תנ"ך - ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: (במדבר פרק כד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים: (במדבר פרק כד פסוק יד)

טקסט בלבד:

ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים: (במדבר פרק כד פסוק יד)

תיקון קוראים:

ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים: (במדבר פרק כד פסוק יד)
וּכעַן הָאֲנָא אָזֵיל לְעַמִי אֵיתַא אַמלְכִנָך מָא דְתַעֲבֵיד וַאֲחַוֵי לָך מָא דְיַעֲבֵיד עַמָא הָדֵין לְעַמָך בְּסוֹף יוֹמַיָא :

הולך - ט' מלא בתורה: ראה במ' כב , כב. הולך - י' מלא בתורה (בלישנא): ראה במ' יז , יא. איעצך - ג': שמ' יח , יט; *במ' כד , יד; יר' לח , טו.

איעצך ג' עתה שמע בקלי ועתה הנני הולך לעמי ויאמר ירמיהו.

הולך - ט' מל' בתור'; איעצך - ג'.

[הולך לעמי - מעתה הריני כשאר עמי , שנסתלק הקדוש ברוך הוא מעליו.] לכה איעצך - מה לך לעשות. ומה היא העצה? - אלהיהם של אילו שונא זמה הוא וכו' , [כדאיתא ב'חלק' (סנה' קו , א)]. תדע שבלעם השיאם עצה זו , להכשילם בזמה , שהרי נאמר "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (במ' לא , טז; ראה תנח' בלק יח). אשר יעשה העם הזה לעמך - מקרא קצר הוא: איעצך להכשילם , ואומר לך מה שהם עתידים להרע למואב באחרית הימים: ["ומחץ פאתי מואב" (להלן , יז); התרגום מפרש קוצר העברי]. [(תרי"ק:) ואני הכותב , יוסף ברבי שמעון , אומר אני: אינו קצר , כי לשון איעצך - לשון גילוי אוזן , שכל שנאמר בלשון 'מכשול' נופל בו לשון 'עיצה' , ודיבר הכתוב בהווה לשון בני אדם: כאשר רוצה למסור סוד מכוסה לחבירו , דבר שאינו רוצה שידעו בו רבים , הוא אומר לו: לכה איעצך , אע"פ שאינו עיצה].

איעצך - עצה להכשילם , לפי שידעתי. אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים - אבל עתה בקרוב בחייך לא תירא מהם. וזו היא העצה: "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" וגו' (במ' לא , טז); וכאן סָתַם משה את העצה , לפי שבלחש אמָרהּ בלעם לבלק , ולא נודעה העצה עד שפֵּרשהּ משה בשעת הצורך.

לכה איעצך - יש אומרים (ראה רש"י) כי הטעם על בנות מואב; וזה דבר רחוק , בעבור שאמר באחרית הימים. והנכון בעיני שהוא כמשמעו: אתן לך עצה , שתדע מה תעשה , כי זה העם - כן יעשה לעמך.

לכה איעצך על אותו דבר , שהיית ירא וחרד מפני הקהל היושב ממולך (ראה במ' כב , ה) , ומפחדו שלחת אלי. איעצך - אתן לך עצה , שלא תתגרה עמהם , שאין לך לירא מהם כלום; כי לא יזיקוך ולא לעמך כל ימיך. כי את אשר יעשה העם הזה לעמך - באחרית הימים יהיה , ולא עתה.

לכה איעצך - לפי שרצה לומר פורענות אומתו , כדכתיב "ומחץ פאתי מואב" (להלן , יז) , לכך אמר לו: איעצך , כלומר: אומר לך לצד אחד , דרך עצה , שלא ישמעו אחרים. לכה איעצך - מה לך לעשות; ומה היא העצה? - אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וכו' , כדאיתא ב'חלק' (סנה' קו , א). תדע שבלעם השיאם עצה זו , להכשילם בזמה , שהרי נאמר "הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם" (במ' לא , טז). אשר יעשה העם הזה לעמך - מקרא קצר הוא: איעצך להכשילם , ואומר לך מה הן עתידין להרע למואב באחרית. לשון רבנו שלמה; והנכון בעיני , שאמר לו: אגיד לך העצה אשר יעץ האלהים שיעשה העם הזה לעמך באחרית הימים; מלשון "זאת העצה היעוצה על כל הארץ" (יש' יד , כו); "שמעו עצת יי' אשר יעץ על אדום" (יר' מט , כ). ואמר איעצך , כי השומע העצה יקרא 'נועץ'. והנבואה הזאת - לימות המשיח היא , כי כל נבואותיו מוסיפות בעתידות: מתחלה אמר שהם חלק השם ונחלתו (ע"פ דב' לב , ט) , ובשנית הוסיף כָּבשם הארץ והָרגם מלכיה , ובשלישית ראה שבתם בארץ ופרו ורבו על הארץ והַעֲמידם מלך ינצח את אגג; ותִנשא עוד המלכות , שראה דוד מתנשא למעלה , וכמו שנאמר "וידע דוד כי הכינו יי' למלך וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל" (ש"ב ה , יב) , כלומר: בעבור ישראל אשר הבטיחם שתנשא מלכותם. ועתה בנבואה הזאת הרביעית יוסיף לראות ענין המשיח , ולכך הרחיק הענין מאד ואמר: "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" (להלן , יז) - מה שלא אמר כן בכל הנבואות הראשונות; ואמר שזאת עצת יי' שיעץ להיות באחרית הימים.

לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים - הנה קרא הודעת העתידות 'עצה' , לפי שהתועלת בזאת ההודעה הוא ההישרה ללקיחת עצה בדברים טרם באם; וכן הכונה במה שאמר "עצות מרחוק" (יש' כה , א); "ונדיב נדיבות יעץ" (יש' לב , ח); "מזמות (בנוסחנו: זמות) יעץ" (שם , ז); "פלא יועץ" (יש' ט , ה) , כמו שפירשנו בספר ישעיה (אינו מצוי בידינו). או יהיה 'חסר' , ותהיה הכונה בו: איעצך - מה תעשה , ואודיעך את אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים. והנה הביאור הראשון הוא היותר נכון לפי מה שאחשוב.
ריכוז קישורים