תנ"ך - פינחס
בן־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
השיב
את־חמתי
מעל
בני־ישראל
בקנאו
את־קנאתי
בתוכם
ולא־כליתי
את־בני־ישראל
בקנאתי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פִּֽינְחָ֨ס
בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר
בֶּן־אַהֲרֹ֣ן
הַכֹּהֵ֗ן
הֵשִׁ֤יב
אֶת־חֲמָתִי֙
מֵעַ֣ל
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל
בְּקַנְא֥וֹ
אֶת־קִנְאָתִ֖י
בְּתוֹכָ֑ם
וְלֹא־כִלִּ֥יתִי
אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּקִנְאָתִֽי:
(במדבר פרק כה פסוק יא)
פִּינְחָס
בֶּן־אֶלְעָזָר
בֶּן־אַהֲרֹן
הַכֹּהֵן
הֵשִׁיב
אֶת־חֲמָתִי
מֵעַל
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
בְּקַנְאוֹ
אֶת־קִנְאָתִי
בְּתוֹכָם
וְלֹא־כִלִּיתִי
אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל
בְּקִנְאָתִי:
(במדבר פרק כה פסוק יא)
פינחס
בן־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
השיב
את־חמתי
מעל
בני־ישראל
בקנאו
את־קנאתי
בתוכם
ולא־כליתי
את־בני־ישראל
בקנאתי:
(במדבר פרק כה פסוק יא)
פינחס
בן־אלעזר
בן־אהרן
הכהן
השיב
את־חמתי
מעל
בני־ישראל
בקנאו
את־קנאתי
בתוכם
ולא־כליתי
את־בני־ישראל
בקנאתי:
(במדבר פרק כה פסוק יא)
פִּינְחָס
בַּר
אֶלעָזָר
בַּר
אַהֲרֹן
כָּהֲנָא
אֲתֵיב
יָת
חִמתִּי
מֵעַל
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
בִּדקַנִי
יָת
קִנאֲתִי
בֵּינֵיהוֹן
וְלָא
שֵׁיצִיתִי
יָת
בְּנֵי
יִשׂרָאֵל
בְּקִנאֲתִי
:
פינחס
-
ל'
ראש'
פסוק';
בקנאו
-
ל'.
פינחס
בן
אלעזר
[בן
אהרן
הכהן]
-
לפי
שהיו
שבטים
מבזין
אותו:
הַרָאִיתם
בן
פוטי
זה
,
בן
שפיטם
אבי
אמו
עגלים
לעבודה
זרה
יהרֹג
נשיא
שבט
מישראל?!
לפיכך
בא
הכתוב
ויחסו
אחר
אהרן
(ראה
סנה'
פב
,
ב).
בקנאו
את
קנאתי
-
בנוקמו
את
נקמתי
,
בקצפו
את
הקצף
שהיה
לי
לקצוף.
כל
לשון
'קנאה'
הוא
המתחרה
לנקום
נקמת
דבר
,
'אינפנדרא'
[בלעז].
בקנאו
-
קל
הנו"ן
להקל
על
הלשון;
והטעם
,
כי
הוא
קנא
מקומי.
וכתוב
על
השם
,
כי
הוא
אל
קנא
בעבודה
זרה
(ראה
שמ'
כ
,
ד
-
ה)
,
ולולי
הוא
שקנא
,
הייתי
מכלה
כל
ישראל
בדֶבֶר
בקנאתי.
פנחס
(בנוסחנו:
פינחס)
בן
אלעזר
בן
אהרן
הכהן
השיב
את
חמתי
-
אין
לישראל
לישנאותו
על
שהרג
זמרי
,
כי
טובה
גדולה
עשה
להם
,
שהשיב
חמתי
מעליהם
,
ולא
כִּליתִם.
ואם
ישנאו
אותו
,
אין
בכך
כלום
,
כי
הנני
נותן
לו
את
בריתי
שלום
-
אין
לו
לירא
כלום
,
לא
מקרובי
זמרי
שהיה
נשיא
,
ולא
מקרובי
כזבי
שהיתה
בת
מלך.
הודיע
הקדוש
ברוך
הוא
למשה
,
שישלם
שכר
טוב
לפינחס
על
קנאתו
אשר
קנא
לאלהיו
ועל
הצדקה
שעשה
עם
ישראל
לכפר
עליהם
,
ולא
מתו
כולם
במגפה.
וצוהו
שיודיע
לישראל
שהוא
כהן
לעולם;
וזה
טעם
לכן
אמור
-
שיגיד
זה
בישראל.
ולא
אמר
הכתוב
'והיתה
לו
ולזרעו
אחריו
כהונת
עולם'
כמו
שנאמר
באהרן
(שמ'
כה
,
יג)
,
אבל
אמר:
ברית
כהונת
עולם;
ואמר:
את
בריתי
שלום
-
שיתן
לו
ברית
עם
השלום
דבק
בו
,
ובאהרן
נאמר
"לכבוד
ולתפארת"
(שמ'
כח
,
ב)
,
ולכך
אמר:
אשר
קנא
לאלהיו
-
והמשכיל
יבין.