תנ"ך - אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶרְאֶ֙נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֙בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת: (במדבר פרק כד פסוק יז)

טקסט וניקוד:

אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת: (במדבר פרק כד פסוק יז)

טקסט בלבד:

אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שת: (במדבר פרק כד פסוק יז)

תיקון קוראים:

אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל־בני־שת: (במדבר פרק כד פסוק יז)
חֲזֵיתֵיהּ וְלָא כְעַן סְכֵיתֵיהּ וְלָיְתוֹהִי קָרִיב כַּד יְקוּם מַלכָּא מִיַעֲקֹב וְיִתרַבַּא מְשִׁיחָא מִיִשׂרָאֵל וִיקַטֵיל רַברְבֵי מוֹאָב וְיִשׁלוֹט בְּכָל בְּנֵי אֱנָשָׁא :

אשורנו - ג' (בלישנא): במ' כג , ט; כד , יז; הו' יד , ט.

אשורנו - ג'; כוכב - ל'; וקרקר - ל'.

אראנו - רואה אני שבחו של יעקב וגדולתו , אך לא עתה הוא , כי לאחר זמן. דרך כוכב - כתרגומו. דרך כוכב - לשון "דרך קשתו" (איכה ב , ד) - שהכוכב עובר כחץ , 'דישטנט' בלעז , כלומר: יקום מזל. שבט - מלך רודה ומושל. ומחץ פאתי מואב - זהו דוד , [שנאמר] "... השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית" (ש"ב ח , ב; ראה מא"ג במ' כד , יז). וקרקר - לשון 'כורה' , כמו "אני קרתי" (מ"ב יט , כד); "מקבת בור נקרתם" (יש' נא , א); "יקרוה עורבי נחל" (מש' ל , יז); 'פורייר' [בלעז]. כל בני שת - כל האומות , שכולם יצאו משת , בנו של אדם הראשון.

אראנו - אני רואה עתה ועכשיו את העתידות , ולא עתה יהיה. כל בני שת - לפי הפשט: זה מלך המשיח.

אראנו ולא עתה - הקרוב אלי , כי זאת הנבואה על דוד. ואמר ולא עתה , כי אחרי ארבע מאות שנה היתה. אשורנו ולא קרוב - הטעם כפול. והמשל הוא כוכב ושבט. דרך כוכב - יש דמות כוכבים דורכים ברקיע , שלא היו בתולדת , ולא נודעו. וקם שבט - מלכות. והנכון בעיני , שמלת דרך - שיֵרָאה בדרכו , כטעם "הכוכבים ממסלותם" (שו' ה , כ). ורבים פירשוהו (ראה דב"ר א , כ) על המשיח. וקדמונינו אמרו (ראה יומא נד , א) שסנחריב בלבל הגוים , והנה מואב ועמלק ואשור (ראה להלן , יז , כ , כב)! ועוד: למה השלים וענו עבר (להלן , כד)? רק היה ראוי להיות דרך כוכב בסוף מְשָלוֹ! וחסירי דעת יחשבו , כי המפרש דרך כוכב על דוד הוא מכחש ביאת המשיח; חלילה חלילה! כי המשיח מבואר באר היטב בנבואת דניאל , כאשר פרשתי (דנ' ז , יד) , שהזכיר עמידת מלכות יון , וקום החשמונים , ועמידת הבית , ושני המצור , והגלות והישועה , זה אחר זה. ואין צורך לנביא בעולם עם דברי משה , שהוא העקר: "אם יהיה נדחך בקצה השמים... ושב יי' אלהיך את שבותך" (דב' ל , ד - ג). ומחץ פאתי מואב - כן עשה דוד (ראה ש"ב ח , ב). וקרקר - כמו "מקרקר קיר ושוע" (יש' כב , ה); והטעם: הורס הקיר , כמו "מסעף" (שם י , לג). בני שת - כמו 'בני אדם' , כי הוא העיקר , כי נח מבני בניו היה. ויאמר היצחקי , כי פירושו על בני עמון גם מואב , והטעם כפול. ואמר שהוא מגזרת "וחשופי שת" (יש' כ , ד) - רמז לבנות לוט (ראה בר' יט , לא - לו). והוא רחוק בעיני , כי השת הוא האחור , שהוא כמו היסוד , כמו "כי השתות יהרסון" (תה' יא , ג). ורבים פירשו כל בני שת - מגזרת "כי השתות" , והטעם , כי יהרוס המדינות; ואיננו רחוק.

אשורנו - אני שר ורואה אותו , אבל לא יהיה קרוב; וכפל מלה הוא. דרך כוכב מיעקב - נתחזק הכוכב והמזל של יעקב. ודרך - לשון חוזק; כמו "תדרכי נפשי עוז" (שו' ה , כא). וגם יש לפרש דרך - לשון 'דֶרֶך'; כלומר: 'איימנא אשטיילא' (בלעז): כבר נכנס הכוכב והמזל בדרך - שיעלה ויעמוד מלך חזק על ישראל , שימחץ פאתי מואב - כלומר: השרים שהם הפאות; כמו 'אבן הפיאה' , שמעמיד כל הבניין. ועל דוד ניבא , דכתיב ביה "ויך דוד את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות" (ראה ש"ב ח , ב). וקם שבט - גם הוא לשון כוכב , שהולך ונמשך דרך הילוכו אל מקום המזל; ודמיא דכוכבא דשביט (ע"פ ברכות נח , ב). ויש לפרש (ראה רש"י וראב"ע): לשון מקל ורצועה וממשלה; אך לפי שהוא כפל מלה על דרך כוכב , יש לפרש לשון כוכב.

דרך כוכב מיעקב - בעבור כי המשיח יקבץ נדחי ישראל מקצה הארץ , ימשילנו לכוכב הדורך ברקיע מקצה השמים , וכמו שנאמר בו "וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה" (בנוסחנו: הֲוָא; דנ' ז , יג). ואמר שהוא רואה לזמן רחוק , שידרך כוכב מקצה השמים ויקום ממנו שבט מושל , ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת בן אדם , שהוא אבי כל האומות. והזכיר פאתי מואב - להודיע לבלק , כי עמו לא יפול ביד ישראל עתה , אבל באחרית הימים לא ינצל מואב מיד השבט המושל בו. וטעם פאתי מואב - לומר כי זה השבט יקרקר כל בני שת , ולא ינצל מואב מידו אע"פ שהם קצוצי פאה (ראה יר' ט , כה) ואין להם שם באומות ולא ילחמו בישראל.

אראנו ולא עתה - רוצה לומר , שאחר זמן רב יהיה זה , לפי שמה שזכר תחלה ממואב , לא היה כי אם אחר זה כמו ארבע מאות שנה; כי כשנבנה הבית היו ארבע מאות ושמֹנים שנה מעת צאת בני ישראל מארץ מצרים (ראה מ"א ו , א). אשורנו ולא קרוב - כפל הענין במלות שונות. או הוא שב למה שזכר ממלך המשיח , שיהיה אחר כן זמן ארוך אורך נפלא (ראה מא"ג במ' כד , יז); והוא היותר נכון. ולזה שִנה לשונו ממה שאמר תחלה 'ולא עתה' , כי כבר יצדק על מה שיהיה אחר זמן קרוב , שהוא לא עתה , ולא יצדק עליו שהוא לא קרוב; ולזה הורה אמרו 'ולא קרוב' על מרחק יותר עצום. דרך כוכב - רמז למלך המשיח שיגָלו ויֵרָאו פעולותיו בקצות הארץ , ולזה המשילו לכוכב , שהוא נגלה ונראה לכל; ולהורות גם כן על עליונותו ורוממותו (ראה תנ"ב דב' הוספה ו). ועוד , שכמו שמהכוכב יושפעו פעולות רבות בזה העולם מזולת שיפגש במתפעלים ממנו , כן יושפעו מהמשיח פעולות רבות בזולת פגישה , כאמרו "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע" (יש' יא , ד). ולזה אמר דרך - להתפשט פעולותיו בקצות הארץ. וקם שבט מישראל - רמז לדוד; והנה קראוֹ 'שבט' - שיַכֶּה בִּפגישה , וכן הענין במלחמות דוד. ואמר עליו 'וקם' - להורות על שפעולותיו במלחמותיו לא יתפשטו בקצות הארץ , אבל יעמוד במקומו וילחם בסביבותיו. ולפי שאמר לו שיודיעהו מה יעשה העם הזה לעמו באחרית הימים (ראה לעיל , יד) , הקדים לזכור תחלה מלחמת דוד על מואב , שמדדם בחבל: שני חבלים להמית וחבל אחד להחיות (ראה ש"ב ח , ב). ויִדמה , שהחבל שהיה להחיות היה באמצע , ולזה אמר שהוא הכה 'פאות מואב'. ואחר זה זכר מלחמת המשיח על כל הגוים , כי הם כלם בני שת , כי לו לבדו נתקיים המציאות ונח היה מזרעו. וטעם וקרקר כל בני שת - שיהרוס אותם וירמסם , כטעם "מקרקר קיר" (יש' כב , ה; ראה מא"ג במ' כד , יז).
ריכוז קישורים