תנ"ך - וישא
משלו
ויאמר
מן־ארם
ינחני
בלק
מלך־מואב
מהררי־קדם
לכה
ארה־לי
יעקב
ולכה
זעמה
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּשָּׂ֥א
מְשָׁל֖וֹ
וַיֹּאמַ֑ר
מִן־אֲ֠רָם
יַנְחֵ֨נִי
בָלָ֤ק
מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙
מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם
לְכָה֙
אָֽרָה־לִּ֣י
יַעֲקֹ֔ב
וּלְכָ֖ה
זֹעֲמָ֥ה
יִשְׂרָאֵֽל:
(במדבר פרק כג פסוק ז)
וַיִּשָּׂא
מְשָׁלוֹ
וַיֹּאמַר
מִן־אֲרָם
יַנְחֵנִי
בָלָק
מֶלֶךְ־מוֹאָב
מֵהַרְרֵי־קֶדֶם
לְכָה
אָרָה־לִּי
יַעֲקֹב
וּלְכָה
זֹעֲמָה
יִשְׂרָאֵל:
(במדבר פרק כג פסוק ז)
וישא
משלו
ויאמר
מן־ארם
ינחני
בלק
מלך־מואב
מהררי־קדם
לכה
ארה־לי
יעקב
ולכה
זעמה
ישראל:
(במדבר פרק כג פסוק ז)
וישא
משלו
ויאמר
מן־ארם
ינחני
בלק
מלך־מואב
מהררי־קדם
לכה
ארה־לי
יעקב
ולכה
זעמה
ישראל:
(במדבר פרק כג פסוק ז)
וּנטַל
מַתלֵיהּ
וַאֲמַר
מִן
אֲרַם
דַּבְּרַנִי
בָלָק
מַלכָּא
דְמוֹאָב
מִטוּרֵי
מַדנְחָא
אֵיתַא
לוּט
לִי
יַעֲקֹב
וְאֵיתַא
תָּרֵיך
לִי
יִשׂרָאֵל
:
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
ראה
במ'
יא
,
כז.
מן
-
ארם
-
ג'
(בלישנא):
במ'
כג
,
ז;
דה"א
יט
,
ו
(פעמיים).
ינחני
-
ב':
במ'
כג
,
ז;
*תה'
כג
,
ג.
מהררי
-
ג':
*במ'
כג
,
ז;
תה'
עו
,
ה;
שה"ש
ד
,
ח.
ארה
-
ב':
במ'
כב
,
ו;
כג
,
ז.
מהררי
ג'
מן
ארם
ינחני
בלק
מלך
נאור
אתה
אדיר
מהררי
טרף
ממענות
אריות
מהררי
נמ'.
מן
-
ארם
-
ג';
ינחני
-
ב'
במעגלי
צדק;
מהררי
-
ג';
ארה
-
ב';
זעמה
-
ל'.
[ארה
לי
יעקב
ולכה
זעמה
ישראל
-
בשני
שמותיהם
אמר
לו
לקללם
,
שמא
אחד
מהם
מובהק.]
ינחני
-
הנחני.
מהררי
קדם
-
כפל
לשון
,
דכתיב
"ארם
מקדם"
(יש'
ט
,
יא).
כלומר:
טורח
גדול
מארץ
רחוקה
,
ובחנם
,
כי
לא
יועיל
לו.
זַעֲמָה
-
נראה
לי
,
פתח
,
שהוא
לשון
ציווי;
אבל
'זוֹעֲמָה'
,
מלא
פום
(בחולם)
,
משמע:
נקבה
זועמת;
כמו
"אש
אוכלה"
(דב'
ד
,
כד);
"והיא
שופטה
את
ישראל"
(שו'
ד
,
ד).
וישא
משלו
-
המשל
הוא:
"כי
מראש
צורים"
(להלן
,
ט).
ומהררי
קדם
-
מזרח.
לכה
ארה
-
תחסר
מלת
'ואמר'.
ובשיר
השירים
כמוה
רבים
,
והוא
דרך
קצרה.
זעמה
ישראל
-
הטעם
כפול
כמשפט
,
שהיא
דרך
לדבר
טעם
אחד
במלות
משונות
,
וישנוהו
לחזוק.
והיתה
ראויה
מלת
זועמה
להיותה
על
משקל
"זכרה
לי"
(נחמ'
ה
,
יט);
וכאשר
נפתח
העי"ן
בעבור
היותו
מהגרון
,
היה
בינו
ובין
הזי"ן
חולם
תחת
קמץ
חטף.
מהררי
קדם
-
רוצה
לומר:
מהרים
מזרחיים.
לכה
ארה
לי
יעקב
-
רוצה
לומר
,
ששלח
לו
שיקלל
יעקב
,
והרצון
בו:
בני
ישראל
,
כי
כבר
נקראו
'יעקב'
כמו
שנקראו
'ישראל'.
ולכה
זועמה
ישראל
-
רוצה
לומר:
הָבֵיא
הזעם
והקללה
על
ישראל.