תנ"ך - ראובן
בכור
ישראל
בני
ראובן
חנוך
משפחת
החנכי
לפלוא
משפחת
הפלאי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רְאוּבֵ֖ן
בְּכ֣וֹר
יִשְׂרָאֵ֑ל
בְּנֵ֣י
רְאוּבֵ֗ן
חֲנוֹךְ֙
מִשְׁפַּ֣חַת
הַחֲנֹכִ֔י
לְפַלּ֕וּא
מִשְׁפַּ֖חַת
הַפַּלֻּאִֽי:
(במדבר פרק כו פסוק ה)
רְאוּבֵן
בְּכוֹר
יִשְׂרָאֵל
בְּנֵי
רְאוּבֵן
חֲנוֹךְ
מִשְׁפַּחַת
הַחֲנֹכִי
לְפַלּוּא
מִשְׁפַּחַת
הַפַּלֻּאִי:
(במדבר פרק כו פסוק ה)
ראובן
בכור
ישראל
בני
ראובן
חנוך
משפחת
החנכי
לפלוא
משפחת
הפלאי:
(במדבר פרק כו פסוק ה)
ראובן
בכור
ישראל
בני
ראובן
חנוך
משפחת
החנכי
לפלוא
משפחת
הפלאי:
(במדבר פרק כו פסוק ה)
רְאוּבֵן
בֻּכרָא
דְיִשׂרָאֵל
בְּנֵי
רְאוּבֵן
חֲנוֹך
זַרעִית
חֲנוֹך
לְפַלוּא
זַרעִית
פַּלוּא
:
החנכי
-
ג'
חסר
בלישנא:
*בר'
כה
,
ד;
*במ'
כו
,
ה;
מש'
כב
,
ו.
ג'
חס'
בלשנ'
עיפה
ועפר
וחנך
ואבידע
משפחת
החנכי
חנך
לנער
על
פי
דרכו.
החנכי
-
ג'
חס'
בלשנ';
הפלאי
-
ל'.
משפחת
החנוכי
-
[לפי
שהיו
האומות
מונין
אותם:
מה
אלו
מתייחסין
על
שבטיהן
,
סבורין
הם
שלא
שלטו
המצריים
באמותיהם?
אם
בגופן
היו
שולטים
,
קל
וחומר
בנשותיהם;
לפיכך
הטיל
הקדוש
ברוך
הוא
שמו
עליהם
,
ה"י
מצד
זה
ויו"ד
מצד
זה
,
לומר:
אני
מעיד
עליהם
שהם
בני
אבותיהם
(ראה
שה"ר
ד
,
יב);
וזהו
שמפורש
על
ידי
דוד:
"שבטי
יה
עדות
לישראל"
(תה'
קכב
,
ד)]
-
השם
[הזה]
מעיד
עליהם
לשבטיהם
,
ולפיכך
כתוב
בכולן:
החנוכי
,
הפלואי;
אבל
בימנה
(ראה
להלן
,
מד)
לא
הוצרך
לומר
'משפחת
הימני'
,
לפי
שהשם
קבוע
בו
-
יו"ד
בראש
וה"י
בסוף
(ראה
שה"ר
ד
,
יב).
חנוך
משפחת
החנכי
-
אולי
כאשר
נתחלקה
הארץ
לשבטים
,
על
דעת
רבותינו
(ב"ב
קכב
,
א)
,
ונטל
שבט
שמעון
המועט
כשבט
יהודה
המרובה
,
חלק
כחלק
,
כך
נתחלקה
לבתי
אבות
ליורדים
למצרים;
ועשו
מנחלת
ראובן
ארבעה
חלקים
,
והיה
חלק
משפחת
החנוכי
כחלק
משפחת
הפלואי
וחצרון
וכרמי
,
אע"פ
שאינן
שוות
במספר
שמות
לגלגלותם.
וזה
טעם
המנין
הזה
,
שימנו
המשפחות
ליורדי
מצרים
,
ולא
יזכיר
'לגלגלותם'
,
ואע"פ
שיזכיר
מספרם
בכלל.
ומה
שאמר
"לרב
תרבו
נחלתו"
(להלן
,
נד)
-
בבני
המשפחה
,
שיטלו
איש
לפי
פקודיו
לגלגלותם.
ומפני
זה
יזכיר
בספר
יהושע
,
בחלוקת
הארץ
,
'למשפחותם':
"ויהי
הגורל
למטה
בני
יהודה
למשפחותם"
(יהו'
טו
,
א)
,
וכן
לכולם.
או:
יהיה
טעם
"למשפחותם"
-
לכל
משפחות
השבט;
או
שחלקו
הארץ
למשפחותם
,
וכל
משפחה
ומשפחה
היה
חלקם
במקום
אחד
,
לא
תתערב
במשפחה
אחרת;
והוא
הנכון
בעיני.