תנ"ך - אל
מוציאם
ממצרים
כתועפת
ראם
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֵ֖ל
מוֹצִיאָ֣ם
מִמִּצְרָ֑יִם
כְּתוֹעֲפֹ֥ת
רְאֵ֖ם
לֽוֹ:
(במדבר פרק כג פסוק כב)
אֵל
מוֹצִיאָם
מִמִּצְרָיִם
כְּתוֹעֲפֹת
רְאֵם
לוֹ:
(במדבר פרק כג פסוק כב)
אל
מוציאם
ממצרים
כתועפת
ראם
לו:
(במדבר פרק כג פסוק כב)
אל
מוציאם
ממצרים
כתועפת
ראם
לו:
(במדבר פרק כג פסוק כב)
אֵל
דְּאַפֵּיקִנוּן
מִמִצרָיִם
תֻּקפָא
וְרוּמָא
דִּילֵיהּ
:
אל
מוציאם
ממצרים
-
אתה
אמרת:
"הנה
עם
יצא
ממצרים"
(במ'
כב
,
ה)!?
לא
מעצמו
יצא
,
[אלא]
אלהיהם
הוציאם
(ראה
תנח'
בלק
יד).
כתעפות
(בנוסחנו:
כתועפֹת)
ראם
לו
-
כתוקף
,
רום
וגובה
שלו
(ראה
ת"א);
וכן
"כסף
תועפות
לך"
(איוב
כב
,
כה)
-
לשון
מעוז
המה
(ראה
מחברת:
'עף').
ואומר
אני
שהוא
לשון
"עוף
יעופף"
(בר'
א
,
כ)
-
המעופף
ברום
וגובה
ותוקף
רב
הוא
זה;
ותועפות
ראם
-
עפיפת
גובה.
דבר
אחר:
תועפות
ראם
-
תוקף
ראמים
[ואמרו
רבותינו
(גיטין
סח
,
ב):
אלו
השדים].
אל
מוציאם
ממצרים
-
וזה
השם
,
שהוא
עמו
,
הוא
תקיף
,
והראה
אותות
במצרים.
כתועפות
-
כמו
קרני
ראם
(ע"פ
דב'
לג
,
יז);
ופירוש
'תועפות'
-
תוקף
,
וכן
"תועפות
הרים
לו"
(תה'
צה
,
ד).
גם
יתכן
היות
פירושו:
וקרני
הרים;
"וכסף
תועפות"
(איוב
כב
,
כה)
פירושו:
וכסף
תועפות
הרים
לו.
ואמר
לו
,
כמו
"ותרועת
מלך
בו"
(לעיל
,
כא);
והטעם
,
שזה
האל
שם
תוקף
לישראל.
וכל
זה
בעבור
שהוא
דבק
בשם
,
ולא
יבקש
כי
אם
מאתו
,
כי
אין
להם
צורך
לניחוש
וקסם
(ראה
להלן
,
כג).
וזהו
סמיכה
גדולה
,
שהרי
אל
חזק
המוציאם
ממצרים!
כי
אל
-
לשון
חוזק;
כמו
"ואת
אלי
(בנוסחנו:
אילי)
הארץ
לקח"
(יח'
יז
,
יג).
כתועפת
-
ככפלי
כפלים;
וחוזקו
כפול
מכח
הראם.
תועפות
-
לשון
'כפול';
כמו
"כפול"
(שמ'
כח
,
טז)
,
דמתרגמינן:
"עוף"
(ת"א);
וכמו
"תעופה
כבוקר
תהיה"
(איוב
יא
,
יז)
-
כלומר:
חשיכה
כפולה
תהיה
בבוקר.
ואעפ"י
שראם
-
כאין
נגד
הבורא
,
בן
אדם
אינו
יכול
לדַמוֹת
מְשָלוֹ
אלא
במה
שעיני
בני
אדם
רואות;
כמו
"יי'...
כאריה
ישאג"
(הו'
יא
,
י)
-
ואריה
אינו
כלום.
לא
הביט
און
ביעקב
-
יחזור
אל
האל
הנזכר
(לעיל
,
יט);
יאמר
,
שלא
הביט
השם
און
ושקר
ביעקב
,
ולא
ראה
בהם
עמל
וכעס
שיעשו
לפניו;
ועל
כן
הוא
עִמם
ותרועת
מלכותו
בהם
-
כי
יריע
אף
יצריח
על
אויביהם
יתגבר
(ע"פ
יש'
מב
,
יג).
זה
דעת
רבי
אברהם
,
ונכון
הוא.
ויתכן
עוד
לפרש
,
כי
און
במקום
הזה
-
כמו
"תחת
און
ראיתי
אהלי
כושן"
(חב'
ג
,
ז)
,
ועמל
-
כמוהו
,
וכן
"תחת
לשונו
עמל
ואון"
(תה'
י
,
ז)
-
כזב
ושקר;
כי
הדבר
שלא
יהיה
ולא
יבא
כי
שקר
הוא
יקָרא
'און'
ו'עמל'
,
בעבור
שלא
יגיע
לאדם
ממנו
,
רק
העמל.
יאמר:
"הנה
ברך
לקחתי
וברך
ולא
אשיבנה"
(לעיל
,
כ)
,
כי
לא
הביט
אדם
ביעקב
ולא
ראה
איש
בישראל
און
ודבר
כזב
,
אין
בטחונם
שקר
ואין
תוחלתם
נכזבת
,
אבל
כל
ברכותיהם
ובטחונם
יתקיימו
לעולם;
כלשון
"הנה
כה
מבטנו"
(יש'
כ
,
ו);
"וחתו
ובשו
מכוש
מבטם"
(שם
,
ה)
,
וכן
"ולא
הבטתם
אל
עושֶׂהָ
ויוצרה
מרחוק
לא
ראיתם"
(יש'
כב
,
יא)
-
ענין
בטחון
ותקוה.
ואמר
הטעם:
כי
יי'
אלהיו
עמו
,
אשר
לא
יכזב
ולא
ינחם
(ראה
לעיל
,
יט)
,
ותרועת
מלך
גבור
בו
,
שלא
יְנֻצַח
לעולם;
כי
בהוציאו
אותם
ממצרים
הנה
לו
תוקף
גדול
,
כתועפות
ראם
על
כל
בהמה
,
ואיך
לא
יתקיימו
כל
ברכותיהם?!
ואין
בהם
נחש
וקסם
(ראה
להלן
,
כג).
והנה
זה
האלוה
שהוא
עמם
,
הוא
האל
המוציא
אותם
ממצרים
באותות
ובמופתים;
לא
באמצעות
מערכת
הכוכבים
,
אך
בגבורה
חזקה.
והמשילה
לתוקף
הראם
,
לדבר
כלשון
בני
אדם.