תנ"ך - יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יִֽזַּל־מַ֙יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְע֖וֹ בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכּ֔וֹ וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֽוֹ: (במדבר פרק כד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ: (במדבר פרק כד פסוק ז)

טקסט בלבד:

יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו: (במדבר פרק כד פסוק ז)

תיקון קוראים:

יזל־מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו: (במדבר פרק כד פסוק ז)
יִסגֵּי מַלכָּא דְּיִתרַבַּא מִבְּנוֹהִי וְיִשׁלוֹט בְּעַמְמִין סַגִּיאִין וְיִתַּקַף מֵאֲגַג מַלכֵּיהּ וְתִנַטַל מַלכוּתֵיהּ :

וזרעו - ז': ראה במ' יד , כד. במים - ז' רפין: שמ' טו , י; *וי' טו , יג; *במ' כד , ז; יח' כז , כו; תה' עז , כ; קז , כג; נחמ' ט , יא. מלכתו - ג' חסר: *במ' כד , ז; מ"א ב , יב; יר' נב , לא.

וזרעו ז' וזרעו יהיה מלא וזרעו במים רבים וזרעו יורשנה מדוע הוטלו הוא כל היום חונן ומלוה וזרעו יירש ארץ וזרעו מבקש לחם. במים ז' רפי' נשפת ברוחך וכי יטהר הזב יזל מים מדליו במים רבים הבאוך בים דרכך ושבילך במים יורדי הים באניות והים בקעת לפניהם. מלכתו ג' חס' ותנשא מלכתו מאד בשנת מלכתו.

יזל - ל'; מדליו - ל'; במים - ז'; מלכתו - ג' חס'.

מדליו - מבארותיו. ופירושו כתרגומו (ראה סנה' קה , ב). וזרעו במים רבים - לשון הצלחה הוא זה , כזרע הזרוע על המים. וירם מאגג מלכו - מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק (ראה מא"ג במ' כד , ו). ותנשא מלכותו - של יעקב יותר ויותר , שיבא אחריו דוד ושלמה (ראה שם , ז).

וירום מאגג מלכו - שאול. כל מלכי עמלק נקראין 'אגג' (ראה ש"א טו , ח) , כמו כל מלכי מצרים קרוים 'פרעה' , מלכי פלשתים 'אבימלך' , ושל ירושלים 'מלכי צדק' (ראה בר' יד , יח) , 'אדוני צדק' (ראה יהו' י , א).

יזל מים - הנה מים לשון יחיד , כמו "מי נדה לא זרק עליו" (במ' יט , יג). מדליו - כמו "מדליותיו" (יר' יא , טז). וזרעו במים רבים - כזרע שרוָה במים רבים; והטעם , שכל יום יצמח ויגדל וירום. וטעם וירום מאגג מלכו - נבואה על שאול שהוא המלך הראשון; כי קודם שאול היו שופטים ולא מלכים.

יזל מים מדליו - כמו "הרים נזלו" (שו' ה , ה) - יטפו מים ממקום שהם דולים; כמו "גם דלה דלה לנו" (שמ' ב , יט). כלומר: ירבה חיל מזרעו. כי 'אזל' - למים ולנהר , כמו "את מי הנהר העצומים והרבים את מלך בבל... שטף ועבר" וגו' (ראה יש' ח , ז - ח); כלומר: יצא חיל מזרעם. וזרעו יהיה במים רבים - ויגדל מאד. וירום מאגג מלכו - ירם יותר מאגג מלכו של ישראל. כל מלכי עמלק נקראים 'אגגי' , כמו מלכי מצרים - 'פרעה' , ומלכי פלשתים - 'אבימלך'. ותנשא מלכותו - של ישראל. והיה מתנבא על שאול , שנלחם באגגי (ראה ש"א טו).

וירֹם מאגג מלכו - מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק (ראה ש"א טו). נקרא שמו טרם הולדו , דומה לו "לכורש אשר החזקתי בימינו" (יש' מה , א); "הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו" (מ"א יג , ב); יצחק (ראה בר' יז , יט) , ישמעאל (ראה בר' טז , יא) , שלמה (ראה דה"א כב , ט). ותנשא מלכותו - של יעקב יותר ויותר , שיבא דוד ושלמה בנו אחריו; לשון רבנו שלמה , ויפה פירש. ויתכן שהיה כל מלך בעם עמלק נקרא 'אגג' , כי המלך הראשון אשר שָׂמו עליהם היה שמו כן , ונקראו בניו היושבים על כסאו בשמו , כדרך רובי המלכים גם היום שנקראים בשם תופס המלכות; וכן "המן האגגי" (אס' ח , ג) , כי היה מזרע המלוכה ההיא; כי רחוק הוא שיקרא הנביא שם הרשע בטרם נוצר בבטן (ע"פ יר' א , ה). וכן "גוג" (יח' לט , א - ב) - כל נשיא ארץ המגוג יקרא כן. והנה הוסיף בפעם הזאת השלישית , להודיע לבלק , כי אהלי יעקב יהיו טובים (ראה לעיל , ה) , רמז לעת היותם שוכני אהלים עד שינחלו הארץ; ומשכנות ישראל (ראה שם) גם כן יהיו טובים אחרי כִּבוש וחלוק , שישכנו בה במשכנות מבטחים (ע"פ יש' לב , יח). וכי תהיה ארצו מלאה כל טוב (ראה לעיל , ו) , כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו (ע"פ יש' נח , יא). וכי ינצח את עמלק בעבור שנלחם בו , ויאבד זכרו; ותנשא עוד המלכות של ישראל , שיהיו בה אחרי כן מלכים אדירים , יִנשאו מאד. ואמר לו , שיאכל כל צריו ועצמותיהם יגרם (להלן , ח) - רמז להונם וכל אשר להם. ואמר שישכנו בה לבטח לא ייראו מכל עם , כארי וכלביא (להלן , ט) שלא יירא פריץ חיות (ע"פ יש' לה , ט). ועתה נואש בלק ממנו , שאם ילחם בו - יאבד באמת , כי כל צריו יאכל (ראה לעיל , ה) , כאשר יאכל עמלק בעבור שנלחם בו; על כן אמר לו עתה שיברח אל מקומו , אין לו חפץ בו (ראה להלן , י - יא).

הנה ענין ישראל והסתעפות זרעו דומה לנחלים שנטיו ונתפשטו מימיהם במקומות רבים שלא יכזבו מימיהם (ע"פ יש' נח , יא) , כי בסורם יעמדו אחרים תחתיהם , דומים לראשונים; וכן הענין בישראל , כי במות האבות יקומו אחריהם בניהם וילכו בדרכי אבותיהם לעבוד השם יתעלה. וכדי שלא יחשוב חושב , שיתחייב מזה שלא ירבו ישראל יותר ממה שהיו אז , אמר שהם כגנות אצל נהר , שיצמיחו זרועיהם ויפרו וירבו תמיד. והנה עשה שנית משל אחר דומה לזה , ואמר שהם כאהלים נטע יי' - והם השמים הנטויים ומקיפים בכל הארץ , להורות על הנצחיות והקיום לישראל. ולפי שאין השמים פרים ורבים , שב להמשילם עוד לארזים שהם אצל מים , שהם אילנות גדולות ופרים ורבים תמיד מצד רוב הִמצא המזון להם. וכל כך ימצא להם המזון שיצמחו בו , עד שמדליותיו יזלו מים , והזרע שיפול מאחד - אחד מהדליות יהיה גם כן במים רבים. וזה לאות , שהאבות והבנים ובני הבנים והנמשך להם , כלם יהיו בזאת ההצלחה , עד שהמלך שהמליכו ישראל , והוא שאול , ירום מאגג , כי הוא ינצח אותו במלחמה (ראה ש"א טו , ז ואי') , ותנשא מלכותו מאד. וזה מבואר מענין מלכות שאול , לפי מה שנזכר בספר שמואל (ראה ש"א יד , מז - מח).

יזל מים מדליו - אמר זה על צד הפלא וההפלגה; לפי שהדולה ממים נובעים , הנה המים שבדלי אינם נובעים ולזה יִכלו מהדלי , והנה אמר שגם מדליו יזלו מים. והרצון בו , שבכל אחד מהם תמצא הברכה , עד שזרעו יהיה תמיד במים רבים להפרות ולהרבות. או יהיה הרצון באמרו מדליו - מדליותיו , רוצה לומר: מסעיפיו; וזה יהיה מרוב המים אשר הוא גדל בהם.
ריכוז קישורים