשות
מה
שאמר
,
והוא
אינו
עומד
בדיבורו
וחוזר
בו
חנם
-
זהו
כזבן.
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
אינו
כן.
ובן
אדם
ויתנחם
-
כמו
אדם
,
שאין
סִפּק
לעשות
מה
שאמר
,
ומתנחם
על
מה
שאֲמָרוֹ.
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
כל
יכול
,
ואילו
שתי
מדות
אינם
מצויות
בהקדוש
ברוך
הוא.
אבל
יש
מידה
שלישית:
כגון
אדם
שאומר
לחבירו:
אני
נותן
לך
כך
וכך
,
בשביל
שתכבדינו
ותעבדינו;
וזה
אינו
רוצה
לעבוד
ולכבד
,
והוא
מתנחם
מלתת
לו.
וזאת
ה'נחמה'
-
בפשיעת
המקבל
,
שלא
מילא
תנאו.
והנותן
-
אמיתי
,
ועמד
בדיבורו;
שלא
התנה
אלא
על
מנת.
וכן
גבי
רעה
שאדם
אומר
להרע
לחבירו
,
ובא
זה
ופייסו
,
ואינו
עושה
לו
רעה.
זה
מצוי
בהקדוש
ברוך
הוא
,
כי
הדין
עמו;
כמו
גבי
אדם
,
דכתיב
"כי
נחמתי
כי
עשיתים"
(בר'
ו
,
ז)
-
שאני
בראתים
לכבודי
,
כדכתיב
"כל
הנקרא
בשמי
לכבודי
(בנוסחנו:
ולכבודי)
בראתיו"
וגו'
(יש'
מג
,
ז)
,
והם
השחיתו
דרכם;
לכך
נחמתי
על
פשיעתם.
וכן
"נחמתי
כי
המלכתי
את
שאול
למלך
כי
שב
מאחרי"
(ש"א
טו
,
יא)
-
ואני
אמרתי
לו
על
יד
שמואל:
"והייתם
גם
אתם
וגם
המלך
אשר
מלך
עליכם
אחרי
(בנוסחנו:
אחר)
יי'
אלהיכם"
(ש"א
יב
,
יד)
,
והוא
שב
מאחרי.
וכן
במדה
רעה
,
כמו
בנינוה
ובישראל
,
ששבו
מדרכם
הרעה
ומן
החמס:
"וינחם
יי'
על
הרעה"
(שמ'
לב
,
יד;
וראה
יונה
ג
,
י).
וכן
הוא
אומר
לדוד:
"אם
ישמרו
בניך
את
דרכם"
(מ"א
ב
,
ד).
וכן
פירשתי
בבראשית
(ו
,
ז)
,
כי
שלוש
נחמות
מצויות
באדם:
אחת
שאינו
עומד
בדיבורו
,
ואחת
שאינו
יכול
,
ואחת
בפשיעת
המקבל.
ועל
השנים
אמר
בלעם
,
שאינו
בהקדוש
ברוך
הוא:
נחמת
כזב
ונחמת
שאינו
יכול.
ולכך
מתמה
ואומר:
ההוא
-
הקדוש
ברוך
הוא
-
אמר
ולא
יעשה
וגו'?
בתמיה.
ויאמר
לו
בלק
מה
דבר
יי'
-
אמר
לו
זה
,
לפי
שכבר
אמר
לו
בלעם
כי
"את
אשר
ישים
יי'
בפי
אותו
אשמור
לדבר"
(לעיל
,
יב).