תנ"ך - ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ: (במדבר פרק כג פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל־בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֶת־שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחֹת עָרַכְתִּי וָאַעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ: (במדבר פרק כג פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח: (במדבר פרק כג פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויקר אלהים אל־בלעם ויאמר אליו את־שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח: (במדבר פרק כג פסוק ד)
וְעָרַע מֵימַר מִן קֳדָם יְיָ בְּבִלעָם וַאֲמַר קֳדָמוֹהִי יָת שִׁבעָה מַדבְּחִין סַדַּרִית וְאַסֵיקִית תּוֹר וּדכַר עַל כָּל מַדבַּח :

ויקר - ב': במ' כג , ד , טז. ויקר אלהים - ג' זוגין מן ב' ב' בחד עינין , חד 'יי'' וחד 'אלהים' (שלושה זוגות של שני פסוקים באותו ענין , בפסוק אחד כתוב 'יי'' ובפסוק האחר כתוב 'אלהים'): שמ' ה , ח , יז. - במ' כג , ד , טז. - תה' מ , יז; ע , ה. המזבחת - ג' (חסר , בלישנא): כל אורייתא (במ' ג , לא; כג , א , ד , יד , כט); מ"ב כא , ג , ד. ערכתי - ג': במ' כג , ד; תה' קלב , יז; איוב יג , יח.

[ויקר - לשון עראי.] [ויקר - לשון גנאי , לשון טומאת קרי , כלומר: בקושי ובבזיון היה נגלה עליו ביום , אלא להראות אהבתם של ישראל (ראה תנ"ב וישלח כד).] את שבעת המזבחות - 'שבעה מזבחות ערכתי' אין כתיב כאן , אלא שבעת המזבחות; אמר לפניו: אבותיהם של אילו בנו לפניך שבעה מזבחות , ואני ערכתי כנגד כולן: אברהם בנה ארבעה: "ויבן שם מזבח ליי' הנראה אליו" (בר' יב , ז); "ויעתק משם ההרה" וגו' (שם , ח); "ויאהל אברם" וגו' (בר' יג , יח); ואחד בהר המוריה (ראה בר' כב , ט). יצחק בנה אחד: "ויבן שם מזבח" וגו' "ויכרו שם עבדי יצחק באר" (בר' כו , כה). יעקב בנה שניים: אחד בשכם (ראה בר' לג , כ) , ואחד בביתאל (ראה בר' לה , ז; תנ"ב צו א). ואעל פר ואיל במזבח - ואברהם לא העלה בו אלא איל אחד (ראה בר' כב , יג).

ואעל פר ואיל - בצווי.

ויקר אלהים אל בלעם - בעבור שלא היה האיש הזה מגיע למעלת הנבואה , על כן יאמר בו כלשון הזה , כי עתה בא אליו דבור השם דרך מקרה , לכבוד ישראל; ולכך אמר בו "ויבא אלהים אל בלעם" (במ' כב , כ) , כי הלשון הזה לא יאמר בנביאים , רק במי שלא בא במדרגה ההיא; וכן "ויבא אלהים אל אבימלך" (בר' כ , ג); "ויבא אלהים אל לבן" (בר' לא , כד). ואיפשר שפירושו: ביאת הרצון בדבור מן העליון אל השכלים אשר יחלימו; כי גם בלעם ביום "נופל" (במ' כד , ד) - ותרדמה נפלה עליו (ע"פ בר' טו , יב) - "וגלוי עינים". וטעם ויקר אלהים... ויאמר אליו - כי כאשר קרה לבלעם כמקרים אשר יקראו לאנשי רוח הקדש בהתבודדם , שחלף רוח על פניו , תסמר שערת בשרו , פחד קראתהו ורעדה ורב עצמותיו הפחיד (ע"פ איוב ד , יד - טו) , והודו נהפך עליו למשחית (ע"פ דנ' י , ח) והוא נופל על פניו ארצה , אז אמר: את שבעת המזבחות ערכתי - והוא דרך תפלה , כאשר פירשתי (לעיל , א); והשם לא שמע אליו על כונתו , ואמר לו: "כה תדבר" (להלן , ה).

את שבעת המזבחות ערכתי וגו' - ידמה שצוהו השם יתעלה לעשות כן קודם זה , כדי להמשיך אליו הנבואה , ולזה אמר: את שבעת המזבחות ערכתי , ולא אמר 'שבעה מזבחות ערכתי'.
ריכוז קישורים