תנ"ך - אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֵ֖ל מוֹצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתוֹעֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֽוֹ: (במדבר פרק כג פסוק כב)

טקסט וניקוד:

אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ: (במדבר פרק כג פסוק כב)

טקסט בלבד:

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו: (במדבר פרק כג פסוק כב)

תיקון קוראים:

אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו: (במדבר פרק כג פסוק כב)
אֵל דְּאַפֵּיקִנוּן מִמִצרָיִם תֻּקפָא וְרוּמָא דִּילֵיהּ :

אל מוציאם ממצרים - אתה אמרת: "הנה עם יצא ממצרים" (במ' כב , ה)!? לא מעצמו יצא , [אלא] אלהיהם הוציאם (ראה תנח' בלק יד). כתעפות (בנוסחנו: כתועפֹת) ראם לו - כתוקף , רום וגובה שלו (ראה ת"א); וכן "כסף תועפות לך" (איוב כב , כה) - לשון מעוז המה (ראה מחברת: 'עף'). ואומר אני שהוא לשון "עוף יעופף" (בר' א , כ) - המעופף ברום וגובה ותוקף רב הוא זה; ותועפות ראם - עפיפת גובה. דבר אחר: תועפות ראם - תוקף ראמים [ואמרו רבותינו (גיטין סח , ב): אלו השדים].

אל מוציאם ממצרים - וזה השם , שהוא עמו , הוא תקיף , והראה אותות במצרים. כתועפות - כמו קרני ראם (ע"פ דב' לג , יז); ופירוש 'תועפות' - תוקף , וכן "תועפות הרים לו" (תה' צה , ד). גם יתכן היות פירושו: וקרני הרים; "וכסף תועפות" (איוב כב , כה) פירושו: וכסף תועפות הרים לו. ואמר לו , כמו "ותרועת מלך בו" (לעיל , כא); והטעם , שזה האל שם תוקף לישראל. וכל זה בעבור שהוא דבק בשם , ולא יבקש כי אם מאתו , כי אין להם צורך לניחוש וקסם (ראה להלן , כג).

וזהו סמיכה גדולה , שהרי אל חזק המוציאם ממצרים! כי אל - לשון חוזק; כמו "ואת אלי (בנוסחנו: אילי) הארץ לקח" (יח' יז , יג). כתועפת - ככפלי כפלים; וחוזקו כפול מכח הראם. תועפות - לשון 'כפול'; כמו "כפול" (שמ' כח , טז) , דמתרגמינן: "עוף" (ת"א); וכמו "תעופה כבוקר תהיה" (איוב יא , יז) - כלומר: חשיכה כפולה תהיה בבוקר. ואעפ"י שראם - כאין נגד הבורא , בן אדם אינו יכול לדַמוֹת מְשָלוֹ אלא במה שעיני בני אדם רואות; כמו "יי'... כאריה ישאג" (הו' יא , י) - ואריה אינו כלום.

לא הביט און ביעקב - יחזור אל האל הנזכר (לעיל , יט); יאמר , שלא הביט השם און ושקר ביעקב , ולא ראה בהם עמל וכעס שיעשו לפניו; ועל כן הוא עִמם ותרועת מלכותו בהם - כי יריע אף יצריח על אויביהם יתגבר (ע"פ יש' מב , יג). זה דעת רבי אברהם , ונכון הוא. ויתכן עוד לפרש , כי און במקום הזה - כמו "תחת און ראיתי אהלי כושן" (חב' ג , ז) , ועמל - כמוהו , וכן "תחת לשונו עמל ואון" (תה' י , ז) - כזב ושקר; כי הדבר שלא יהיה ולא יבא כי שקר הוא יקָרא 'און' ו'עמל' , בעבור שלא יגיע לאדם ממנו , רק העמל. יאמר: "הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה" (לעיל , כ) , כי לא הביט אדם ביעקב ולא ראה איש בישראל און ודבר כזב , אין בטחונם שקר ואין תוחלתם נכזבת , אבל כל ברכותיהם ובטחונם יתקיימו לעולם; כלשון "הנה כה מבטנו" (יש' כ , ו); "וחתו ובשו מכוש מבטם" (שם , ה) , וכן "ולא הבטתם אל עושֶׂהָ ויוצרה מרחוק לא ראיתם" (יש' כב , יא) - ענין בטחון ותקוה. ואמר הטעם: כי יי' אלהיו עמו , אשר לא יכזב ולא ינחם (ראה לעיל , יט) , ותרועת מלך גבור בו , שלא יְנֻצַח לעולם; כי בהוציאו אותם ממצרים הנה לו תוקף גדול , כתועפות ראם על כל בהמה , ואיך לא יתקיימו כל ברכותיהם?! ואין בהם נחש וקסם (ראה להלן , כג).

והנה זה האלוה שהוא עמם , הוא האל המוציא אותם ממצרים באותות ובמופתים; לא באמצעות מערכת הכוכבים , אך בגבורה חזקה. והמשילה לתוקף הראם , לדבר כלשון בני אדם.
ריכוז קישורים