תנ"ך - ועתה
הנני
הולך
לעמי
לכה
איעצך
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְעַתָּ֕ה
הִנְנִ֥י
הוֹלֵ֖ךְ
לְעַמִּ֑י
לְכָה֙
אִיעָ֣צְךָ֔
אֲשֶׁ֨ר
יַעֲשֶׂ֜ה
הָעָ֥ם
הַזֶּ֛ה
לְעַמְּךָ֖
בְּאַחֲרִ֥ית
הַיָּמִֽים:
(במדבר פרק כד פסוק יד)
וְעַתָּה
הִנְנִי
הוֹלֵךְ
לְעַמִּי
לְכָה
אִיעָצְךָ
אֲשֶׁר
יַעֲשֶׂה
הָעָם
הַזֶּה
לְעַמְּךָ
בְּאַחֲרִית
הַיָּמִים:
(במדבר פרק כד פסוק יד)
ועתה
הנני
הולך
לעמי
לכה
איעצך
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים:
(במדבר פרק כד פסוק יד)
ועתה
הנני
הולך
לעמי
לכה
איעצך
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים:
(במדבר פרק כד פסוק יד)
וּכעַן
הָאֲנָא
אָזֵיל
לְעַמִי
אֵיתַא
אַמלְכִנָך
מָא
דְתַעֲבֵיד
וַאֲחַוֵי
לָך
מָא
דְיַעֲבֵיד
עַמָא
הָדֵין
לְעַמָך
בְּסוֹף
יוֹמַיָא
:
הולך
-
ט'
מלא
בתורה:
ראה
במ'
כב
,
כב.
הולך
-
י'
מלא
בתורה
(בלישנא):
ראה
במ'
יז
,
יא.
איעצך
-
ג':
שמ'
יח
,
יט;
*במ'
כד
,
יד;
יר'
לח
,
טו.
איעצך
ג'
עתה
שמע
בקלי
ועתה
הנני
הולך
לעמי
ויאמר
ירמיהו.
הולך
-
ט'
מל'
בתור';
איעצך
-
ג'.
[הולך
לעמי
-
מעתה
הריני
כשאר
עמי
,
שנסתלק
הקדוש
ברוך
הוא
מעליו.]
לכה
איעצך
-
מה
לך
לעשות.
ומה
היא
העצה?
-
אלהיהם
של
אילו
שונא
זמה
הוא
וכו'
,
[כדאיתא
ב'חלק'
(סנה'
קו
,
א)].
תדע
שבלעם
השיאם
עצה
זו
,
להכשילם
בזמה
,
שהרי
נאמר
"הן
הנה
היו
לבני
ישראל
בדבר
בלעם"
(במ'
לא
,
טז;
ראה
תנח'
בלק
יח).
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
-
מקרא
קצר
הוא:
איעצך
להכשילם
,
ואומר
לך
מה
שהם
עתידים
להרע
למואב
באחרית
הימים:
["ומחץ
פאתי
מואב"
(להלן
,
יז);
התרגום
מפרש
קוצר
העברי].
[(תרי"ק:)
ואני
הכותב
,
יוסף
ברבי
שמעון
,
אומר
אני:
אינו
קצר
,
כי
לשון
איעצך
-
לשון
גילוי
אוזן
,
שכל
שנאמר
בלשון
'מכשול'
נופל
בו
לשון
'עיצה'
,
ודיבר
הכתוב
בהווה
לשון
בני
אדם:
כאשר
רוצה
למסור
סוד
מכוסה
לחבירו
,
דבר
שאינו
רוצה
שידעו
בו
רבים
,
הוא
אומר
לו:
לכה
איעצך
,
אע"פ
שאינו
עיצה].
איעצך
-
עצה
להכשילם
,
לפי
שידעתי.
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים
-
אבל
עתה
בקרוב
בחייך
לא
תירא
מהם.
וזו
היא
העצה:
"הן
הנה
היו
לבני
ישראל
בדבר
בלעם"
וגו'
(במ'
לא
,
טז);
וכאן
סָתַם
משה
את
העצה
,
לפי
שבלחש
אמָרהּ
בלעם
לבלק
,
ולא
נודעה
העצה
עד
שפֵּרשהּ
משה
בשעת
הצורך.
לכה
איעצך
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
כי
הטעם
על
בנות
מואב;
וזה
דבר
רחוק
,
בעבור
שאמר
באחרית
הימים.
והנכון
בעיני
שהוא
כמשמעו:
אתן
לך
עצה
,
שתדע
מה
תעשה
,
כי
זה
העם
-
כן
יעשה
לעמך.
לכה
איעצך
על
אותו
דבר
,
שהיית
ירא
וחרד
מפני
הקהל
היושב
ממולך
(ראה
במ'
כב
,
ה)
,
ומפחדו
שלחת
אלי.
איעצך
-
אתן
לך
עצה
,
שלא
תתגרה
עמהם
,
שאין
לך
לירא
מהם
כלום;
כי
לא
יזיקוך
ולא
לעמך
כל
ימיך.
כי
את
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
-
באחרית
הימים
יהיה
,
ולא
עתה.
לכה
איעצך
-
לפי
שרצה
לומר
פורענות
אומתו
,
כדכתיב
"ומחץ
פאתי
מואב"
(להלן
,
יז)
,
לכך
אמר
לו:
איעצך
,
כלומר:
אומר
לך
לצד
אחד
,
דרך
עצה
,
שלא
ישמעו
אחרים.
לכה
איעצך
-
מה
לך
לעשות;
ומה
היא
העצה?
-
אלהיהם
של
אלו
שונא
זמה
הוא
וכו'
,
כדאיתא
ב'חלק'
(סנה'
קו
,
א).
תדע
שבלעם
השיאם
עצה
זו
,
להכשילם
בזמה
,
שהרי
נאמר
"הן
הנה
היו
לבני
ישראל
בדבר
בלעם"
(במ'
לא
,
טז).
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
-
מקרא
קצר
הוא:
איעצך
להכשילם
,
ואומר
לך
מה
הן
עתידין
להרע
למואב
באחרית.
לשון
רבנו
שלמה;
והנכון
בעיני
,
שאמר
לו:
אגיד
לך
העצה
אשר
יעץ
האלהים
שיעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים;
מלשון
"זאת
העצה
היעוצה
על
כל
הארץ"
(יש'
יד
,
כו);
"שמעו
עצת
יי'
אשר
יעץ
על
אדום"
(יר'
מט
,
כ).
ואמר
איעצך
,
כי
השומע
העצה
יקרא
'נועץ'.
והנבואה
הזאת
-
לימות
המשיח
היא
,
כי
כל
נבואותיו
מוסיפות
בעתידות:
מתחלה
אמר
שהם
חלק
השם
ונחלתו
(ע"פ
דב'
לב
,
ט)
,
ובשנית
הוסיף
כָּבשם
הארץ
והָרגם
מלכיה
,
ובשלישית
ראה
שבתם
בארץ
ופרו
ורבו
על
הארץ
והַעֲמידם
מלך
ינצח
את
אגג;
ותִנשא
עוד
המלכות
,
שראה
דוד
מתנשא
למעלה
,
וכמו
שנאמר
"וידע
דוד
כי
הכינו
יי'
למלך
וכי
נשא
ממלכתו
בעבור
עמו
ישראל"
(ש"ב
ה
,
יב)
,
כלומר:
בעבור
ישראל
אשר
הבטיחם
שתנשא
מלכותם.
ועתה
בנבואה
הזאת
הרביעית
יוסיף
לראות
ענין
המשיח
,
ולכך
הרחיק
הענין
מאד
ואמר:
"אראנו
ולא
עתה
אשורנו
ולא
קרוב"
(להלן
,
יז)
-
מה
שלא
אמר
כן
בכל
הנבואות
הראשונות;
ואמר
שזאת
עצת
יי'
שיעץ
להיות
באחרית
הימים.
לכה
איעצך
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים
-
הנה
קרא
הודעת
העתידות
'עצה'
,
לפי
שהתועלת
בזאת
ההודעה
הוא
ההישרה
ללקיחת
עצה
בדברים
טרם
באם;
וכן
הכונה
במה
שאמר
"עצות
מרחוק"
(יש'
כה
,
א);
"ונדיב
נדיבות
יעץ"
(יש'
לב
,
ח);
"מזמות
(בנוסחנו:
זמות)
יעץ"
(שם
,
ז);
"פלא
יועץ"
(יש'
ט
,
ה)
,
כמו
שפירשנו
בספר
ישעיה
(אינו
מצוי
בידינו).
או
יהיה
'חסר'
,
ותהיה
הכונה
בו:
איעצך
-
מה
תעשה
,
ואודיעך
את
אשר
יעשה
העם
הזה
לעמך
באחרית
הימים.
והנה
הביאור
הראשון
הוא
היותר
נכון
לפי
מה
שאחשוב.