תנ"ך - ויאמר ה' אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף־ה' מישראל:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל: (במדבר פרק כה פסוק ד)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה קַח אֶת־כָּל־רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף־יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל: (במדבר פרק כה פסוק ד)

טקסט בלבד:

ויאמר ה' אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש וישב חרון אף־ה' מישראל: (במדבר פרק כה פסוק ד)

תיקון קוראים:

ויאמר יהוה אל־משה קח את־כל־ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף־יהוה מישראל: (במדבר פרק כה פסוק ד)
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה דְּבַר יָת כָּל רֵישֵׁי עַמָא וְדוּן וּקטוֹל דְּחַייָב קְטוֹל קֳדָם יְיָ לָקֳבֵיל שִׁמשָׁא וִיתוּב תְּקוֹף רֻגזָא דַייָ מִיִשׂרָאֵל :

ויאמר יי' - ט' בטעמא (אזלא גרש) בסיפרא: ראה במ' ג , מ. אותם - ל"ט מלא בתורה: ראה במ' ד , יב. אותם - י"א מלא בסיפרא: ראה במ' ד , יב. וישב - ה"י רפין: *במ' כה , ד; דב' כ , ה , ו , ז , ח; ש"א ה , יא; כט , ד; מ"ב ה , י; יש' נה , ז; קה' יב , ז; *דנ' יא , י , כח; דה"ב כט , י; ל , ו , ח.

וישב ה"י רפ' והוקע אותם אשר בנה אשר נטע אשר ארש הירא למקומו אל מקומו בשרך וירחמהו ממנו מכם אל הפליטה העפר ויתגרה ברכוש.

ויאמר יי' - ט' בטע' בסיפ'; והוקע - ל'; וישב - ה"י.

קח את כל ראשי העם - לשפוט את העובדים לפעור (ראה סנה' לה , א). והוקע אותם - את העובדים. והוקע - היא תלייה , כמו שמצינו בבני שאול: "והוקענום ליי'" (ש"ב כא , ו; ראה סנה' לד , ב) - ושם (פס' ט) תלייה מפורשת. עבודה זרה בסקילה , וכל הנסקלין נתלין (ראה סנה' מה , ב - מו , א). נגד השמש - לעין כל. ומדרש אגדה (תנח' בלק יט): השמש מודיע את החוטאים: הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו.

והוקע אותם - החוטאים; כמו "והוקענום... בגבעת שאול" (ש"ב כא , ו) , לשון תלייה והריגה.

והוקע אותם - הטעם: על הנצמדים; והעד , שהוא כתוב "ויאמר משה אל שופטי ישראל" (להלן , ה). והוקע אותם - כמו "ויוקיעום בהר" (ש"ב כא , ט) , כדברי המתרגם ארמית (ת"י שם). והעד: נגד השמש; והטעם: בפרהסיא , כמו "לעיני השמש הזאת" (ש"ב יב , יא).

והוקע אותם ליי' נגד השמש - הוא כענין אמרו "והוקענום ליי'" (ש"ב כא , ו). והרצון בזה: קח את כל ראשי העם - והם השופטים , שהיו שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות (ראה שמ' יח , כה) , שיעשו אלו המשפטים מהעובדים (ראה ירוש' סנה' י , ב [כח , ד]). והוקע את החוטאים ליי' - לעיני הכל , כדי שיִוָסרו השאר. ודבר ה'הוקעה' הוא ההריגה וההמתה , אם בתלייה אם בזולת זה.
ריכוז קישורים